מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

היעדר ייצוג בדיון בבית המשפט העליון

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה סוגיית הייצוג ע"י עורך דין נדונה בבית המשפט העליון ברעא 5234/17 דרייבר ישראל בע"מ נ' עו"ד אלירן ג'נח (פורסם בנבו), שם נקבע כלהלן: "7. כידוע, מטרתו של הליך התביעה הקטנה היא לסייע ליחידים בתביעות שנסבות על סכומי כסף קטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית (יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 153 (2015) (להלן: רוזן-צבי)). על רקע תכלית זו מתאפיין מוסד התביעה הקטנה בהסדרים דיוניים שנועדו "להבטיח הליך פשוט, זול ומהיר, המהוה חלופה אטרקטיבית להליכי השיפוט הרגילים", לצד הנחת בעלי הדין על קרקע שויונית (רע"א 292/93 סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, 191 (1994); טל חבקין ויגאל נמרודי התביעה הקטנה 25-24 (2017) (להלן: התביעה הקטנה); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 847 (2015)).
היינו, בהיעדר ייצוג, בית המשפט מנהל את הדיון בתביעה הקטנה באופן פעיל יותר מדרך נהולו של הליך רגיל, כדי להגיע להכרעה צודקת ושויון מהותי בין בעלי הדין (ראו גם כלל 12(ג) לכללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007 המורה כי "שופט יעשה כמיטבו להסביר לבעל דין שאינו מיוצג בידי עורך דין את מהות ההליכים ודרכי ניהולם, והכל על פי הניתן בנסיבות הענין ובגבולות הדין והתפקיד"; התביעה הקטנה, בעמ' 53-51; ובהקשר כללי יותר, רוזן-צבי, בעמ' 166-165).
...
דברים דומים ציינה השופטת ע' ארבל בעניין פרטוק: "מטרתו של סעיף זה [סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט – ע' פ'] משתלבת עם המטרה הכללית של בתי המשפט לתביעות קטנות שהוזכרה לעיל: הסעיף מאפשר לאזרח מהשורה ולצרכן הקטן לפנות לבית משפט ללא צורך בידע משפטי מוקדם וללא צורך בשכירת שירותיו של עורך דין אשר מייקרת מאוד את ההליך ויוצרת חסם בפני הפונים לבתי המשפט, בוודאי כאשר מדובר על תביעות בסכומי כסף קטנים. הסיפא של הסעיף מלמדת על החשיבות שראה המחוקק באיזון ובשוויון בין בעלי הדין, כך שאם בעל דין אחד מקבל היתר להיות מיוצג על-ידי ארגון מסוים, ירשה בית המשפט גם לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה בית המשפט. לסיכום ניתן ללמוד מהסעיף על החשיבות בשמירתם של שני עקרונות בבית המשפט לתביעות קטנות: עיקרון העדר ייצוג משפטי של בעלי הדין ועיקרון האיזון והשוויון בין בעלי הדין" (שם, פסקה 8; ראו גם רע"א 6892/13 חיימוביץ' נ' אוריון, [פורסם בנבו] פסקה י"א (23.2.2014)).

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"ב 7935/21 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: שירות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת בתיק עתא 002417-08-21 שניתן ביום 20.10.2021 על ידי כבוד השופטת ר' גלפז-מוקדי בשם המבקש: עו"ד תמיר בלנק בשם המשיב: עו"ד יעל מורג יקו-אל ][]החלטה
למחרת הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בפסק הדין, בין היתר, בטענה כי הדיון היתקיים בהעדרו וללא ייצוג.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בתגובת שירות בתי הסוהר ובחומר הסודי שהוגש לבית המשפט, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בתגובת שירות בתי הסוהר ובחומר הסודי שהוגש לבית המשפט, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
מעבר לנדרש, דין הבקשה להידחות אף לגופה.
סוף דבר, שהבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הנתבע הופיע לדיון בהיעדר ייצוג, וטען כי נודע לו אודות הדיון ימים ספורים קודם לכן.
ביום 17.07.2017 נפל דבר בישראל, ובהלכה שיצאה תחת ידיו של בית המשפט העליון נקבע, בנגוד למסד הנורמאטיבי הקודם, כי החל מגיל 6 (ולא מגיל 15 כשם שהיה עד אז) חבים שני ההורים במזונות ילדיהם עפ"י יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות אל מול זמני השהות בפועל ויתר נסיבות המקרה לגופו.
אינדיקאציה נוספת להעדר המהימנות בגירסת הנתבע ניתן למצוא בסתירה שבין הטענה כי 26 החברה שבבעלותו מעניקה שירותים לגופים גדולים וציבוריים בלבד (עמ' 34 ש' 12-13 לפרוטוקול הדיון מיום 19.11.2020 ), ובין טענה אחרת שלו לפיה בוצעה ע"י החברה עבודה פרטית בסלון ביתו של אחד מלקוחותיה (עמ 35 ש' 20 עד עמ' 37 ש' 11 , שם).
...
לאחר שבחנתי החומר המונח לפניי ושקלתי בדבר, ועל רקע נסיבות המקרה דנא מצאתי להעמיד צורכי כל אחד מהקטינים, לרבות הוצאות המדור והחזקתו על 1,915 ₪ בחודש 3 ,₪ עפ"י הפירוט הבא: כלכלה- 700 ₪, ביגוד והנעלה- 200 ₪, הוצאות רפואיות – הוצאות נסיעה 100- ₪, דמי טיפול/הוצאות חינוך – 150 ₪ והוצאות המדור והחזקתו - 665 ₪.
סוף דבר 18 , הנה כי כן ובשים לב לגיל הקטינים ולדין החל, לרבות ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 אני מורה כדלקמן: א- מחודש ינואר 2021 (כולל) ועד לחודש אוקטובר 2022 (כולל), קרי: במלאת 6 שנים לבן .
ד- במלאת 18 שנה או עם תום לימודי כל אחד מן הקטינים בבית הספר התיכון, לפי המאוחר מביניהם ועד תום השירות הצבאי הסדיר בצה"ל ו/או השירות הלאומי של הקטינים, ככל שישרתו בצה"ל ו/או בשירות הלאומי, ישלם הנתבע למזונות אותו/ה קטין/נה 1/3 מגובה המזונות עפ"י שיעורם שיהא ערב ההפחתה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 7784/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. שמעון אבוחצרה 2. אליהו איסקוב בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: ב' בכסלו התשפ"ד (15.11.2023) בשם המבקשת: עו"ד נגה בן סידי בשם המשיבים: עו"ד יוני דדון ][]החלטה
הודעה כאמור לא הוגשה, ובהעדר ייצוג – לא ניתן היה לקיים את הדיון בבקשה בישיבה שנערכה ביום 02.11.2023, זאת בהתאם לאמור בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (היועדות חזותית), התשפ"ד-2023.
עוד נטען כי מסוכנות זו נלמדת מעברם הפלילי המכביד ומכתב אישום נוסף התלוי ועומד נגדם, במסגרתו מיוחסות להם עבירות אלימות חמורות, אשר על פי הנטען, בוצעו בתא המעצר שבבית המשפט המחוזי בחיפה, בו שהו שעה שהמתינו לדיון שהתקיים במסגרת ההליך העקרי.
...
אולם, בהחלטתו מיום 15.11.2023, הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט מ' עלי) כי "[...] בשל כך שהנאשמים עצורים מזה זמן רב ובשלב זה לא מיוצגים, ויש צורך לעקוב אחר הסדרת הייצוג – התזכורת [...] הקבועה ביום 20.11.2023 תתקיים כסדרה, כל זאת בכפוף לאישור כב' הנשיא שפירא". לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להתקבל; זאת החלטתי, בשים לב לחומרת העבירות המיוחסות למשיבים על נסיבותיהן הכוללות, למסוכנות הנשקפת מאותן עבירות ונוכח עברם הפלילי המכביד של המשיבים, וכן לאור העובדה שלמשיבים מיוחסות עבירות חמורות במסגרת הליך אחר, שבוצעו, לכאורה, שעה שמתנהל נגדם ההליך העיקרי שבנדון.

בהליך חוק ביטוח בריאות ממלכתי (חב"ר) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעיניין זה, מקובלת עלינו עמדת המבקשים, לפיה הלכה למעשה טוענות הקופות כי אין לאשר כנגדן את התובענות כייצוגיות מכיוון שחדלו מגביית סכומים שלא כדין, אלא שבהתאם להוראות סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, הגנת פטור מיוחדת שכזו הוקנתה על ידי המחוקק אך ורק ל"רשות" כהגדרתה בחוק שחדלה מהגבייה האסורה בתוך 90 יום למן המועד שבו הוגשה בקשה לאישור בנושא, בעוד שבמקרה שלפנינו נפסק על ידי בית-המשפט העליון, כי הקופות אינן באות בהגדרת "רשות" ועל כן אינן זכאיות להנות מהגנה מיוחדת זו. הטענה בדבר העדר הומוגניות, והעדר יסוד היעילות וההוגנות – טוענות הקופות, כי איתור חברי הקבוצה כמו גם בחינת הנזק שניגרם (אם נגרם) לכל אחד מהם, כרוכה בבדיקות פרטניות וסבוכות שאינן מתאימות לתובענה ייצוגית.
העובדה שהמבקשים התמידו עד כה בהתדיינות ארוכה ומפרכת זו, הנפרשת על פני שנים, תוך הגשת מספר גדול של כתבי טענות והופעה לדיונים לא רק בבית דין זה אלא גם בבית הדין הארצי ובבית המשפט העליון, מחייבת לדעתנו את המסקנה כי ככל שתאושרנה התובענות כייצוגיות, ייוצגו גם בהמשך חברי הקבוצה בצורה מקצועית לעילא ולעילא.
...
ברם, אין בכך כדי להוביל למסקנה כי הקבוצות הרלוונטיות לא ייצוגו בצורה מיטבית ככל שיאושרו התובענות כייצוגיות.
העובדה שהמבקשים התמידו עד כה בהתדיינות ארוכה ומפרכת זו, הנפרשת על פני שנים, תוך הגשת מספר גדול של כתבי טענות והופעה לדיונים לא רק בבית דין זה אלא גם בבית הדין הארצי ובבית המשפט העליון, מחייבת לדעתנו את המסקנה כי ככל שתאושרנה התובענות כייצוגיות, ייוצגו גם בהמשך חברי הקבוצה בצורה מקצועית לעילא ולעילא.
איננו סבורים שעלינו להידרש לכך בשלב זה של ההתדיינות, שכן להבנתנו די בכך שהגענו למסקנה כי גביית תשלומי ההשתתפות שבהם עסיקנן נעשתה ביתר, על מנת להקים לחברי הקופות זכות להשבה, וזאת בשים לב להוראתו הברורה של סעיף 13 (ב)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי האוסרת על קופות החולים לגבות במישרין או בעקיפין תשלום כלשהו עבור שירותי בריאות הכלולים בסל, למעט אלה שנקבעו לפי סעיפים 7 ו -8 לחוק, שממנה נובעת, כך להבנתנו, גם החובה להשיב למבוטחים סכום שנגבו ביתר (וראו לעניין זה הציטוט מבג"צ שלמה, שם).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו