מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הטרדות מאיימות בטלפון: צעדים אפשריים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כשבוע עובר ליום 24.4.11, ובמהלך כל אותו השבוע, הטריד המערער את מר עמיאל בכך שטלפן אליו מספר פעמים, וכשזה לא ענה, הוא השאיר במשיבון הודעות מעליבות ומאיימות לפיהן יכניס אותו לבית הסוהר וקיללו "יא בן זונה". בתאריך 14.8.09 טלפן המערער לטלפון הנייד של מר עמיאל, ואיים עליו בכך שאמר לו "יא חתיכת חרא מושחת, אני עוד אראה לך, אנחנו עוד ניפגש". בתאריך 27.8.09 בשעה 21:44 או בסמוך לכך טלפן המערער למר עמיאל, גידפו ואיים עליו בכך שאמר לו "עוד ניפגש אני אראה לך" במטרה להקניטו או להפחידו.
כך, אפשר לשקול נקיטה בצעדים מנהליים, ובהם צוים לשם מניעת הטרדה מאיימת.
...
העלאת טענות חדשות בערעור וביוזמת בית המשפט תעשה רק במקרים נדירים כ"שזעקת ההגינות" בשל חוסר סבירות קיצוני שעולה על פני הדברים, תחייב זאת, ואין זה המקרה! סוף דבר: לו תשמע דעתי, נותיר את ההרשעה והעונש בגין הטרדה באמצעות מתקן בזק כפי שקבע בית המשפט קמא.
אמנם צודקת כב' השופטת קלמן-ברום באומרה שעל דרך הכלל אין לאפשר העלאת טענות חדשות בשלב הערעור אם אלה לא הועלו ולא נתלבנו בערכאה הדיונית (ראו ע"פ 7164/10 אברהם גלאון נ' מדינת ישראל (01.12.11)), אך במקרים מיוחדים ראוי לה לערכאת הערעור שתעשה שימוש בסמכותה בסעיף 213(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 "...ומאחר ובעקבות הבאת הערעור בפנינו, רשאים אנו ליתן כל החלטה שהערכאה הקודמת הייתה מוסמכת לתיתה ואיננו מוגבלים לנימוקי הערעור..." (ע"פ 5518/91 מדינת ישראל נ' פלוני (18.06.92), ע"פ 170/07 ליאור מטיס נ' מדינת ישראל (19.11.07).
רענן בן-יוסף, שופט אב"ד תם ולא נשלם: בהינתן חוות הדעת השונות בחלקן של שלושת חברי המותב ועל פי סעיף 80 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, הננו מחליטים כדלקמן: בעבירות על פי סעיף 288 לחוק העונשין – העלבת עובד ציבור, הערעור מתקבל פה אחד והננו מזכים את המערער בדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משהעניין מוצה בהליך הנ"ל (שהוא אף ההליך הטבעי מבחינת סדרי הדין עבור בקשה למתן צו כאמור), אין עילה לפסוק בשנית בעיניין זה במסגרת התביעה דנא, ולמען הסר ספק, כל עניין והתנהלות שבין הצדדים שאירע לאחר הגשת התביעה ואשר מקים לכאורה עילה לבקשה נוספת בנושא צו למניעת הטרדה מאיימת, אינו חלק מכתבי הטענות שלפניי ואינו חלק מהעניינים שעלי להכריע בהם.
במקום להגיש תביעה לבית המשפט בנושא הרעש של התריסים, לקחו הנתבעים את החוק לידיהם, הגישו תלונות שוא כנגד התובעים אצל כל רשות אפשרית כימעט ונקטו בפעולות יזומות משל עצמם, אשר אינן כדין, כפי שעוד יפורט.
לא רק שאסור שהאצבע תהא קלה על ההדק בנסיבות שכאלה, אלא שהיפוכו של דבר הוא הנכון, יש לשקול צעדים כאמור אלף פעמים, בטרם ממושם, ולעשות כן אך ורק אם קיים חשד סביר לבצוע המעשים הנזכרים בתלונה ורק אם הליך הגשת התלונה הנו עינייני ובגדר ההליך הנכון והמוצדק לנקוט בנסיבות העניין.
