היטל סלילת כבישים בעיריית תל אביב

גם בפסיקה נקבע, כי תשלום דמי הישתתפות בגין סלילת כביש בעבר, או פטור שניתן מתשלום בעבר, אינם פוטרים מחבות תשלום היטל סלילה, בגין ארוע מגבש חבות חדש, שארע לאחר שינוי שיטת החיוב (ר' בין היתר: ע"א 4435/92 עריית ראשון לציון נ' חברת מאיר סדי בע"מ הנ"ל, בפיסקה 11; ע"א 6066/97 עריית תל-אביב-יפו נ' אבן אור פיסגת רוממה בע"מ, פ"ד נד (3) 749 (2000); עע"מ 2407/11 מגן גלוון באבץ חם בע"מ נ' עריית חיפה (5.3.13)).

...

סבורני, כי דין הטענה להידחות, בעיקרה - העבודות המהוות מקור לחיוב בהיטל בוצעו בשנים 2012-2011.

העתירה נדחית אפוא, בכפוף לאמור לעיל בס' 14, בדבר תעריפי ההיטל.

העותרת תשלם למשיבה הוצאות הדיון בעתירה בסך 35,000 ₪.

ב) הערייה והתאגיד הטילו על התובעות חיובים חדשים בגין היטלי פיתוח בעבור הבניין החדש, וזאת בארבעה היטלי פיתוח כמפורט: הערייה הטילה את החיובים בגין סלילה (כולל מדרכות וכבישים) - 2,862,154 ₪, וכן תעול - 806,099 ₪; התאגיד הטיל את החיובים בגין מים - 1,782,583 ₪, וכן ביוב - 989,307 ₪.

בעיניין זה נקבע כי "אין בתשלום דמי הישתתפות משום פטור מחיוב בהיטל סלילית רחובות. ביסוד גישה זו הונח האופי השונה של שני התשלומים. דמי הישתתפות היוו החזר הוצאות בפועל שהוציאה הרשות המקומית בגין סלילת הרחוב הגובל בנכס. לעומת זאת ההיטל החדש משקף את תחזית ההוצאות של העיריה בגין סלילת כלל הרחובות בתחומה..." [ע"א 6066/97 עירית תל אביב יפו נ' אבן אור פיסגת רוממה בע"מ].

...

גם דין טענה זו להידחות.

לאור כל האמור, דין טענות התובעות כי בהעדר קיומה של תשתית חדשה בסמוך לנכס, אין מקום לחיוב בהיטל סלילה ובהיטל ביוב, מקום בו קיימות תשתיות ישנות שחזקה כי שולם בגינן בעבר דמי השתתפות - להידחות! אין בתשלום דמי השתתפות בעבר כדי לפטור מחיוב בהיטלים מקום בו מבוקש היתר לבניה חדשה, ובצדק חויבו התובעות בהיטלי סלילה וביוב , ללא קשר לתשלומים שבוצעו בעבר בגין דמי השתתפות.

סוף דבר לאור כל האמור, הנני קובעת כדלקמן: על העירייה להוסיף לסכומים שהושבו לתובעות ריבית משפטית מיוני 2005 ועד יוני 2012.

בעיניין זה טענה הערייה כי עובדת סלילתו בעבר של כביש הנפט על ידי העותרת כביכול שימש טעם מרכזי להפחתת החיוב בהיטלי סלילת כביש עורקי ותעול מושא הסכם הפשרה; ומכאן שניתן לה ביטוי הולם במסגרת החיוב המקורי ולכן אין מקום להיתחשב בכך כעילה פעם אחר פעם להפחתת החיובים לפי חוק העזר.

"אם תשלום דמי הישתתפות בעבר בגין סלילת רחובות פוטר מחיוב בהיטל סלילת רחובות בהווה? שאלה זו זכתה לאחרונה לתשובה בבית-משפט זה בע"א 4435/92 עריית ראשון לציון נ' חב' מאיר סדי בע"מ [1]. בפרשה זו נדון חוק עזר לראשון לציון (סלילת רחובות), תשמ"ה-1985. חוק עזר זה החליף את השיטה של דמי הישתתפות בשיטה של היטל סלילת רחובות. נפסק כי אין בתשלום דמי הישתתפות משום פטור מחיוב בהיטל סלילת רחובות. ביסוד גישה זו הונח האופי השונה של שני התשלומים. דמי הישתתפות היוו החזר הוצאות בפועל שהוציאה הרשות המקומית בגין סלילת הרחוב הגובל בנכס. לעומת זאת ההיטל החדש משקף את תחזית ההוצאות של הערייה בגין סלילת כלל הרחובות בתחומה, בלא כל קשר לרחוב זה או אחר. ... שינוי זה באופי התשלום מצדיק המסקנה כי אין בתשלום דמי הישתתפות כדי לפטור מכול וכול מהיטל סלילת הרחובות.. " (ע"א 6066/97 עריית תל-אביב-יפו נ' אבן אור פיסגת רוממה בע"מ, נד(3) 749 (2000)).

...

טענות הצדדים בעתירה לא נגעו באופן ספציפי להיטל התיעול, אלא למעשה אותם הטיעונים שפורטו לעיל ביחס להיטל הסלילה נטענו גם ביחס להיטל זה. על כן משמצאתי כי לא הונח בסיס לחיוב העותרות בתשלום היטל סלילה, אותה מסקנה מתבקשת גם ביחס להיטל התיעול.

על כן דין העתירה להתקבל בהתאם לאמור לעיל, אף ביחס להיטל התיעול.

סוף דבר נוכח כל המקובץ, מצאתי להורות על קבלת העתירה באופן שדרישת התשלום אשר הוצאה על ידי המשיבה ביום 6.11.2019 בטלה.

בנוסף נטען, כי העבודות בעקבותיהן קמה הדרישה אינן עבודות שצ"פ. הערייה הציגה חניון וכביש ברח' הבנאים סמוך לסניף "רמי לוי" כעבודות שצ"פ, ולטענת העותרת כלל לא מדובר בעבודות שצ"פ המקימות חבות בהיטל וממילא לנכס אין זיקת הנאה לשטח זה. נטען גם לפגמים בדרישת התשלום: לא צורף פירוט עבודות השצ"פ ומועד ביצוען; צו התחלת עבודות שצורף אינו כדין; עבודות החניון ברח' הבנאים אינן עבודות שצ"פ ואינן בזיקת שימוש לנכס; מדובר בעבודות סלילה ולא שצ"פ; תעודת המהנדס על התחלת ביצוע עבודות שצ"פ, אינה מתוארכת.

 בפיסקה 11; ע"א 6066/97 עריית תל-אביב-יפו נ' אבן אור פיסגת רוממה בע"מ, פ"ד נד (3) 749 (2000); עע"מ 2407/11 מגן גלוון באבץ חם בע"מ נ' עריית חיפה (ניתן ביום 5.3.13); עע"מ 7990/20 שירותי בריאות כללית נ' מועצה מקומית חצור הגלילית (ניתן ביום 1.6.2023).

...

ניתן איפוא להחיל את היטל השצ"פ על הנכס של העותרת, הגם שהוקם קודם לחקיקת חוק העזר, ככל שמתקיים זיקת הנאה בין הנכס לבין השצ"פ. אין בידי לקבל את טענת העותרת, כי העבודות בעקבותיהן קמה הדרישה אינן עבודות שצ"פ, כי אין לה זיקת הנאה לשצ"פ וכי דרישת התשלום פגומה.

סוף דבר – העתירה מתקבלת בחלקה בעניין היטל תיעול ובעניין קיזוז היטל סלילת כביש עורקי שנגבה מהעותרת בעת קבלת היתרי הבנייה.

המשיבה תשלם לעותרת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ₪.

ראו: עניין כללית, פס' 38; עע"מ 912/08 מישור הבונים בע"מ נ' עריית הרצלייה, פס' א' לפסק הדין של השופט רובינשטיין (נבו 8.7.2010) (להלן: עניין מישור הבונים): "אף אם המלאכה השיפוטית בכגון דא היא סיזיפית להפליא, נחמה פורתא היא שהארץ נבנית וכבישים נסללים, כי אלולא נסללו, היטל מנין". בהתאם לסעיף 1 לחוק־יסוד: משק המדינה, היטלי פיתוח מהוים תשלומי חובה שיש לגבות לטובת הרווחה המצרפית של תושבי הרשות המקומית והטלתם תיעשה בחוק או לפי חוק.

(ראו עע"מ 6466/19 משרד הבטחון נ' עמותת חברות הסיעוד (נבו 11.10.2020); בר"מ 3186/03 מדינת ישראל נ' עין דור, פ"ד נח(4) 754 (2004); בג"ץ 4874/21 אליקים בן ארי בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (נבו 6.2.2022); עע"מ 2141/09 הוועדה המחוזית המשותפת לתיכנון ולבניה נ' אחל"ה – איכות חיים לתושבי השרון (נבו 17.11.2010); עע"מ 896/22 חוף הכרם בע"מ נ' עירית תל אביב (נבו 6.2.2022)).

...

כמו כן, מקובלת עלי עמדת העירייה כי בסמכותה להיעזר ביועצים חיצוניים מקצועיים, בפרט חברת בונוס, שעה שדרישת התשלום הוצאה מטעמה ומצויה במסגרת שיקול דעתה.

התוצאה: סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

אני מחייב את העותרת לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך כולל של 30,000 ₪ וזאת בהתחשב גם בהיקף הרב של העבודה לה נדרשה המשיבה כדי להשיב לעתירה, לרבות הבקשה לפרטים נוספים, העתירה המקורית והעתירה המתוקנת.