הטרדה מינית, סחיטה ואיומים באמצעות מתקן בזק

כנגד המערער הוגש כתב אישום מתוקן שייחס לו ביצוע עבירות בשני אישומים: האישום הראשון ייחס למערער ביצוע עבירות של הטרדה מינית, לפי סעיפים 5(א), 3(א)(1), 3(א)(3), 3(א)(4), 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (עבירות רבות); סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (שתי עבירות); הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק הבזק, תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק הבזק") (עבירות רבות).

...

יחד עם זאת אנו סבורים כי יש מקום להתערב בעונש של 4 שנות מאסר שהוטל על המערער בגין שני האישומים.

סוף דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אנו מחליטים לדחות את הערעור על הכרעת הדין ולקבל את הערעור על העונש ולהורות כדלקמן: כי נתערב בתוצאה הסופית של גזר הדין, בכך שנורה כי עונש המאסר בפועל שהטיל בית משפט השלום הנכבד (48 חודשים), יעמוד על 30 חודשים.

בהתאם למוסכם בין באי כח הצדדים, אנו מורים כי המזכירות תמציא את העתקי פסק הדין לבאי כוחם של שני הצדדים.

- ת"פ (מחוזי חיפה) 5011/12 מדינת ישראל נ' פלוני (22.4.13), בו בעיניינו של נאשם שהודה והורשע בעבירות של מעשה מגונה בקטינה, סחיטה באיומים, איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק; לאחר שיצר קשר עם קטינה באמצעות האנטרנט, תוך שימוש בזהות בדויה, שיכנע אותה להתפשט בפניו, וניצל את הצילומים שבידיו כדי לידרוש ממנה להיפגש עמו ולקיים עמו קשר מיני; קבע בית המשפט מיתחם עונש הנע בין 3 ל-6 שנות מאסר, אך החליט לחרוג ממנו משקולי שקום, והטיל עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות וצו מבחן ל-3 שנים.

...

בעניין דה ליון נקבע בהקשר זה: "המדובר בעבירות שאינן מבוצעות ע"י עברייני המין ה'רגילים' או המתאימים לסטריאוטיפ המוכר של עברייני המין, ולרוב מדובר באנשים נעדרי עבר פלילי, שאינם סובלים מסטיה מינית מוכרת, כך שגם מסוכנותם המינית אינה גבוהה. ואולם, גם אם נצא מנקודת הנחה שאותם עבריינים המבצעים עבירות מין כלפי קטינות אינם מונעים מסטיה מינית פדופילית או הבופילית, אלא בוחרים בקטינות דווקא, מתוך קשיים בינאישיים, בטחון עצמי נמוך, רצון לרומם את האגו והגבריות, סקרנות חולנית וכיוצ"ב, ומונעים מתפיסה מעוותת כאילו המעשים שנעשים באינטרנט אינם אמיתיים, נותרים במרחב האינטרנטי ולא יכולים לפגוע באיש - עדיין, התוצאה היא אותה תוצאה, פגיעה קשה בקטינים, שיכולה להותיר את חותמה שנים רבות לאחר מכן, המתרחשת בתוככי ביתם ותוך חדירה באמצעים פשוטים למרחב הפרטי שלהם". בשקלול כל האמור לעיל, אנו סבורים כי יש להציב את עונשו של הנאשם מעל הרף התחתון של המתחם, ברבע התחתון שלו, בצירוף ענישה נלווית.

בנוגע לעבירה בתיק המצורף, החלטנו לאמץ את עתירת הצדדים להסתפק במאסר על תנאי בלבד.

לאור כל האמור, אנו דנים את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 30 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 23.10.18 ועד 27.11.18.

ביום 30.1.2014 הורשע הנאשם בכל המיוחס לו בשני אישומים, וזו תמציתן: האישום הראשון – הנאשם הורשע בבצוע עבירות שעניינן הטרדה מינית - עבירה על סעיף 5(א) ו-סעיף 3(א)(1), 3(א)(3), 3(א)(4), 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (עבירות רבות); סחיטה באיומים - עבירה על סעיף 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (שתי עבירות); הטרדה באמצעות מתקן בזק - עבירה על סעיף 30 לחוק הבזק, תשמ"ב-1982 (עבירות רבות).

...

בנוגע לפיצוי – החלטתי להימנע מהטלת פיצוי על הנאשם, מהטעם שאני דן אותו למאסר בפועל לתקופה ממושכת, והפיצוי ירבוץ למעשה על בני משפחתו, ובפני המתלוננת עומדת הזכות להגיש תביעה אזרחית כנגד הנאשם.

גם בנוגע לקנס – החלטתי להימנע מהטלת קנס עליו, לאור המאסר הממושך.

אחרי ששקלתי את מכלול הנתונים והשיקולים, החלטתי לדון את הנאשם לעונשים אלה: (1) מאסר בפועל למשך 4 שנים מיום מעצרו 23.4.13.

מקבץ מדגמי: איומים, סחיטה באיומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, הטרדה מינית, הסתה, המרדה, ועוד.

...

גם טענה זו נדחית.

דינה של הטענה להידחות בשתי ידיים.

סוף דבר: המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו, ומשמצאתי לדחות את טענות ההגנה כולן, הרי שהוא מורשע בהתאם.

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות הבאות: הצגת מידע כוזב לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995; מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים אף בהסכמה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן-החוק) (3 עבירות); סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק; סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק; הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב-1982(2 עבירות); הטרדה מינית לפי סעיף 3(א)(3) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; קבלת דבר במירמה לפי סעיף 415 רישא לחוק; החזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין לפי סעיף 214(ב)(3) לחוק.

...

אשר לעבירת סחיטה באיומים בהקשר לביצוע עבירת מין ברשת, אפנה לע"פ 4629/19 פלוני נ' מדינת ישראל (19.11.20), שם נקבע מתחם הנע בין 30-12 חודשי מאסר לעבירות סחיטה באיומים במסגרת ביצוע עבירות מין ברשת (מעשים מגונים והטרדה מינית), הערעור נדחה; בע"פ 3935/16 עופר טמסוט נ' מדינת ישראל (22.2.17) נקבע מתחם הנע בין 36-12 חודשי מאסר בגין אישום אחד של עבירות מין מקוונות ואיומים, הערעור נדחה.

לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם, פגיעתו המשמעותית בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי, שלא בלי התלבטות, לאמץ את מתחם המאשימה ואני קובעת מתחם ענישה כולל הנע בין 45-72 חודשי מאסר בפועל.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 48 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 9.2.2022.