גם הצבת הטלפון הסלולארי, כדי להטריד את התובעים, הוכח מעל לכל ספק (ראה עדות התובעים שהינה אמינה עלי וכן התמונה במ/3) וגם מעשה זה הנו מעשה מטריד ולא חוקי באופן מובהק, מכל הנימוקים שכבר הוזכרו קודם לכן.
...
סוף דבר אשר על כן, הנתבעים ישלמו לתובעים סכום כולל של 92,138 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
כמו כן, ישלמו הנתבעים בנסיבות לתובעים חלק יחסי מאגרות המשפט בשיעור 60% מהם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלומם לגזברות על ידי התובעים ועד לתשלום בפועל.
בנוסף, בהתחשב בכך שמרבית טענות התובעים התקבלו, בהתחשב בתוצאה הכספית וכן בחשיבות ההליך לתובעים וכן בהתחשב בהיקף החומר שהוגש לתיק וכמות הליכי הביניים (שאגב היו בהיקף ממוצע לתיק מהסוג הנדון), ישלמו הנתבעים לתובעים, שכר טרחת עו"ד ריאלי וסביר בסכום של 25,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

במועד הרלוואנטי לכתב האישום, עמדה בתוקפה החלטת בית משפט השלום בראשון לציון בתיק ה"ט 46156-07-19, אשר קבע צו למניעת הטרדה מאיימת, האוסר בין היתר, על מישפחות המתלוננת והנאשמת, באופן הדדי, להיתחקות או ליצור כל קשר בעל פה או באמצעי אחר זה עם זה (להלן: "הצוו").
בתאריך 31/10/19 בשעה 07:00 או בסמוך לכך, עת יצאה המתלוננת מפתח ביתה, על מנת ללוות את בנה להסעת בית הספר, עמדה הנאשמת מול ביתה של המתלוננת והחלה לקלל, לגדף ולאיים על המתלוננת באומרה "אני אראה לך מה זה, את עוד תיראי ממני, תשמעי ממני, פרוצה, לא תיראי נחת ושקט בחיים ממני, אלוהים שילם לך". באותן הנסיבות, החל בנה של המתלוננת (להלן: "שניר") לצלם את הארוע באמצעות מצלמת מכשיר טלפון הנייד שהחזיק ברשותו.
ויודגש, במהלך תעוד חלקו של הארוע באמצעות מצלמת הטלפון של שניר, תועדה הנאשמת כשהיא ששה אלי קרב ובשלב מסוים אף פוסעת מספר צעדים לכיוונה של המתלוננת.
ב"כ הנאשמת הלין על בחירתה זו של המתלוננת, אשר לדידו, סיכלה אפשרות סתירת גרסת המתלוננת (עמוד 29 ש. 3-4) ואולם, לדידי, ככל וההגנה סברה שמר יורם חזי יכול היה לסייע להגנתה, יכלה ההגנה לזמנו להעיד.
...
סוף דבר, יישום המבחנים שיושמו בפסיקה מוביל אותי למסקנה כי התבטאויותיה של הנאשמת אינן עולות כדי עבירת איומים.
יחד עם זאת יש להניח לטובת הנאשמת כי האחרונה לא יצאה את פתח ביתה על מנת להפר את הצו או חלילה לאיים על המתלוננת ואולם, בחירתה, בסופו של יום, לעשות כן, עת הבחינה במתלוננת ולפתוח במסכת של קללות, גידופים ואיומים, חרף בקשותיה של המתלוננת אל הנאשמת שתחדל ממעשיה, כל אלה מובילים למסקנה כי הנאשמת הפרה את צו בית המשפט.
מהטעמים המפורטים לעיל, אני מזכה את הנאשמת מעבירות האיומים ומרשיע בעבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, עבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בין הצדדים קיים סיכסוך מתמשך, אשר בעטיו ניתן בבית משפט זה צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת (ה"ט 43987-10-18), מיום 25.10.18 ולמשך שנה.
הנתבעת אומרת לתובע שזוהי רק ההתחלה, ומתקדמת מספר צעדים על מנת להמשיך לגזום ענפים.
הנתבעת אומרת לו: "אתה משכת לי את הכלי, שקרן... משכת לי את הכלי מהיד, אלימות הפעלת נגדי!"; תוך כדי שהיא מכוונת לכיוונו את מכשיר הטלפון הנייד שלה.
זאת, הן מן הטעם שחוות דעת כזו לא הוגשה כראייה בסופו של דבר (משלא ניתנה לנתבעת אפשרות להגיש ראיות מטעמה); והן מהטעם שאבחנה בדיעבד של מומחה אינה רלבאנטית לצורך הערכת הפצוי בגין כאב וסבל, בתיק שבו אין לתובע טענה לנכות, כאשר הערכת הפצוי מתבססת על התעוד הרפואי ועל המלצות הטיפול של הרופאים המטפלים, בזמן אמת.
...
בשים לב להוצאות שהיו לתובעים בפועל בניהול תביעה זו, לרבות ההוצאות שנגרמו בשל בקשות הנתבעת שנדחו (כמפורט לעיל), וכן בשים לב לסכומים שנפסקו לזכותם של התובעים בסופו של דבר, אני רואה לנכון להעמיד את סכום ההוצאות שייפסק לזכות התובעים על סך 8,500 ₪.
על כן אין לפסוק לזכות הנתבעת הוצאות משפט, למרות שיינתן סעד של ציווי בעניין זה. סוף דבר הראיות שהובאו לפניי מטעם התובעים, לרבות סרטון האירוע, מלמדים כי מעשי הנתבעת ביום 8.10.19 עלו כדי רשלנות כלפי התובעים, וכתוצאה מכך נגרמו להם נזקי גוף ורכוש כמפורט לעיל.
אני מקבלת את התביעה העיקרית, ומורה לנתבעת לפצות את התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם, כדלהלן: כאב וסבל לתובעת - 12,000 ₪; כאב וסבל לתובע - 12,000 ₪; עזרת צד ג' לתובעת - 1,000 ₪; ד. הוצאות נסיעה לטיפולים, לשני התובעים יחד - 1,000 ₪; ה. עגמת נפש בגין נזק לעצים, לשני התובעים יחד - 1,000 ₪; ו. סך הכל - 27,000 ₪ אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים (יחד) סכום של 27,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 8,500 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2011 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

מעת לעת היא נאלצת לבקש צוים למניעת הטרדה מאיימת, להגיש תלונה במישטרה ולהחליף את מספר הטלפון שלה.
אביא לדוגמא את נוסח המכתב הר"מ: "ר. לא אוהב דתיים. ר. אוהב אוליגרכים ומיליארדרים. .. לר. יש קרוב מישפחה גרוזיני עבריין גדול מיכאל מור מהקריות. לא מאוחר אפשר לפצות אם את עדיין לא נשואה. ר.חושב שהוא יכול להשיג בחורה או 2 אבל אותך הוא רוצה לפצות. ר. גם יתן לך את הטלפון של המילניום – הטלפון של ממוקה. בגלל שאת לא אישתי לא היה זכות להגיד לך אל תשבי איתם או תעלי הבית. .. גברת ש., ר. רוצה לפצות אותך בתליון או שרשרת זהב או טבעת וישלח 300 דולר לממוקה והוא ישלח לי. איתי את לא צריכה לבשל. כל היום מסעדות.." מעיון במסמכים עולה כי בחלק מהמקרים, משהושבו בשלילה פניותיו של התובע להעמיד לדין את הנתבע או את החוקרים או שנדחתה תלונתו, העביר התובע לנתבעת עותק של התשובה שקבל, בתוספת הערות שונות בכתב יד (לא ברור אם נשלחו המסמכים לאותם גורמים או רק לנתבעת).
החוק מניח כי רשויות המדינה יערכו חקירה ובדיקה כנדרש של המידע בטרם נקיטה בצעדים ולכל היותר, זכאי הנחקר לתבוע את ניזקו מן הרשות (בג"צ 64/91 חילף נ' משטרת ישראל, פ"ד מז (5) 653, 658).
...
לאור כל האמור ומשלא הוכיח התובע את תביעתו, אינני מוצאת מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש.
אני סבורה שיש בכך הכבדה שלא לצורך על עובדי ציבור.
התביעה, אפוא, נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו