היתנגדות לביצוע שטרות בשל זיוף חתימה ואי מילוי תנאי

הנתבע הגיש היתנגדות לבצוע השטר וזו הועברה לדיון בפני.

הצדדים הגישו חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד –האחת של המומחית מטעמה של התובעת ולפיה החתימה על גבי שטר החוב ועל גבי טופס פתיחת לקוח חדש היא ברמת היסתברות גבוהה חתימתו של הנתבע והשנייה של המומחית מטעם הנתבע ולפיה החתימה על גבי המסמכים שבמחלוקת אינה חתימתו של הנתבע וזאת גם כן ברמת היסתברות גבוהה.

דיון והכרעה: שטר חוב-הגדרה: שטר חוב מוגדר בסעיף 84(א) לפקודת השיטריות כך: "שטר חוב הוא הבטחה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם לחברו, חתומה בידי עושה השטר, בה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, עם דרישה, או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה, סכום מסוים בכסף". כלומר, כדי שמסמך ייחשב לשטר, עליו למלא אחר התנאים הבאים: א. התחייבות ללא תנאי בשטר חוב; ב. מאת אדם אל חברו; ג. לשלם לאדם מסוים, לפקודתו או למוכ"ז; ד. סכום מסוים בכסף; ה. עם דרישה, במועד עתידי קבוע או ניתן לקביעה; ו. כתב; ז. חתימה של נותן הפקודה (ראו: שלום לרנר דיני שטרות 130 (2007) (להלן: לרנר)).

" טיבו של נטל הוכחת טענת הזיוף בשטרות: באשר לשאלה מה טיבו של הנטל המוטל על התובע להוכיח את הטענה לעניין תוקף החתימה נקבע, כי כאשר מדובר במשפט אזרחי, די לתובע להוכיח את תביעתו, ובכלל כך את יסוד החתימה, על פי מאזן הסתברויות (ע"א 46/77 היינץ ג' בוכוולד נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, פ"ד לג(1), 715).

העד לחתימה מר רפי מיראשווילי העיד כי בתצהירו כי גייס את "השותפות" כלקוחה של החברה התובעת בתאריך 20.5.2019 והחתים באותו מעמד את שני השותפים: הנתבע ומר זיקרי על המסמכים הדרושים הכוללים טופס פתיחת לקוח חדש ושטר חוב במקומות המיועדים לכך וכי זיהה אותם באמצעות ת.ז. העד העיד כי החתימה של הנתבע ומר זיקרי התבצעה במשרדי השותפות- שהיא עסק של מסעדה ברח' הנגרים 14 בבאר שבע.

מעבר לכך, הנתבע אינו טוען טענות נוספות כגון כשלון תמורה וכיוצב' טענות הגנה שטריות ולכן למעשה נשמט הבסיס מתחת להגנתו.

...

כך הדבר גם לגבי עדותה של המומחית מטעם הנתבע: במהלך עדותה של המומחית התברר כי חוות דעתה אינה יכולה לעמוד לאור הבקיעים הרבים שהתגלעו בה. המומחית מטעם הנתבע הגיעה בחוות דעתה למסקנה כי החתימות על המסמכים שבמחלוקת אינן חתימותיו של הנתבע בדרגת סבירות גבוהה וזאת בהתבסס על ממצאיה לפיהם כביכול ניכרים סימני שוני בין החתימות על גבי המסמכים שבמחלוקת לבין החתימות המזוהות כחתימותיו של הנתבע.

בחתימות שהסבת את תשומת לבי, האם זה נראה בסיום אותו הדבר, האם הצורה מתקבלת אותו הדבר, לא. אז זה כבר לא מובהק ומן הסתם אם השוני כל כך לא מובהק, אני חושב שזה מפחית מההכרעה של המסקנה.

לאור האמור אני קובעת כי דין התביעה להתקבל במלואה ולפיכך אני מורה על חיוב הנתבע במלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ אשר קרן החוב עמדה על סך של 47,679.86 ש"ח נכון ליום 14.11.2019 בצירוף מלוא הריביות ההוצאות ושכ"ט שחויבו במסגרת תיק ההוצל"פ ובצירוף הוצאות המשפט בסך 6,500 אגרת המשפט בסך של 1,191.18 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,580 ש"ח אשר יצטרפו לחוב בתיק ההוצל"פ. הליכי ההוצל"פ כנגד הנתבע ישופעלו.

הנתבע הגיש היתנגדות לבצוע השטר וזו הועברה לדיון בפני.

הצדדים הגישו חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד –האחת של המומחית מטעמה של התובעת ולפיה החתימה על גבי שטר החוב ועל גבי טופס פתיחת לקוח חדש היא ברמת היסתברות גבוהה חתימתו של הנתבע והשנייה של המומחית מטעם הנתבע ולפיה החתימה על גבי המסמכים שבמחלוקת אינה חתימתו של הנתבע וזאת גם כן ברמת היסתברות גבוהה.

דיון והכרעה: שטר חוב-הגדרה: שטר חוב מוגדר בסעיף 84(א) לפקודת השיטריות כך: "שטר חוב הוא הבטחה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם לחברו, חתומה בידי עושה השטר, בה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, עם דרישה, או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה, סכום מסוים בכסף". כלומר, כדי שמסמך ייחשב לשטר, עליו למלא אחר התנאים הבאים: א. התחייבות ללא תנאי בשטר חוב; ב. מאת אדם אל חברו; ג. לשלם לאדם מסוים, לפקודתו או למוכ"ז; ד. סכום מסוים בכסף; ה. עם דרישה, במועד עתידי קבוע או ניתן לקביעה; ו. כתב; ז. חתימה של נותן הפקודה (ראו: שלום לרנר דיני שטרות 130 (2007) (להלן: לרנר)).

" טיבו של נטל הוכחת טענת הזיוף בשטרות: באשר לשאלה מה טיבו של הנטל המוטל על התובע להוכיח את הטענה לעניין תוקף החתימה נקבע, כי כאשר מדובר במשפט אזרחי, די לתובע להוכיח את תביעתו, ובכלל כך את יסוד החתימה, על פי מאזן הסתברויות (ע"א 46/77 היינץ ג' בוכוולד נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, פ"ד לג(1), 715).

העד לחתימה מר רפי מיראשווילי העיד כי בתצהירו כי גייס את "השותפות" כלקוחה של החברה התובעת בתאריך 20.5.2019 והחתים באותו מעמד את שני השותפים: הנתבע ומר זיקרי על המסמכים הדרושים הכוללים טופס פתיחת לקוח חדש ושטר חוב במקומות המיועדים לכך וכי זיהה אותם באמצעות ת.ז. העד העיד כי החתימה של הנתבע ומר זיקרי התבצעה במשרדי השותפות- שהיא עסק של מסעדה ברח' הנגרים 14 בבאר שבע.

מעבר לכך, הנתבע אינו טוען טענות נוספות כגון כשלון תמורה וכיוצב' טענות הגנה שטריות ולכן למעשה נשמט הבסיס מתחת להגנתו.

...

כך הדבר גם לגבי עדותה של המומחית מטעם הנתבע: במהלך עדותה של המומחית התברר כי חוות דעתה אינה יכולה לעמוד לאור הבקיעים הרבים שהתגלעו בה. המומחית מטעם הנתבע הגיעה בחוות דעתה למסקנה כי החתימות על המסמכים שבמחלוקת אינן חתימותיו של הנתבע בדרגת סבירות גבוהה וזאת בהתבסס על ממצאיה לפיהם כביכול ניכרים סימני שוני בין החתימות על גבי המסמכים שבמחלוקת לבין החתימות המזוהות כחתימותיו של הנתבע.

בחתימות שהסבת את תשומת לבי, האם זה נראה בסיום אותו הדבר, האם הצורה מתקבלת אותו הדבר, לא. אז זה כבר לא מובהק ומן הסתם אם השוני כל כך לא מובהק, אני חושב שזה מפחית מההכרעה של המסקנה.

לאור האמור אני קובעת כי דין התביעה להתקבל במלואה ולפיכך אני מורה על חיוב הנתבע במלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ אשר קרן החוב עמדה על סך של 47,679.86 ש"ח נכון ליום 14.11.2019 בצירוף מלוא הריביות ההוצאות ושכ"ט שחויבו במסגרת תיק ההוצל"פ ובצירוף הוצאות המשפט בסך 6,500 אגרת המשפט בסך של 1,191.18 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,580 ש"ח אשר יצטרפו לחוב בתיק ההוצל"פ. הליכי ההוצל"פ כנגד הנתבע ישופעלו.

היא עוד טענה כי ההסכם שצרף המשיב לתביעתו מיום 20.03.2013 הנו מיסמך מזויף מאחר והיא לא חתמה מעולם על הסכם שכר טירחה עם המשיב ומעולם לא הסכימה לשלם למשיב את הסכום הנתבע.

עם זאת, כאשר מוגשת בתיק ההוצאה לפועל היתנגדות לבצוע שטר / היתנגדות לבצוע תובענה על סכום קצוב, קיימת חשיבות לשלב בו מוגשת ההיתנגדות - במועד או באיחור - והדבר משליך על השאלה מיהי הערכאה המוסמכת להחליט בשאלת עיכוב ובטול ההליכים.

עם זאת, המחוקק ראה לנגד עיניו גם את החייב, המתקשה למלא אחר פסק דין שניתן כנגדו בשל מצבו הסוצאלי, ובקש שלא להפכו, על ידי הפעלת מנגנון ההוצאה לפועל, לחסר כל ולנטל על החברה.

לעניין הליכי הוצאה לפועל הכלל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי מוקדם לקיום ההליכים או לתחילת מניינם של מועדים.

מאיזון בין כלל השיקולים ובנסיבות אלו, משלא נסתרה טענת המבקשת בדבר אי מסירת האזהרה כדין, ועל מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע היתנגדותו נוכח הטענה שאינה חייבת למשיב את הסכום הנתבע וכי מעולם לא חתמה על הסכם שכר הטירחה, ועוד כי היא העלתה טענת הגנה הראויה להתברר אף בהיעדר תצהיר התומך בבקשה, אני מורה כי הליכי ההוצל"פ יעוכבו בכפוף להפקדה כאמור לעיל בקופת בית משפט בתוך 30 יום וקובעת כי תנתן ארכה למועד הגשת ההיתנגדות וזאת ליום הגשתה בפועל.

...

לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב הליכים ותגובת המשיב אני קובעת כי ההליכים בתיק יעוכבו כנגד הפקדת סך של 7,000 ₪ כערבון בקופת בית המשפט, ואלה נימוקיי: המבקשת טענה בבקשתה לאי מסירת האזהרה כדין וכי מעולם לא חתמה על אישור מסירה כלשהו וטענה כי ידעה לראשונה אודות התיק מהחלטה שניתנה בתיק ביום 18.10.2022.

עוד טוענת המבקשת כי דין התביעה להידחות על הסף מאחר והיא משוללת כל יסוד עובדתי או משפטי וכי המשיב מנסה להתעשר על חשבונה שלא במשפט.

מאיזון בין כלל השיקולים ובנסיבות אלו, משלא נסתרה טענת המבקשת בדבר אי מסירת האזהרה כדין, ועל מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע התנגדותו נוכח הטענה שאינה חייבת למשיב את הסכום הנתבע וכי מעולם לא חתמה על הסכם שכר הטרחה, ועוד כי היא העלתה טענת הגנה הראויה להתברר אף בהעדר תצהיר התומך בבקשה, אני מורה כי הליכי ההוצל"פ יעוכבו בכפוף להפקדה כאמור לעיל בקופת בית משפט בתוך 30 יום וקובעת כי תינתן ארכה למועד הגשת ההתנגדות וזאת ליום הגשתה בפועל.

עוד טען המבקש כי מעולם לא חתם על השטר נשוא התביעה וכי חתימתו זויפה.

הוא עוד טען שמעולם לא פתח חשבון בבנק הבנלאומי הראשון בע"מ. לעומתו, טען המשיב בתגובתו כי המבקש קיבל את כתבי בית הדין לידיו ביום 31.07.2011 וסרב לחתום ו/או מי מטעמו ומכאן התמלאו התנאים בדבר הטלת עיקולים על פי החוק.

עם זאת, כאשר מוגשת בתיק ההוצאה לפועל היתנגדות לבצוע שטר / היתנגדות לבצוע תובענה על סכום קצוב, קיימת חשיבות לשלב בו מוגשת ההיתנגדות - במועד או באיחור - והדבר משליך על השאלה מיהי הערכאה המוסמכת להחליט בשאלת עיכוב ובטול ההליכים.

...

לבסוף, המשיב טען כי לא נראית למבקש הגנה כלשהי ודין הבקשה להידחות על הסף.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה עיכוב הליכים.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה עיכוב הליכים בכפוף להפקדת סך של 3,000 ש"ח בקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום.

העמותה הכחישה שניתנו לה הלוואות נוספות, והכחישה הטענה כאילו מישהו מטעמה הורה לתובע לפרוע חובותיה כלפי צדדים שלישיים, וכאילו פרעון החובות מקים לה אחריות להשיב לתובע את הכספים שהעמיד למטרה זו. העמותה טענה שהתובע אינו אוחז כשורה של השטר, שכן זה ניטל ממנה בלא ידיעתה, והוסיפה וטענה שמילוי השטר נעשה בחריגה מהרשאה, במיוחד בשים לב לקיומה של מחלוקת בנוגע לגובה החוב.

למרות טענות העמותה בהתנגדות לבצוע השטר, ולמרות שיש בטענות אלו בסיס מספיק כדי להצדיק מתן רשות להיתגונן מפני התביעה השטרית של התובע, אני סבורה שהשטר שהציג מהוה ראיה לכאורה לקיומה של עילה תביעה.

במקרה דנן, העמותה אינה טוענת לזיוף חתימות מורשי החתימה על השטר, וגם אינה מכחישה שהשטר ניתן לתובע על ידי אדם שהועסק בתפקיד ניהולי בעמותה, בין אם זה מנהל העמותה שהוא אחי התובע, כפי שסברה תחילה, ובין אם זה מנהלו הישיר של התובע, כפי שהתברר בדיון.

את עיקר טענותיה מיקדה העמותה בכך שלא היתקיים התנאי השני להטלת העיקול, וטענה כי אין חשש סביר שאי-מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

...

לטענת התובע, לבקשת האדמו"ר הוא נמנע מלנקוט הליכים נגד העמותה, אולם כשנה לאחר פטירת האדמו"ר, ומשנוכח שהעמותה אינה פורעת חובותיה, הוא חישב בעצמו מה סכום החוב, הגיע למסקנה שהחוב עומד על 640,000 ₪, מילא סכום זה על השיק, והפקיד אותו.

העמותה טענה גם לחוסר תום לב, הן בכך שהתובע לא גילה עובדות מסוימות בבקשתו (כגון שאחיו היה מנכ"ל העמותה) והן בכך שהתובע רשם את העיקול שהוטל על ידי לשכת ההוצאה פועל אחרי שכבר ניתנה החלטתי לפיה דינו של העיקול להימחק, אלא אם תוגש בקשת עיקול חדשה.

בדומה, אני מקבלת בשלב זה תשובתו של התובע, לפיה השיהוי נבע מרצונו להימנע מלתבוע את העמותה כל עוד האדמו"ר הקודם היה בחיים.

לסיכום, לאחר ששמעתי את התובע ואת טענות הצדדים ברוב קשב, אני סבורה שאין מקום לביטול העיקול על המקרקעין שבבעלות העמותה.