היזק לרכוש בכוונה תחילה הפעלת תנאי עבירת אלימות רכוש

לפי עובדות האישום הראשון, ביום 16.7.2014 התפרץ המשיב לדירה השייכת למר כהן (להלן: המתלונן 1) באמצעות החדרה של חפץ חד בין המשקוף לדלת הדירה והפעלת כוח באופן שגרם לפתיחתה.

בגין המעשים המתוארים בכתב האישום יוחסו למשיב העבירות הבאות: התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין; הסגת גבול פלילית בצוותא לפי סעיף 447(א) בצרוף עם סעיף 29(א) לחוק העונשין; התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה בצוותא לפי סעיף 406(ב) בצרוף סעיף 29(א) לחוק העונשין; גניבה בצוותא לפי סעיף 384 בצרוף סעיף 29(א) לחוק העונשין; והיזק לרכוש במזיד בצוותא לפי סעיף 452 בצרוף סעיף 29(א) לחוק העונשין.

כמו כן, צוין כי למשיב עבר פלילי מכביד של 14 הרשעות קודמות בעבירות של שוד מזוין, הפרת הוראה חוקית ועבירות אלימות ורכוש, בגינן הוא ריצה עבירות מאסר ממושכות.

ההליכים בתיק העקרי מאז יום 29.10.2014, עת תוקן כתב האישום, נדחה הדיון מספר פעמים – תחילה על מנת לאפשר לבא-כוח המשיב דאז ללמוד את חומר החקירה, ולאחר מכן על מנת לבחון אפשרות להידברות בין הצדדים.

המדינה טוענת עוד, כי העבירות בוצעו כאשר היה תלוי ועומד כנגד המשיב מאסר על תנאי בן 18 חודשים, וכי היתנהגותו בעת הפריצות כאשר הזיק לרכוש ללא כל סיבה מעידה על מסוכנות ועל היתנהגות בלתי צפויה.

...

באת-כוח המשיב חוזרת ומעלה טענות הנוגעות לראיית הדנ"א, ולדבריה יוגש ערר על דחיית הבקשה לעיון חוזר בעניין זה. בתשובה, מצביע בא-כוח המדינה על כך שהמדובב לא שימש כעד תביעה, ולכן ממילא אין בהתדיינות הנוגעת אליו כדי לסייע להגנה, וזאת כאשר הראייה המרכזית היא ראיית הדנ"א. דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה שיש מקום להיענות לבקשת המדינה.

במקרה זה, אני סבורה כי האיזון בין חירותו של הנאשם לבין שלום הציבור וניהולו התקין של ההליך, נוטה בשלב זה לעבר קבלת בקשתה של המדינה.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב החל מיום 13.5.2015 בשישים ימים, או עד למתן פסק דין בת"פ 17292-08-14 בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

]השופט א' רובינשטיין: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא כתילי) מיום 3.9.12 בת"פ 21876-12-11, בגדריו נגזרו על המערער 40 חודשי מאסר בפועל (בנכוי ימי מעצרו), מאסר מותנה בן עשרים וארבעה חודשים למשך שלוש שנים, פיצוי בסך 35,000 ש"ח וקנס בסך 10,000 ש"ח; כן הופעל מאסר מותנה בן שבעה חודשים שהיה תלוי כנגד המערער, במצטבר לעונש המאסר בפועל שהוטל עליו.

גזר הדין ניתן בעקבות הרשעתו של המערער בעבירות הצתה לפי סעיף 448 רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977, היזק לרכוש לפי סעיף 452 לחוק העונשין והדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) לחוק.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם, כי המשיבה תעתור לעונש של מאסר בפועל בן 55 חודשים, מאסר על תנאי ופצוי למתלונן, ואילו המערער יטען לעונש כרצונו.

תחילה עמד בית המשפט המחוזי על תסקיר שירות המבחן בעיניינו של המערער, בו דוּוח על שימוש ממושך ואינטנסיבי בסם מסוג קנביס על-ידי המערער ועל שימוש מזדמן באלכוהול, וכן על העדר יציבות תעסוקתית.

המערער עצמו טען בפנינו, כי הוא מכיר כיום בבעיותיו ונכון לטפל בהן, וכי בכוונתו לגדל את ילדיו.

נתנו אל לבנו אף את תשע הפעמים שעמד בהם המערער בפני בתי המשפט, שראשיתן בהיותו קטין בעבירות רכוש, אלימות סמים, איומים ועוד, והמשכן בעבירות אלימות וסמים, לרבות מאסרים שלא הניבו הרתעה.

...

על רקע האמור, הוטלו על המערער העונשים המנויים מעלה.

הכרעה לאחר העיון, לא ראינו להיעתר לערעור.

כללם של דברים נוכח האמור, אין בידינו להיעתר לערעור.

מונח בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (מ"ת 23204-09-12, כב' השופט א' צרפתי), לדחות את בקשת המדינה למעצר המשיב עד תום ההליכים ולשחרר את המשיב בתנאים – לרבות מעצר בית מלא ואיזוק אלקטרוני.

יצוין גם שנגד שלושה מבני מישפחת גטהון, ואדם נוסף, הוגש כתב אישום בעבירה של רצח בכוונה תחילה, בגין גרימת מותו של אבי המשיב.

בתסקיר צוין כי למשיב הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות, וכי הוא מתקשה להפעיל שיקול דעת במצבים מורכבים ועלול להגיב באופן אימפולסיבי.

שנה קודם לכן, בעודו קטין, הורשע המשיב בשורה של עבירות ובהן שוד מזוין, גניבה והיזק לרכוש.

...

נגזרת המסקנה כי מעשיו לכאורה של המשיב משקפים מסוכנות בדרגה גבוהה.

בנסיבות אלו האם ניתן לשלול קיומו של יסוד סביר לחשש לביצוע עבירת אלימות נוספת על ידי המשיב, כלשון סעיף 21 לחוק המעצרים? הערר מתקבל.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד סיוון חיימוב, עבירת ההתפרצות לדירת מגורים ממוקמת ברף העליון של עבירות הרכוש, וזאת לאור קיומו של חשש למפגש עם דיירי הבית והתפתחות אלימה בעקבות כך. אך, בכך שהנאשם התפרץ לבתים בליל שבת ביישוב שהוא דתי, יש נסיבה מקילה.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר בפועל לתקופות של ממש, כמפורט להלן: ברע"פ 509/11 אבו עדייה נ' מדינת ישראל (8.1.12), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, בעל עבר פלילי, אשר הורשע על-פי הודאתו בבצוע עבירות של התפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה, גניבה והפרת הוראה חוקית, ונדון ל-12 חודשי מאסר בפועל, יחד עם הפעלת מאסרים מותנים, סה"כ 18 חודשים.

בת"פ (פ"ת) 40949-04-13 מדינת ישראל נ' אלמלך (15.7.13) נדון נאשם בגין עבירת התפרצות, בעל עבר פלילי מכביד, לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל, יחד עם הפעלת מאסר על תנאי, ל- 28 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ (ת"א) 34896-06-12 מדינת ישראל נ' פפלוב (20.11.12), הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות בבצוע עבירות של התפרצות לדירת מגורים, גניבה והיזק לרכוש במזיד, ונגזר עליו מאסר בפועל למשך 18 חודשים.

כל סכום שיופקד בקופת בית-המשפט ייזקף תחילה לפרעון הפיצויים, ורק לאחר פרעונם, ייזקף לפרעון הקנס.

...

יפים לעניין זה דברי כב' השופט ס' ג'ובראן בע"פ 7781/12 פלוני נ' מדינת ישראל (25.6.13): "כמוזכר לעיל, אחד מהשיקולים המרכזיים בענישת קטינים היא ההשפעה ההרסנית הפוטנציאלית עליהם כתוצאה ממאסר מאחורי סורג ובריח... בהקשר זה, יש לראות שיקול זה ככרוך ובלתי נפרד משיקולי ההתפתחות וההתבגרות. זאת, מאחר שהקושי הכרוך בנשיאת מאסר נובע בעיקר מן המאפיינים ההתפתחותיים והקוגניטיביים של קטינים. במילים אחרות, קווי השקה הרבים בין מאפיינים של קטינים לאלה של ה"בגירים צעירים", הם המובילים למסקנה שיש לבחון את השפעת המאסר על נאשמים שהם "בגירים צעירים", תוך התחשבות בגילם.

באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית, לצד עונשים נלווים.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 16 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם, מיום 8.12.12 – 25.2.13 ומיום 11.8.13 ועד היום.

עיינתי בגזר הדין האחרון שניתן בעיניינו של הנאשם בת.פ. 5051-08 של בית המשפט השלום בירושלים בו הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות וצרף לעניין העונש עבירה נוספת של התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה וגניבה מתוכו.

  כאמור, לנאשם הרשעות קדמות בגין עבירות רכוש ואלימות, לרבות התפרצויות וגניבה מרכב.

בנוסף, ציין את הודאת הנאשם ואת הבעת החרטה ואף הוסיף, כי הנאשם מוכן לפצות את המתלוננים, כפי שהמליץ גם שירות המבחן (ההצעה הייתה כי מישפחת הנאשם תפצה את המתלוננים והנאשם מצדו ישיב את הסכומים לאחר שיחרורו ולאחר שיתחיל לעבוד).

כמו כן, אני מפעיל את המאסר על תנאי למשך 4 חודשים התלוי ועומד נגד הנאשם בת.פ. 5051-08 של בית משפט השלום בירושלים מיום 22.12.10 במצטבר לעונש המאסר אותו הטלתי, כך שהנאשם ירצה סה"כ 28 חודשי מאסר, החל מיום מעצרו דהיינו מיום 31.1.11.

כמו כן, אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי למשך 6 חודשים ואולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם כן יעבור תוך תקופה של שנתיים מיום שיחרורו על עבירה של היזק לרכוש במזיד ויורשע עליה.

...

יצויין, כי תחילה, כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום ואף ניהל משפט זוטא, אך בסופו של דבר, כאמור, הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן.

בשים לב לכך ולאחר ששמעתי דבריהם של ב"כ המאשימה ושל הנאשם ובא כוחו ועיינתי בתסקיר שירות המבחן, מוטל בזה על הנאשם עונש כדלקמן: מאסר לתקופה של 24 חודש.