החמרת מצב נכות במשרד הביטחון

על פי מכתבו של סמנכ"ל וראש אגף שקום נכים במשרד הביטחון מיום 19.12.17, הוחלט לדחות את בקשתו של העותר לקבלת סיוע לכסוי חובות לצורך קבלת הפטר מבית המשפט, שכן לדעת חברי הועדה "אין קשר בין החובות העיסקיים שנוצרו עוד בטרם ההחמרה במצבך הרפואי לבין נכותך המוכרת. עוד ובנוסף, הכנסתך החודשית היא 27 אש"ח המיועדת למחייתך ומחיית אשתך ובנך הקטין. לאחר תשלום החובות (לרבות הסכום אותו עליו לשלם לקופת הכנוס) והוצאות המחייה נותרת לך יתרה חיובית של כ-7,000 ₪ לחודש ואין סיבה שלא תוכל להמשיך בתשלום של 2,000 ₪ מדי חודש לקופת הכנוס". לטענת העותר, הקביעה שאין קשר בין החובות העיסקיים למצב הרפואי היא קביעה שגויה העומדת בנגוד לקביעות שיפוטיות שניתנו בעיניין זה על ידי בית המשפט.

...

אני דוחה את טענתו האחרונה של העותר.

על פי כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתה של ועדת למ"ד כאמור לעיל.

אני דוחה את העתירה.

לטענת התובע, יום לאחר שחתם הנתבע על הסכם שכר הטירחה – 29/11/13, הוגשה התביעה להחמרת מצב בנכות מוכרת למשרד הבטחון.

...

לטענת התובע, הוסכם בין הצדדים כי שכ"ט יהיה בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור כל אחוז נכות שייקבע ע"י הוועדה הרפואית ועד מקסימום 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, בנוסף סוכם כי הנתבע ישלם סך של 500 ₪ עבור הוצאות התובע.

באשר לגובה שכה"ט, אמנם התובע הציג הסכם הנחזה להיות חתום ע"י הנתבע והגם שטענת הנתבע כי לא חתם על אותו הסכם היתה עמומה במידת מה ולא סופק הסבר כלשהו אחר להסדרי שכר הטרחה, לא שוכנעתי כי יש מקום לפסוק את מלוא הסכום הנתבע לפי אותו הסכם.

התוצאה היא שהנתבע חב בתשלום שכ"ט לתובע ואני קובעת את הסכום בדרך האומדנא בסך של 7,500 ₪.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך כולל של 2,000 ש"ח. הסכומים המפורטים לעיל ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בכתב העירעור המתוקן הועלתה טענה מקדמית לפיה טעה המשיב משהעביר את הבקשה השנייה למומחה רפואי חצוני, ולא לועדה רפואית שהנה המקור החוקי המוסמך לבדיקת סוגיית החמרה מצב בנכות מוכרת.

...

כך בנוגע לתקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969, לגביה קבעה השופטת ברק-ארז בפסקה 14 לפסק דינה ברע"א 6604/12 פלוני נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 26.11.2012): " ..... פסיקתו של בית משפט זה לפיה קביעת קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין הפגימה המוכרת לבין הפגימה המוסבת, בתביעה לפי תקנה 9, צריכה להיבחן על ידי הוועדה הרפואית שכן מדובר בנושא רפואי [ראו: פסק דינו של הנשיא מ' שמגר בע"א 459/89 קצין התגמולים נ' חריטן, פ"ד מה(5) 374, 391 (1991)]. זוהי חלוקת התפקידים שנקבעה בין סמכותו של קצין התגמולים לבין סמכותן של הוועדות הרפואיות". משהגענו למסקנה כי ועדה רפואית, ולא המשיב, היא המוסמכת לדון בבקשה השנייה, הננו מקבלים את הערעור, מבטלים את החלטת המשיב מיום 3.5.2017, ומורים למשיב להעביר את הבקשה השנייה לוועדה רפואית על-פי חוק הנכים.

ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט – 1959 ע"נ נ3327-11-19 בפני כבוד השופט בדימוס ברוך אזולאי ד"ר רוברט פינאלי עו"ד קרן בר יהודה המערער פלוני, ע"י עו"ד לימור לוגסי המשיב קצין התגמולים-משרד הבטחון-קצין התגמולים, ע"י ב"כ עו"ד סימונה גולדמן מימון פסק דין

מסקנה לאור האמור אנו מקבלים את העירעור בחלקו ואנו קובעים כי למערער הוחמר מצב נכות בשל ע"ש מתני והצואר בשיעור של 50% משעור הנכות המלאה כפי שתקבע, ואנו מחייבים את המשיב בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪.

...

המחלוקת בין המומחים – שאלת הקשר הסיבתי העובדתי הרפואי ביחס למחלוקת הנ"ל, נראה לנו שיש להעדיף את עמדת המומחה מטעם המערער, שנראית לנו סבירה, על פני מסקנתו של ד"ר ליברמן, ועומדת ברף הראייתי הנדרש בענייננו, היינו ברמת סבירות מאוד מתקבלת על הדעת ומעבר למאזן ההסתברות.

עם זאת נראה לנו מעיון בתיק הרפואי כי כאבי הגב החלו מזה זמן רב .

בנסיבות אלו נראה לנו לקבוע על פי הערכה שהאירועים ותנאי השירות החמירו את מצבו התחלואתי של המערער בע"ש מתני ובצוואר בשיעור של 50% משיעור הנכות המלאה כפי שתיקבע.

מסקנה לאור האמור אנו מקבלים את הערעור בחלקו ואנו קובעים כי למערער הוחמר מצב נכות בשל ע"ש מתני והצוואר בשיעור של 50% משיעור הנכות המלאה כפי שתיקבע, ואנו מחייבים את המשיב בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪.

בבית המשפט העליון רע"א 3123/21 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: אגף שקום נכים - משרד הבטחון קצין תגמולים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 03.03.2021 בתיק עו 059370-10-20 בשם המבקש: עו"ד אריק ריביצקי ][]החלטה

ביום 13.6.2019 פנה המבקש לבדיקה מחודשת על ידי הועדה הרפואית בעיניין הצלקת והאחרונה שללה החמרה במצב הצלקות.

ביום 20.7.2020 היתכנסה הועדה העליונה לידון בעירעור, בדקה את הצלקת ועל בסיס מימצאי בדיקתה והתרשמותה מצאה לקבל את העירעור בחלקו והעמידה את נכותו בגין הצלקת בשיעור של 2% לפי דרגת ביניים, על פי סמכותה הקבועה בתקנה 11(ג) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל-1969 (להלן: התקנות), הדנה בקביעת אחוזי נכות במצבי ביניים.

...

דין הבקשה להידחות, מבלי להידרש לתשובת המשיב, וזאת בהתאם לסמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.