היטל פיתוח של עיריית ראשון לציון

כתנאי לקבלת ההיתר נדרשה המבקשת לשלם למשיבה, עריית ראשון לציון, אגרות בניה היטלי פיתוח ובתוכם היטל סלילת כבישים ומדרכות בסך 265,912 ₪.

העובדה שביום 21.6.2020 תוקנה התוספת לחוק העזר אינה מבטלת את חוק העזר או מבטלת את סמכותה של הערייה להמשיך ולחייב בעלי נכסים על פי תעריפי היטל הסלילה שקדמו לתיקון האחרון מיום 21.6.2020, בהתאם להוראות חוק העזר.

...

על כן, נוכח ההזדמנות שהייתה למבקשת לתקוף את חוק העזר בתקיפה ישירה כאמור, אינני מקבלת את טענת המבקשת כי נוכח שינוי חוק העזר ביום 21.6.20 יש לאפשר לה את התקיפה העקיפה.

אינני מקבלת את טענת המבקשת כי נוכח העובדה שבקשת האישור, הוגשה בחודש אוגוסט שנת 2018, לפני מתן פסק דין אלפריח, אין מקום "להחיל רטרואקטיבית" את ההלכה שנקבעה שם. נקודת המוצא בדין הישראלי היא כי הלכה שיפוטית חדשה חלה הן רטרוספקטיבית הן פרוספקטיבית (ר' רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל (27.2.2006)) (ר' פסקאות 5, 17).

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל בקשת האישור נדחית על הסף.

לפני עתירה מנהלית שהגישו חמישה מתושבי השכונה נחלת יהודה אשר בתחום המוניציפלי של העיר ראשון לציון, נגד דרישה לתשלום היטלי פיתוח ששלחה אליהם המשיבה, עריית ראשון לציון (להלן:"המשיבה").

...

לכן, הן מההיבט הסובייקטיבי והן מההיבט האובייקטיבי, אני קובעת כי העתירה לא הוגשה בשיהוי המצדיק לדחותה.

אמנם גבייה מאוחרת בנסיבות מסוימות אינה פסולה (ועל כך עמד כבוד השופט פוגלמן עת בחן את ותק החוב ואת אשמת הנישום), אלא שהתנהלות המשיבה כמפורט לעיל בפנותה אל בעלי הנכסים בשכונה, אשר גלגוליה הובאו בפתח פסק הדין, ללא כל הסבר, פסולה היא ונגועה בחוסר תם לב. ראו לעניין זה נושא ההגינות שהעלה כבוד השופט פוגלמן בעע"ם נילי קורן בסעיפים 25-26: "לשיקולים השונים הרלוונטיים לעניין יש להשקפתי להוסיף דבר מה נוסף – הוא חובת ההגינות..." "..חובה זו, הלובשת צורות שונות המשתנות בהתאם לנסיבות הפרטניות ובהתאם לצרכים המשתנים, חלה על כל פונקציה שלטונית.." "החשוב לענייננו הוא כי הכל מסכימים כי אף אם הפרט חייב לנהוג בהגינות במערכת היחסים שלו עם הרשות, חובת ההגינות המוטלת עליו היא פחותה בהשוואה לחובה היתרה שמוטלת על הרשות; "מטבע הדברים גדולה הימנה חובת ההגינות של הרשות.." "לאמור, אין השתיים – חובת ההגינות של הרשות מזה, וחובת ההגינות של הפרט מזה – שקולות זו לזו. ואם חובתה של הרשות גדולה יותר, הרי ש"כפועל יוצא של סטנדרט ההתנהגות המצופה מן הרשות, [...] יהיו מקרים שבהם על הרשות 'להפנים' טעות שאירעה ולא 'לגלגל' אותה לכתפי האזרח, שלא ידע על אודותיה". מאותו טעם אני דוחה את טענת המשיבה למניעות.

סוף דבר: העתירה לעניין הדרישה לתשלום היטל סלילה מתקבלת.

אכן, כפי שקבעתי לעיל, אין בהסכם זה כדי למנוע מהעירייה לגבות היטלים בגין שטחים שאינם כלולים בו או עבודות פיתוח שבוצעו לאחר חתימתו, כדוגמת ההיטלים נשוא דרישת התשלום דנן, אך במידה מסוימת יש בו כדי ליצור ציפיות והסתמכות אצל העותרת כי היא אינה בבחינת מי שנעלם מעיניה של הערייה בכל הנוגע להטלת היטלי פיתוח בגין עבודות המתבצעות בגובל לנכס שלה.

הדרך הנכונה לתקיפת חיוב זה היא נקיטת הליך אזרחי של בקשה לסעד הצהרתי (ראו עת"מ (ירושלים) 16181-05-13 חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ נ' חברת הגיחון (19.6.2013); בג"צ 4439/11 מסעדת קדרים נ' מי כרמל בע"מ (9.1.2013); וכן עת"מ 67986-08-21 ארזים השקעות בע"מ נ' עריית ראשון לציון (8.8.2022).

...

סבורני כי לצורך הכרעה בעתירה דנן ובכל הנוגע להיטלי הפיתוח, השאלה היא האם בשים לב למועד שבו נוצרה העילה להטלת החבות בתשלום ההיטל – דהיינו מועד אירוע סלילת הכביש (ככל שמדובר בהיטל בשיעור 50% בגין עבודות הפיתוח בשנת 2014), או המועד שבו נודע לעירייה על אודות חריגת הבניה (בכל הנוגע להיטל בשיעור 100% בגין שטח שלא נכלל בהסכם הפשרה), מנועה הרשות לדרוש את התשלום בשל השיהוי במשלוח הדרישה.

אדגיש כי איני מתעלם כלל ועיקר מהאינטרס הציבורי בגביית היטלים לשם מימון עבודות הפיתוח המתבצעות בעיר, אך סבורני, וכאמור, כי במקרה דנן יש להעדיף את האינטרס הפרטי, לרבות אינטרס ההסתמכות של העותרת.

אוסיף בהקשר זה כי אין בידי לקבל את טענת העירייה לפיה אין מקום להידרש לטענת השיהוי במשלוח דרישת התשלום, שכן העותרת התייחסה בעתירתה ובסיכומיה לשיהוי רק ביחס לנקיטת הליכי גבייה, בעוד הסעד המבוקש הוא ביטול דרישת התשלום.

אשר לדמי ההקמה סבורני כי הצדק עם משיב 2, לפיו יש למחוק את העתירה כנגדו מחמת חוסר סמכות עניינית.

עלות כוללת זו מחולקת בין כלל בעלי הנכסים בעיר בהתאם לשטחי הנכסים הקיימים והצפויים להיבנות (ע"א 1711/02 עריית חולון נ' ארגון הקבלנים והבונים חולון, פ"ד נח(5) 933 (2004); ע"א 4435/92 עריית ראשון לציון נ' חב' מאיר סדי בע"מ, פ"ד נב(3) 321 (1998); ע"א 1270/02 עריית רמת גן נ' מנחמי בוני מגדלי דוד רמת-גן בע"מ, פ"ד נח(2) 7 (2003); עע"מ 11646/05 מרכז השילטון המקומי בישראל נ' צרפתי (5/9/2007); עע"מ 7990/20 שירותי בריאות כללית נ' מועצה מקומית חצור הגלילית (1/6/2023)).

מאחר שניתוק הזיקה שבין עלות הקמת התשתית לבין התשלום הנידרש מבעלי הנכסים עשוי לחרוג מסמכויות הערייה על פי הפקודה ולהחשב כמס, נקבע בפסיקת בתי המשפט כי די בכך שתישמר זיקה "מימונית רופפת" בין עלות הקמת התשתיות לבין ההיטל כדי להכשיר את סמכות הערייה לקבוע חבות תשלום היטלי פיתוח (עע"מ 2314/10 עריית ראש העין נ' אשבד נכסים בע"מ, פ"ד סו(1) 1 (2012); רע"א 3612/17 עריית נתניה נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (27/12/2020); עע"מ 7990/20 הנ"ל).

סעיף 2(ב) לחוק מגדיר מהן העילות להטלת החיוב בהיטל סלילה, וכך הוא מורה: היטל סלילת רחובות יוטל על בעל נכס גובל, בהתקיים אחד מהתנאים האלה: (1) בשל סלילת רחוב הגובל בנכס או קבלת החלטה על סלילת רחוב גובל; לעניין זה, "החלטה על סלילת רחוב גובל" – אישור של העיריה בנוסח שבטופס 1 לתוספת השניה, ולפיו בכוונתה לצאת למכרז לבצוע עבודות סלילת הרחוב הגובל או להיתקשר כדין בדרך אחרת לבצוע עבודות כאמור, בתוך 12 חודשים ממועד מתן האישור; (2) בשל בניה חדשה בנכס או הוספת בניה; (3) בשל שינוי ייעודו של שטח חקלאי או שימוש חורג בשטח חקלאי.

...

העותרת מפנה לסיכום עקרונות וסיכום כלכלי שהושגו בינה לבין המדינה מהשנים 2000 ו-2003, ולפיהם מתכוון משרד התשתיות הלאומיות לייעד חלק מהקרקעות למפעלים אחרים.

גם טענות אלו דינן להידחות.

סוף דבר בשים לב לכל האמור, דין העתירה לביטול דרישת התשלום להידחות.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 30022-02-23 ארזים השקעות בע"מ נ' עריית ראשון לציון ואח' לפני כבוד השופט אבי גורמן העותרת ארזים השקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד גדי ירום המשיבה עריית ראשון לציון ע"י ב"כ עוה"ד ניר רוקח וליטל שילה המשיבות הפורמאליות 1. ע. טופ הנדסה בע"מ 2. חי ארזים טופ בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אליעד כהן ואח' פסק דין

בעתירה, אשר הוגשה בעקבות הליכי גביה שנקטה הערייה כלפי העותרת, מתבקש בית המשפט לקבוע כי העותרת אינה חייבת לעירייה בחובות בגין היטל פיתוח (סלילה) שהוטל בקשר עם הנכס המצוי ברח' אליהו איתן 20 בראשון לציון, היטל המחולק לחיוב בגין סלילה חדשה של כביש ולחיוב בגין סלילה חדשה של מדרכה (להלן: "החיובים").

היתנהלות הערייה – אשר נקטה בהליכי גביה דוקא נגד העותרת, נגועה בחוסר סבירות קצוני (והיא המשך לדרך היתנהלות לא תקינה של הערייה במרוצת השנים).

...

מכל הטעמים שפורטו לעיל – מצאתי כי דין העתירה להידחות.

סוף דבר העתירה נדחית.

איני מוצא לחייב את העותרת בהוצאות המשיבות הפורמליות, שכן אני סבור כי אף המשיבות הפורמליות בדומה לעותרת, בחרו להתנהל בדרך שיש בה מן העמימות והעדר ההכרעה בשאלת חלוקת החבויות, ובנסיבות אלה איני מוצא לפסוק הוצאות לטובתן.