"
בהתאם למימצאי ועדת הערר הוסף סעיף נכות (35(1)א'-ב' מותאם, 5%– השפעה קלה על כושר הפעולה של ברך שמאל עקב שינויים נווניים) ונכותו היציבה של התובע הועמדה על 40.62%, בצרוף 20.31% בשל הפעלת תקנה 15 במלואה – סך הכל 61% מיום 1.10.2014.
ועדה מס' 33781
התובע הגיש תביעה להחמרת מצב נכות, לה צורפה חוות דעתו של ד"ר צבי גורן מיום 4.7.2016, אשר קבע כדלקמן:
"... כבר מתחילת הדרך, ניצפה זהום באיזור, דבר אשר הצריך טפול ממושך, וכמובן איחור משמעותי בשיקום הברך. אין ספק או צל של ספק, כי מצב הברך משמאל כיום, הנו תוצאה ישירה של: מיקום השבר המקור בירך הדיסטלית משמאל, הקיבוע החצוני, המעבר לקיבוע פנימי, מספר התערבויות ניתוחיות כאשר החתך מגיע מעבר למרכז הברך לטראלית, חוסר הפעלה ארוכה של הברך בגין ריבוי הניתוחים. הבדיקה הקלינית כיום מדגימה הפרעה תפקודית קשה של הברך, כאשר הצפי הוא ניתוח עתידי של החלפת מפרק.
הגבלה בכיפוף הברך
ד"ר ליאור דיין קבע כי לתובע מיגבלת תנועה בכיפוף הברך, כאמור בסעיף 48(2)(ה)(II) וכי שיעור נכותו של התובע עומדת על 5% בהתאם לסעיף (הכיפוף אפשרי בזוית מ-0 ל-70 מעלות).
...
לא מצאתי כי יש לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת כאמור בסעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח, שכן לא הוכח כי הנתבעת לא שילמה את דמי הביטוח בחוסר תום לב, כמו גם לא הוכח כי תגמולי הביטוח לא היו שנויים במחלוקת בתום לב.
אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובע פיצויים בגין אבדן כושר עבודה לעבר בהתאם לחישוב הבא:
97 חודשים (החל מיום 22.11.2012 ועד היום), בניכוי תקופת המתנה של שלושה חודשים – 94 חודשים * 4,500 ₪ לחודש – סך הכל 423,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
י – סופו של דבר
מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:
תגמולים בגין נכות רפואית קבועה בסכום של 52,500 ₪ בצרוף הצמדה וריבית מיום 22.11.2012 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
