היעדרות מהעבודה בשל מחלת קרוב משפחה

מנגד, טענה הנתבעת כי אין מקום לפצות את התובעת בראש נזק זה. לטענתה, שכרה של התובעת עמד על סך של 4,800 ₪ נטו ומתלושי השכר לא נראה כי התובעת ניצלה ימי מחלה כלשהם או נעדרה מהעבודה בעקבות התאונה ובהנתן כי נקבעה לה נכות מזערית, הרי שאין לה השפעה תפקודית בעבודתה כמזכירה ועל כן לא יגרמו לה הפסדי שכר.

התובעת לא תמכה טענותיה בדבר קבלת עזרה אשר חורגת מעזרת בני מישפחה ואולם בסמוך לתאונה סביר כי נזקקה לעזרה מוגברת ועל כן מצאתי לקבוע פיצוי גלובלי על סך- 5,000 ₪.

...

הלכה היא כי חוות דעתו של מומחה רפואי, מטעם בית המשפט, הינה בגדר ראיה שנועדה לסייע לבית המשפט, להגיע למסקנות בשאלות שברפואה, אך גם שאלות שברפואה, ככל שאלה אחרת השנויה במחלוקת, נתונות בסופו של דבר, להכרעתו של בית המשפט.

לפיכך, מקום בו מסקנות חוות הדעת, שגויות הן, רשאי בית המשפט שלא לקבל את חוות הדעת הרפואית או לסטות מקביעותיה, ראה לעניין זה, ע"א 16/68 רמת סיב בע"מ נ' דרזי, פ"ד כב (2) 164, 168; ע"א 409/84 מדינת ישראל נ' שגב, פ"ד מ (3) 706; ע"א 2160/90 רז נ' לאץ ואח', פ"ד מז (5) 170, שם נפסק: ".. אך לעיתים, מתוך עיון בחוות הדעת עצמה או במכלול נסיבות העניין, מתברר לבית המשפט שהתשתית העובדתית, עליה היא נשענת, אינה מהימנה. במקרה כזה, בית המשפט רשאי שלא לסמוך על חוות דעתו של המומחה, וראוי כי לא יבסס מסקנתו על אותה חוות דעת". כן ראה, ע"א 7991/96 אלקבהא נ' כנעאן, תק-על 2000 (1) 181, שם נפסק מפי כב' השופט אור: "ראשית, יש להדגיש שאין בית המשפט חייב לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי. הוא רשאי לקבל חוות דעת של מומחה, להסתייג מחלקים שבה או לדחותה. כאשר ראיות המובאות בפניו מצדיקות מסקנה השונה מזו של המומחה הרפואי, רשאי בית המשפט, ואף חייב, להגיע למסקנה שונה משל המומחה, התואמת את המסקנה העולה ממכלול הראיות שבפניו. אכן, הנחה היא שמומחה המתמנה על ידי בית המשפט פועל בהגינות ובתום לב. בדרך כלל, חוות דעת זו מתקבלת ועל פיה מחושבים הפיצויים. אך אין בכך למנוע מבית המשפט לבקר את עדותו של המומחה הרפואי ואת מסקנותיו. ברי, ש"המילה האחרונה" בעניין זה היא של בית המשפט".

לפיכך סבורני כי אין לסתום את הגולל על עתידה התעסוקתי, לקיבוע לשכר מינימום, בגילה הצעיר, עת עולם התעסוקה עובר שינויים אשר איש לא צפה בעבר ומי ישורנו בעתיד.

סוף דבר אשר על כן תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים: הפסדי שכר לעתיד 80,000 ₪ עזרת צד ג' לעבר ועתיד 5,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעה לעבר ולעתיד 5,000 ₪ כאב וסבל 10,889 ₪ ______________________________________ סה"כ 100,889 ₪ על הסכום האמור, יתווספו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.34% כולל מע"מ, זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הינתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

אולם, בעקבות שמועות שקיבלה, היא הציבה מעקב אחרי התובע, וגלתה כי הוא עבד בימי חופשת המחלה כביכול, בהובלה וחלוקה של מוצרי חשמל מחנות אשר בבעלות קרוב משפחתו לבתי לקוחות, מה שמעיד כי הוא אינו סובל מבעיות בריאות כלשהן .

טוען התובע, כי בתקופת ההודעה המוקדמת, נעדר מהעבודה בשל מחלה.

...

לאור האמור לעיל, טענת הקיזוז של הנתבעת בהתייחס לכל הסכומים שטענה לקיזוזם, דינה להידחות.

לסיכום: אשר על כן ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים שהנתבעת תשלם לתובע הסכומים מטה בערכי ברוטו, ככול וקבענו תשלום בערכי נטו, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 8,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

התובע החל לחוש ברע ביום 29.9.20, אומת כחולה ביום 1.10.20 ונעדר מהעבודה עקב מחלתו.

בעב"ל (ארצי) 32190-06-22 איציק פרץ – המוסד לביטוח לאומי (9.2.23) (להלן- עניין פרץ) קבע בית הדין הארצי שעל מבוטח הטוען שיש להכיר במחלת הקורונה בה לקה כפגיעה בעבודה להוכיח שסביר יותר שנדבק בסביבת העבודה מאשר בסביבה אחרת, וזאת בשים לב לכך שהידבקות בקורונה יכולה להתרחש בסביבות חיים שונות של המבוטח ושל בני משפחתו הגרים איתו.

...

די בנסיבות אלה כדי להוביל למסקנה שהתובע נדבק במחלה תוך כדי עבודתו, וכך צוין גם בשאלון למעסיק.

] [22: פרו: 10; ש: 12 ואילך] לא מצאנו להסתפק בכך שהתובע עובד בבית החולים וההידבקות אירעה במהלך התפרצות המחלה כדי לבסס את התביעה.

כן לא מצאנו להסתפק בהצהרות מטעם בית החולים בטופס התביעה.

] סוף דבר – התביעה נדחית.

] ביום 10.1.18 (6 ימים לאחר מתן החלטתה הסופית של הועדה המייעצת), הודיע מנכ"ל הערייה על העדרותו מהעבודה עקב חופשת מחלה.

הגב' גרשון השיבה לתובע ביום 17.1.18, כדלקמן: "...בהמשך לפגישת עבודה עם היועצת המשפטית עריית אשקלון עו"ד רווח הילה, בנושא פנייתך לקבלת שכר כסגן ראש עיר, הרי שנבקש להבהיר, כי כל עוד עומדת בעינה החלטת הועדה למניעת ניגוד עניינים כי לא ניתן שיכהנו במקביל סגן ראש העיר ומנכ"ל ערייה שהנם קרובי מישפחה, משמע, כי המינוי שלך כסגן, שהנו בכפוף לאישור הועדה, טרם אושר סופית ולכן לא ניתן בשלב זה לאשר תשלום שכר". על רקע חופשת המחלה של המנכ"ל, ביום 4.2.18, פנתה היועמ"שית למר מעתוק, מנהל אגף בכיר לניהול ההון האנושי ברשויות המקומיות, וביקשה לבחון את חוקיות העסקת מר איציק ויצמן כממלא מקום תחת המנכ"ל הנבצר, לתקופה זמנית.

...

על כן, התביעה לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש- נדחית.

אשר על כן, התביעות לתשלום פיצוי בגין שלילת מענק הסתגלות, אי קבלת דמי אבטלה ולפיצוי בגין עגמת נפש – נדחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה על כל רכיביה- נדחית.

] ביום 10.1.18 (6 ימים לאחר מתן החלטתה הסופית של הועדה המייעצת), הודיע מנכ"ל הערייה על העדרותו מהעבודה עקב חופשת מחלה.

הגב' גרשון השיבה למר סופר ביום 17.1.18 בשעה 14:37, כדלקמן: "...בהמשך לפגישת עבודה עם היועצת המשפטית עריית אשקלון עו"ד רווח הילה, בנושא פנייתך לקבלת שכר כסגן ראש עיר, הרי שנבקש להבהיר, כי כל עוד עומדת בעינה החלטת הועדה למניעת ניגוד עניינים כי לא ניתן שיכהנו במקביל סגן ראש העיר ומנכ"ל ערייה שהנם קרובי מישפחה, משמע, כי המינוי שלך כסגן, שהנו בכפוף לאישור הועדה, טרם אושר סופית ולכן לא ניתן בשלב זה לאשר תשלום שכר"[footnoteRef:25].

...

התביעה לתשלום הפרשי דמי מחלה- נדחית.

התביעה לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש, פגיעה בשם הטוב, התנהלות בחוסר תום לב ופיטורים שלא כדין - נדחית.

התביעה לתשלום פיצוי בגין שלילת הזכות לדמי אבטלה- נדחית.