מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

היקף שמירת הסודיות של עובדים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות קובע כי "סוד מסחרי" הנו "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובילבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". בהילכת צ'ק פוינט נקבעו, בנוגע ל"סוד מסחרי", הדברים הבאים: "'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של סוד מסחרי להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתאור כללי או בטענה כללית על קיומו של סוד... אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת הסוד המסחרי על המעסיק הקודם להוכיח גם את הקפו ואת הזמן שעליו להוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן".
...
תביעת התובעת כנגד הנתבע בגין פיצוי בגין הפרת חוזה ושידול עובדים והפסדי רווחים נדחית .
הנתבע ישלם בגין רכיב חוסר תום הלב סך של 10,000 ₪ לתובעת.
משרוב רכיבי התביעה נדחו לא שוכנענו כי יש לחייב את הנתבע בהוצאות משפט ושכ"ט עוד של התובעת.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"), מגדיר סוד מסחרי באופן הבא: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובילבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". סעיף 7(א) לחוק עוולות מסחריות קובע: "לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם היתקיים אחד מאלה: (א)הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים...". בע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט נ' רדגארד בע"מ, 4.6.1999 (להלן: "עניין צ'ק פוינט") היתייחס בית הדין הארצי למאפיינים של המונח 'סוד מסחרי' וכך נפסק: "מכאן, עסקינן ב'סוד מסחרי', כאשר מדובר במידע המצוי בידי המעסיק בלבד, אינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בנקל. בדרך-כלל מדובר במידע המצוי בידי חלק קטן מעובדי המעסיק, כגון: בידי ההנהלה הבכירה או בידי מינהלי מחלקת השיווק. ניתן לגלות מידע רב אודות חברה באמצעים המודרניים הקיימים כיום דוגמאת האנטרנט. כמו כן, קיים מידע המופץ לכלל העובדים בחברה. כל אלה אינם בגדר 'סוד מסחרי'. מכאן, כי מידע הנגיש לציבור או מוצר מוגמר הנמכר לציבור הרחב, אינם נופלים בגדר 'סוד מסחרי'". על דרך ההוכחה בדבר קיומו של סוד מסחרי נקבע כדלקמן: "'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של 'סוד מסחרי' להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתאור כללי או בטענה כללית על קיומו של 'סוד', כפי שאירע במקרה דנן אלא יש להצביע לדוגמא, על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה'סוד המסחרי' על המעסיק הקודם להוכיח גם את הקפו ואת הזמן שעליו להוותר בגדר 'סוד'. יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב'סוד' וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן". בהתאם להלכה, רשימת לקוחות יכולה לבוא בגדריו של סוד מסחרי ולהחשב כאנטרס בר הגנה "רק בנסיבות בהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהוא בקבלת הרשימה 'מן המוכן'" (ע"ע (ארצי) 9046/96 בן ברוך - תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, נד(1) 625).
...
בנסיבות אלה, אנו דוחים את תביעתו ברכיב זה לתשלום בגין שעות עבודה נוספות.
אם כך, יש לדחות את תביעתו של מר אלפסי גם ברכיב זה - פיצוי בגין לשון הרע.
סוף דבר: תביעת החברה כנגד מר אלפסי - נדחית במלואה.
תביעתו הנגדית של מר אלפסי - נדחית במלואה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בהתאם לאותה החלטה מונה עו"ד סער גרשוני ככונס נכסים (להלן – כונס הנכסים), לשם חפוש, העתקת ותפיסת מחשבים, מכשיר סלולארי, ציוד הקפי, לרבות כוננים חצוניים ואמצעי איחסון מידע דיגיטאלי, חומרי מחשב, מידע ופלט, וכן מסמכים אחרים הנוגעים למידע סודי של החברה והמצוי בידי העובד, בכליו או בביתו.
גם כעת יש חשש שהעובד שמר העתקים מהמידע ששיכפל וככל שלא יוגבל עסוקו הוא עלול לנצל את המידע שברשותו בין אם באמצעות חברה מתחרה או בפתוח עסק עצמאי בתחום, הכל תוך שימוש במידע סודי של החברה.
...
אשר להיקף ההגבלה – לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו קובעים שיש לאסור על העובד לעסוק בתחום הפעילות הספציפי של החברה – פיתוח מערכות ליצירת סביבת טמפרטורה לשם בחינת שבבים – וזאת למשך 10 חודשים ממועד סיום העסקתו בחברה, היינו עד ליום 17.9.22, בעוד כחודשיים.
הגבלה בת 10 חודשים בנסיבות העניין היא, לטעמנו, הגבלה מידתית המתחשבת בזכותו של העובד להמשיך להשתכר לפרנסתו ולעבוד בתחומים המתאימים להשכלתו ולניסיונו המקצועי.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו קובעים כי העובד ישא בשלב זה בהוצאות החברה בסך 35,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מיום שהחלטה זו תומצא לצדדים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

במסגרת הוכחות ה"סוד המסחרי" על המעסיק הקודם להוכיח גם את הקפו ואת הזמן שעליו להוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי".
לטענתה, הנתבע שכנגד עשה שימוש אסור במידע עסקי סודי של החברה, בין היתר שימוש במאגרי הלקוחות, פנייה לבעלי צימרים שהם לקוחות הנתבעת, מאגרי הספקים של החברה, מחירונים, תפריטים וזאת ללא אישור מהתובעת שכנגד ובנגוד להסכם ולחוק.
...
אנו סבורים כי דין רכיב תביעה זה להידחות.
על כן כאמור, גם רכיב תביעה זה, דינו להידחות.
סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: הפרשי פיצוי פיטורים בסך של 129,282 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 12.6.19 ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] כבר נציין, כי בהתאם להסכם ההעסקה, 'פיטורים עם סיבה' הוגדרו על ידי הצדדים כך: קביעה של בית משפט מוסמך כי ארע אחד או יותר מאלה: מעילה באמון, הרשעה בעבירה שיש עימה קלון, בעבירות מסוג עוון או פשע, או עבירות שונות אשר נודעות לעיסוק בייעוץ וניהול תיקי השקעות, גרימת נזק במזיד, הפרת התחייבויות לשמירת סודיות או שדול עובדי החברה לעשות כן, מקרה בו קיימת הפרת הסכם העסקה שהמנכ"ל לא תיקן, על אף ההתראה שניתנה לו בכתב, תוך 7 ימים[footnoteRef:15].
] הצדדים הגדירו ביניהם את התחייבות הנתבע כלפי המעסיק, אותה נפרט להלן, תמורת משכורת, אשר הייתה תלויה, בין היתר, בהקף הנכסים המנוהלים על ידי התובעת החל מ- 35 ועד 55 אלף ₪ לחודש[footnoteRef:23].
עם זאת, חזר בית הדין הארצי לא פעם על כך כי שלילת פצויי פיטורים של עובד היא סנקציה חריפה, השמורה למקרים חריגים ונועדה להרתיע עובדים אחרים מהיתנהגות דומה וזאת כאשר מדובר במעשים פליליים או על גבול הפלילי, כגון גניבה של סודות מסחריים גרימת נזק למעסיק בזדון, רמייה או גניבה ממעסיק וכדומה (ר' ע"ע 64473-05-22 בוריס שימשילשוילי - נ. כ. מאפיית אבגר 2000 בע"מ (06.08.23, ס' 28 – 32 לפסק הדין).
...
] בשולי הדברים נציין כי לטעמנו, התנהלות הצדדים כפי שעלה בהליך זה טרם סיום העסקתו של הנתבע, עולה בגדר אובדן אמון ביניהם ולא בגדר מעילה באמון, ונובעת גם מהפערים לגבי תפיסת התפקיד של הנתבע.
] סוף דבר – התביעה נדחית.
מאחר והופקדה בקופת בית הדין ערובה על ידי התובעת בסך 40,000 ₪, אנו מורים על חילוט הערובה לטובת הנתבע כך שסכום זה יופחת מהסכום שעל התובעת לשלם לו כמפורט בסעיף 95 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו