היפרדות רשתית כתוצאה מפגיעה בעבודה

בסיכום ביקור מבית חולים רמב"ם נרשם כדלקמן – "בן 52, בריא בד"כ, נפל בעבודה ובזמן הזה קבל מכה בראש מצד שמאל ...נבדק ע"י רופא עיניים בבית חולים פוריה ונשלח להמשך טפול ברמב"ם בשל היפרדות רשתית משמאל". (ההדגשה אינה במקור).

במסגרת זו התייחסה המומחית לסימנים שניצפו בתעוד הרפואי אליהם הפנה הנתבע, שאינם מעידים דוקא על הפרדות ישנה של הרשתית - "..התאים הפיגמנטיים הופיעו לאחר הבדיקה ולא מעידים לכשעצמם על הפרדות רשתית ישנה...". בהמשך עמדה המומחית על מצבו הרפואי של התובע, ולפיו אילמלא הפגיעה לא הייתה מתרחשת הפרדות הרשתית - "אם הייתה חבלה כזו- הרי שגורמי הסיכון חשפו אותו יותר מאחרים להופעת היפרדות רשתית כתוצאה מהחבלה.

אשר על כן, אנו קובעים כי הארוע כהגדרתו לעיל היה בגדר תאונת עבודה, שהסבה לתובע פגיעה בעין שמאל כמפורט בחוות הדעת.

...

בחינת מכלול חוות הדעת והשלמותיה, מביאה למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע שארע לתובע במועד הנ"ל, לליקוי ממנו הוא סובל בעינו השמאלית ("הפרדות רשתית עקב קרע ברשתית").

אשר על כן, אנו קובעים כי האירוע כהגדרתו לעיל היה בגדר תאונת עבודה, שהסבה לתובע פגיעה בעין שמאל כמפורט בחוות הדעת.

הנתבע ישלם לתובע סך של 5,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. לכל אחד מן הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מקבלתו.

לפנינו בקשת התובעת, לאחר משלוח שאלות הבהרה, למנות מומחה רפואי אחר בתיק הנידון, בו הגישה התובעת תביעה להכיר בארוע התאונתי מיום 21.11.2013 כפגיעה בעבודה.

נישאל המומחה "האם הנך סבור כי מאמץ פיזי יכול לגרום לעלית לחץ דם בפלג גוף עליון ולהיפרדות רשתית". תשובת המומחה לפיה "מאמץ גופני גורם לעליה של לחץ הדם בכל הגוף וטוב שכך.. האם אנו מצפים שכל עלית לחץ כזאת תביא להגברת הסיכון להפרדות רשתית, האם במקרה זה לא היינו מצפים לראות אירועים של היפרדות רשתית ללא סוף באחוז גבוה מאוד של האוכלוסייה", אינה נותנת מענה ברור לשאלה שכן לא ניתן להבין בבירור האם המומחה שולל לחלוטין את האפשרות של היפרדות רשתית כתוצאה מעלית לחץ דם, או לא. כמו כן, המומחה לא היתייחס בצורה מנומקת לפסקי הדין וחוות הדעת שהופנו אליו.

...

לאחר שבחנו את בקשת התובעת ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה אחר.

עם זאת, מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה נוסף כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה התקיימו בענייננו.

אשר על כן ולאור העובדה שעסקינן בתחום הביטחון הסוציאלי, מצאנו לנכון להורות על מינוי מומחה נוסף.

עוד ציין המומחה, כי על פי התעוד הרפואי, אובחנו אצל התובעת ברשתית עין ימין חורים, קרעים והפרדות רשתית, שכולם הנם תוצאה של תהליכים נווניים ישנים ברשתית העין, במשולב עם השפעת המכות שהיא ספגה.

המומחה היתייחס בבירור ובמפורש בחוות דעתו, כי ישנו קשר סיבתי בין הפגיעה לבין הקרעים, בציינו כך: "... כשקוראים את דוח הניתוח מרמב"ם ומתרשמים ממקומם המדויק של הקרעים... לא ניתן להיתעלם מהעובדה כי מדובר ב2 קרעים שהתגלו במקומות שונים עם שני אזורים של הפרדות רשתית לידם... כיוון שמדובר גם בעין אחת בלבד והעין השמאלית שגם היא בעלת מקדם סיכון גבוה של מינוס 5 דיופטריות כמצוין לא נפגעה כלל הרי בסיכומו של דבר כששוקלים את הנתונים והממצאים בתיק שלפנינו, לא ניתן שלא לייחס חשיבות ומשמעות למכות הקהות שספגה התובעת בפניה בשתי התקיפות... המסקנה לכן היא שקיים קשר סיבתי ולא חלקי בין במכות לאי הכושר לעבוד של התובעת". ביחס לכך, אני מקבל את טענתו של הנתבע, כי המומחה היתייחס בפירוש למיקום הקרעים, כנתון המטה את הכף לקיומו של קשר סיבתי.

...

המומחה התייחס בבירור ובמפורש בחוות דעתו, כי ישנו קשר סיבתי בין הפגיעה לבין הקרעים, בציינו כך: "... כשקוראים את דוח הניתוח מרמב"ם ומתרשמים ממקומם המדויק של הקרעים... לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר ב2 קרעים שהתגלו במקומות שונים עם שני אזורים של היפרדות רשתית לידם... כיוון שמדובר גם בעין אחת בלבד והעין השמאלית שגם היא בעלת מקדם סיכון גבוה של מינוס 5 דיופטריות כמצוין לא נפגעה כלל הרי בסיכומו של דבר כששוקלים את הנתונים והממצאים בתיק שלפנינו, לא ניתן שלא לייחס חשיבות ומשמעות למכות הקהות שספגה התובעת בפניה בשתי התקיפות... המסקנה לכן היא שקיים קשר סיבתי ולא חלקי בין במכות לאי הכושר לעבוד של התובעת". ביחס לכך, אני מקבל את טענתו של הנתבע, כי המומחה התייחס בפירוש למיקום הקרעים, כנתון המטה את הכף לקיומו של קשר סיבתי.

עם זאת, הוא הוסיף וציין כי "... הניסיון הקליני כמו גם הספרות הרפואית בארץ ובעולם מכירה גם בהשפעה מבוססת של כוח ההדף של חבלה משמעותית שפוגעת במרחק סביר מגלגל העין עצמו"; אשר לשאלה 5 – לאחר שעיינתי בשאלה זו, אני מתיר להפנות אותה לעיונו של המומחה.

אני מתיר שאלה זו, בנוסח הבא: "התובעת קיבלה טיפול רפואי ראשוני רק ביום 12.3.2018. בבדיקות עיניים מיום 12.3.2018 וכן מיום 17.3.2018, נצפתה רשתית תקינה וכן לא נותרה לה חבלה ניכרת לעין (המטומה, פצע בעור וכן הלאה). האם העובדה שהתובעת המשיכה לעבוד עד ליום 17.4.2018 וכעולה מממצאי הבדיקות, יש בה כדי להצביע על כך שהמכות מיום 4.3.2018 וכן מיום 12.4.2018 לא היו בגדר חבלות בעלות כוח הדף משמעותי?"; אשר לשאלה 7 – לאחר שעיינתי בשאלה שבנדון, איני מתיר לשאול את המומחה האם רוב המקרים של היפרדות הרשתית הינם ספונטניים.

לסיכום – דין הבקשה להתקבל בחלקה, כמצוין דלעיל, וביחס לשאלה 1.1 של התובעת וביחס לשאלות 6-5 ו-9-8 של הנתבע.

סוף דבר אשר על כן , התביעה מתקבלת כך שאנו קובעים, כי ביום 5.3.20 בשעה 18:00 לערך אירעה לתובע תאונת עבודה כתוצאה ממנה הוא נפגע בעין ימין זאת כאשר וו חגורה פגע בעינו הימנית עת שהוא פרק רכב מהגרר וכתוצאה מכך נגרמו לו שני קרעיים פרסתיים בעין ימין ולידם הפרדות רשתית – זהו מצב חרום בתחום רפואת העיניים והטיפול המקובל הוא לנסות ולטפל בקרני לייזר לאחריו ממתינים מספר ימים וככל שקיימת החמרה מבצעים ניתוח , אלא שכאן למזלו של התובע לא היה צורך.

...

במצב דברים זה אנו דוחים את טענת ב"כ הנתבע לפיה יש למנות מומחה יועץ רפואי נוסף או אחר בטענה, כי לא נראה לו סביר שהחבלה העינית כפי שתוארה על ידי התובע לא הותירה לשיטתו של ב"כ הנתבע חבלה חיצונית.

שוכנענו, כי התובע הוא אדם חרוץ אשר עובד מזה שנים בעבודה פיזית וגם לאחר שארעה לו תאונת העבודה ביום 5.3.20 כתוצאה ממנה הוא נחבל בעין ימין, הוא סבר תחילה שאם ינוח מעט במשרד של שגריר יוכל להמשיך עבודתו כרגיל.

סוף דבר אשר על כן , התביעה מתקבלת כך שאנו קובעים, כי ביום 5.3.20 בשעה 18:00 לערך ארעה לתובע תאונת עבודה כתוצאה ממנה הוא נפגע בעין ימין זאת כאשר וו חגורה פגע בעינו הימנית עת שהוא פרק רכב מהגרר וכתוצאה מכך נגרמו לו שני קרעיים פרסתיים בעין ימין ולידם היפרדות רשתית – זהו מצב חירום בתחום רפואת העיניים והטיפול המקובל הוא לנסות ולטפל בקרני לייזר לאחריו ממתינים מספר ימים וככל שקיימת החמרה מבצעים ניתוח , אלא שכאן למזלו של התובע לא היה צורך.

הנתבע ישלם לתובע, תוך 30 יום, הוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

במעמד זה ביקש המערער שהות לאתר מסמכים רפואיים התומכים בטענותיו, תוך שעמד על כך שגם אם לא יימצאו מסמכים כאלה – ארעה הפרדות הרשתית כתוצאה מהפגיעה בעבודה.

אשר לטענות המערער כי הועדה סטתה מנוסח ערר המוסד, אבהיר כי על פי תקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 הועדה לא כבולה בנוסח הערר שלפניה ובאפשרותה "לאשר החלטת הועדה [מדרג ראשון], לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד". כך שממילא, מוסמכת הועדה להתייחס לפער הזמנים שבין הפגיעה שהוכרה ובין הפרדות הרשתית ולקבוע כי אכן מדובר בכ-4 חודשים; וממילא, באפשרותה לקבוע על יסוד המסמכים הרפואיים שלא תועדה חבלה בעין (ועל כך אין לתמוה לאור התעוד הברור שהמערער היה לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים).

...

לדעתי דין הערעור להידחות: ראשית לאור טענות שונות שעלו אציין כי על פי המסמכים שהציג המערער, פקידת התביעות הכירה בפגיעתו "חבלה בפה" ביום 8.9.20 – ובמועד זה טרם אירעה למערער הפגיעה בעינו.

מנימוקים אלו נדחה אפוא הערעור.