מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

היתר בנייה לביצוע עבודות חפירה, הריסה ודיפון

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבה פנתה למערערת בבקשה לערוך עבורה שומה לשינוי ניצול מקרקעין לפי התב"ע החדשה, ובטרם קבלת השומה, ביקשה להתחיל בבצוע עבודות של הריסה, חפירה ודיפון, והמערערת נעתרה לבקשה.
לעניין הוראת האגף עליה הסתמכה המערערת, החלטת אגף שיווק וכלכלה בנושא כללי טפול בעודפי חפירה/חציבה, הוראת אגף מס' 33 מתאריך 04.07.11 (להלן: הוראת אגף), קבע בית משפט קמא, בין היתר, כי הפרשנות הנכונה שלה היא, שהיא אינה מתייחסת לנסיבות בהן נוצרו עודפי עפר עקב חפירת מרתפים אגב בניית בנייני מגורים בקרקע עירונית, אלא רק לנסיבות של עודפי עפר שנוצרו בקרקע חקלאית או עקב ביצוע עבודות תשתית, ועל כן אינה חלה בנסיבות העניין.
...
בהתייחס לטענת המערערת לפיה המשיבה ידעה על דרישת התשלום, ואף הפקידה ערבות בנקאית והתחייבות לשאת בכל תשלום שיידרש, נקבע כי לא ברור איזו מסקנה משפטית מבקשת המשיבה להסיק מטענותיה, וכי לא עלתה כל טענה קונקרטית בעניין.
באשר לטענת המשיבה, כי לא הייתה מחלוקת במסגרת הדיון בבית משפט קמא, כי החול הוטמן באתר מורשה, אזי דין הטענה להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור, לו דעתי תשמע, ייקבע כי המערערת הייתה רשאית לגבות תשלום עבור העפר שהוצא מהמקרקעין ולכן הערעור מתקבל ופסק דינו של בית משפט קמא מבוטל.
המשיבה תשלם למערערת הוצאות הערעור בסך של 20,000 ₪.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע כלל בקצירת האומר לפני בקשת המבקשים מיום 23.3.20 למתן סעד זמני בין היתר כדלקמן: להורות למשיבים להמנע ממסירת העבודות המפורטות בהסכם שבין הצדדים מיום 12.12.19 להריסה, דיפון, חפירה ושפוץ דירות קיימות ובנייה באתר הידוע כחלקה 9 בגוש 7472 (להלן: "ההסכם"; "העבודות" ו- "האתר" או "המקרקעין").
סעיף 22.5 להסכם קובע כי "..עם מתן הודעת הביטול, המזמין יהיה רשאי להמשיך ולגמור את העבודות ולשם כך יהיה רשאי להשתמש בכל חומרי הבניין והאביזרים שהובאו לאתר הבנייה". ב-"נספח "ח" להסכם קבלן ראשי מיום 12.12.19" נקבע בין היתר בסעיף 12 נושא הכותרת " הפרת ההסכם ופינוי האתר" כי: " מובהר ומוסכם כי בכל שלב משלבי הבצוע, במידה ויפר הקבלן את ההסכם הקבלן הראשי ו/או האמור בנספח זה ולא תיקן את ההפרה בתוך המועדים הקבועים בהסכם, יהיה על הקבלן לפנות את האתר יחד עם קבלני המשנה מטעמו והקבלן לא יוכל בשום צורה להגיש תובענה לבית המשפט לצורך קבלת צו מניעה כנגד המזמין". פרשנות ההסכם ההסכם שבין הצדדים מיום 12.12.19, הנו הסכם עב כרס המונה יחד עם צרופותיו כ- 67 עמודים.
...
הסיבה לכך, בין היתר, היא שהחלטות בעניין סעד זמני דורשות לרוב בירור ראייתי נרחב והערכאה הדיונית היא זו שהתרשמה באופן בלתי-אמצעי ממכלול הראיות והעדויות אשר הובאו בפניה (ר' רע"א 2430/91 טיב טירת צבי נ' דליקטיב הקניון ואח' (פורס בנבו,18.7.91) ; רע"א 8837/15 מוניות קו 51 בע"מ נ' טקסי המרכז בע"מ (פורסם בנבו, 10.4.16) ; רע"א 559/13 מומחד עבאלקאדר ושות' בע"מ נ' יניב (פורסם בנבו, 7.5.13) ; רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו,10.9.17 )).
בנסיבות הבקשה דנן ולאור כל המובא מעלה, באתי לכלל מסקנה כי במסגרת החלטה בבקשה לסעד זמני אין לכפות על הצדדים - במיוחד על המשיבים ובניגוד לרצונם – המשך שיתוף פעולה עסקי, כאשר המבקשים יכולים למצוא את תקנתם בתובענה מתאימה לסעד כספי.
זאת ועוד, כאשר נזקם של המבקשים ניתן להטבה כספית, לפי שבשקלול שני המרכיבים העיקריים - סיכויי התביעה ומאזן הנוחות-אשר ביניהם מתקיימים יחסי גומלין של "מקבילית כוחות" (ובהינתן אף האמור מעלה לעניין חוסר תום ליבם של המבקשים), נמצא כי הכף נוטה לזכותם של המשיבים ,הרי שדין הבקשה להידחות (ר' רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ (פורסם בנבו, 6.6.06), פרשת אלול לעיל).

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בחודש יולי 2021 ניתן היתר לבצוע עבודות במקרקעין (הריסה, חפירה, דיפון וביסוס) ובסמוך לאחר מכן החלו בבצוע העבודות.
ברי כי חוסר שביעות רצונו של העותר מתוצאות ההליכים הקודמים שנקט, אינו יכול להצדיק פנייה לבית משפט זה, בניסיון לבצע "מקצה שיפורים". זאת ועוד: דין עתירתו של העותר לביטול היתר הבנייה להדחות על-הסף מחמת שהוי כבד (ששלושת יסודותיו מתקיימים בעניינינו כמפורט לעיל); ומשום שעסקינן ב"מעשה עשוי".
...
ברי כי חוסר שביעות רצונו של העותר מתוצאות ההליכים הקודמים שנקט, אינו יכול להצדיק פנייה לבית משפט זה, בניסיון לבצע "מקצה שיפורים". זאת ועוד: דין עתירתו של העותר לביטול היתר הבנייה להידחות על-הסף מחמת שיהוי כבד (ששלושת יסודותיו מתקיימים בענייננו כמפורט לעיל); ומשום שעסקינן ב"מעשה עשוי".
לפיכך, מקומן של טענות העותר, גם בהקשר זה, הוא בשלב התכנוני הרלוונטי, לפי העניין; ואין מקום להיעתר לבקשת העותר ולהורות למדינה לקבוע הוראות כלליות בעניין זה. יודגש המובן מאליו, חזקה על הגורמים המקצועיים כי נתנו דעתם להיבטים שונים הנלווים להקמת המבנה ולשימוש בו, במסגרת היתר הבנייה.
בהינתן כל האמור, העתירה נדחית על-הסף.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ע"פ הנטען בכתב התביעה, המבקשת, שהנה חברה יזמית אשר רכשה את זכויות הבעלות במקרקעין המצויים ברח' ירושלים 24 בכפר סבא (להלן "המקרקעין"), שכרה את שירותיה של המשיבה- חברה לבצוע עבודות בנייה- ונחתם בין הצדדים הסכם עבודה לפיו המשיבה תבצע עבודות הריסה, חפירה ודיפון בפרויקט בנייה המצויי במקרקעין של המבקשת.
התביעה הוגשה לבית משפט זה (ת"א 34761-11-18), ובמסגרתה נטען, בין היתר, לליקויים שבוצעו ע"י המשיבה בפרויקט הבנייה, הפרותיה את הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים, לנזקים שגרמה המשיבה ואחריותה לשיפוי בגין הנזקים.
...
דיון והכרעה- דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.
לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביצוע עבודות הריסה, דיפון וחפירה במלון בירושלים [.
השגת אישורים, היתרים ורישיונות 18.1 [הקבלן מתחייב] לדאוג ולהשיג, על חשבונו הוא, את כל האישורים, ההיתרים והרישיונות הדרושים על-פי כל דין ו/או שידרשו על ידי הרשויות בקשר לבצוע העבודות, כולן או מקצתן, ו/או בעטיין (למעט היתר בניה לפרוייקט) וכל אישור ו/או היתר ו/או רישיון אחר הדרוש לשם מילוי כל התחייבויותיו של הקבלן על-פי הסכם זה..
יש להעמיד את הסכום, שאבן עמי חייבת לישרוטל בגין הצורך לתקן את חציבת היֶתר על סך של 58,484 ש"ח. תשלומים לרשויות תשלום לרשות מקרקעי ישראל סעיף 18 להסכם החפירה והדיפון, גם הוא צוטט לעיל, הטיל על אבן עמי להסדיר את השגתם של כלל האישורים, ההיתרים והרישיונות, הנדרשים לבצוע העבודה.
...
מר בן עמי לא הכחיש את המוסכם, אך הניח לפתחה של ישרוטל את החיוב בפועל: "עניין תמלוגים למינהל הוא דבר שהוא ידוע, זה לא סוד שאף אחד... לא המצאנו אותו פה. מה שקרה פה באירוע הזה, זה שישרוטל שמו ערבות לקיום ההתחייבות שלהם אצל המינהל. מסתבר, בסופו של דבר, כשאנחנו רצינו לפנות על מנת להשיב [את הערבות], ישרוטל לא חתמו לנו על ייפוי כוח על מנת שאנחנו נפעל. היו שם כמה טענות והראשונה בהן, אני חייב להסביר: זה דברים שאתה צריך להבין למה אני... כשאני לוקח על עצמי התחייבות, אתה מכשיל אותי מלהשיג אותה. אני אסביר לך: התמלוגים שנגבו הם היו 93,000 שקלים, כאשר אני חושב, שאם אנחנו היינו פועלים בצורה חכמה, היינו מונעים גם אותם. חלק מהבעלות בקרקע היא פרטית, היא לא של המינהל. המינהל, בחישוב שעשה לישרוטל, לקח את כל שטח החפירה, את כל הנפח ועשה חישוב לזה לפי שיטתו. אילו אנחנו היינו פונים למינהל, מקבלים את האישור לפְנות למינהל שזה הייתה ההתחייבות [של ישרוטל לאפשר] לנו, אז היינו יודעים להנמיך את העלות של הדבר הזה ב-80%. הם לא נתנו לנו, לא הרשו לנו לפנות, לא להתכתב, ויותר מזה: חייבו אותנו בסכום כאשר המע'מ הוא חלק ממנו. בסופו של דבר, שאנחנו למדים רק מהסוף, שהם שילמו 93,000 שקלים על זה אבל חייבו אותנו ב-500 [אלף ש'ח] ומשהו" (פרוטוקול, בעמ' 72, ש' 22-7 ומש' 30).
יש אפוא לפסוק לישרוטל את מלוא הסכום שהתבקש בראש זה של התביעה: 550,159 ש"ח. תשלום ל"מי הגיחון" בצד האמור, איני מקבל את הדרישה לשיפוי בגין תשלום לחברת מי הגיחון בגין חשבון מים.
טענה זו לא הוכחה והיא נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו