החלפת אפוטרופוס לעמותה על חסוי בגיר

קיימות מחלוקות בשאלות הבאות: למי הוגשו הדוחות - לנאשם או לעמותה? האם הנאשם היה מודע לתוכן הדוחות, גם אם אלה לא הוגשו אליו? האם תוכן הדוחות אמת? אם לאו - האם הנאשם היה מודע לכך שהדוחות אינם משקפים את המציאות לאשורה? נוסף על כך, כדי לבסס עבירה של קבלת דבר במירמה, יש להראות שאתי לוי, כמי שעמדה בראש קרן דורי דורות והייתה, מכוח מינויה, אחראית על כספי החסויים, שילמה לנאשמים כספים מחשבונות החסויים על בסיס אותם מצגים כוזבים.

עם זאת, אתי לוי העידה בבית המשפט גם את הדברים הבאים, התומכים בגירסתו הראשונית של הנאשם במישטרה: "אני זוכרת שהם היו ממלאים דוחות והדוחות היו עוברים לאמיל"[footnoteRef:38] ומספר דקות אחר־כך, לשאלת הסניגור, היו חילופי הדברים הבאים: [37: פ/365, 21-20] [38: פ/408, 14] "ש: ... הדיווחים של החונכים היו מועברים ישירות לדורי דורות את גם אמרת שהחונכים היו מגיעים,

לגבי כ.א הוא העיד: "הייתי מבצע את העבודה, הפאציינטית הזאת הייתה חסויה, היה לה אפוטרופוס ולא דברתי איתה על כסף. העבודה שלי הייתה כזאת שהיו מצלצלים אלי מהעמותה, אני הייתי נותן הצעת מחיר לעבודה שאני צריך לבצע, ואחרי שאישרו לי את זה, עשיתי את העבודה ואת התשלום הייתי מוסר ל'דורי דורות'. בית האבות היה בבת ים. הייתי מתקשר אליהם, הם היו אומרים לי שהשיק מוכן, הייתי נוסע לשם, לוקח את השיק, נותן את החשבוניות על הסכום והפקדתי את השיק בבנק"[footnoteRef:334].

...

תוכן עניינים כתב האישום והרקע 1 האישום הראשון 1 האישום השני (לנאשם בלבד) 2 האישום השלישי (לנאשם בלבד) 3 רקע נוסף 6 תשובת הנאשמים לכתב האישום 7 דיון והכרעה 12 האישום הראשון 12 הערות מקדימות 12 מחלוקות שאין צורך לדון בהן 12 עניינה של אתי לוי ועתירתה החלופית של המאשימה, להרשיע את הנאשם בגניבה בצוותא בידי מורשה 13 האישום הראשון - מסגרת משפטית 16 קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות 16 שימוש במסמך מזוייף 17 האישום הראשון - יישום עובדתי במקרה שלפנינו 18 שעות חונכות לחסויים 18 הקשר של הנאשם לדיווחי החונכים 18 אמיתות דוחות החונכים 26 החסוי א.א 26 החסויה ק.א 27 החסויה כ.א 30 החסוי ב.ש 33 החסויה ג.ח 38 החסויה ש.ק 40 החסוי ש.מ 44 החסוי ג.ג 54 החסויה ר.ק 56 טענות הגנה נוספות בנוגע לדוחות החונכות 58 סיכום נושא החונכויות לחסויים 59 רכישת חלקת קבר עבור ק.א 60 סיכום נושא רכישת חלקת הקבר לחסויה ק.א 64 טיפולי שיניים עבור כ.א, עבור ב.ש, עבור ג.ג ועבור ר.ק 65 סיכום נושא התשלומים בגין טיפולי שיניים 72 שיפוצים בביתו של ש.מ 73 סיכום נושא השיפוצים בביתו של החסוי ש.מ 82 הוצאות אישפוז והשכנה בדיור מוגן עבור ג.ג ועבור ר.ק 83 הכרעה בנושא ההשכנה במרכזים הגריאטריים 88 סיכום נושא התשלומים בגין השכנה או אשפוז במרכזים גריאטריים 89 טענות כלליות נוספות הנוגעות לאישום הראשון 90 טענת המאשימה כי ההגנה נמנעה מהבאת עדים רלוונטיים 90 כתב היד עם ה"למד המתנפנפת" 91 טענת ההגנה למחדלי חקירה, והגנה מן הצדק - אכיפה בררנית 92 סיכום האישום הראשון 95 האישום השני 97 טענות המאשימה 98 טענות ההגנה 98 דיון והכרעה באישום השני 99 המסגרת המשפטית 99 יישום במקרה דנן 100 סיכום האישום השני 104 האישום השלישי 104 הנאשם ניהל חשבון בנק והיה בעל עניין בתאגיד 105 הרקע 105 ניהול חשבונות בנק - כללי 106 חשבון בנק פאג"י 107 חשבון הנאמנות 110 חשבון טלאור חנן 111 חשבונות יובל חנן ועתיד 112 סיכום בנושא חשבונות הבנק 118 ניהול תאגיד 119 הפרת חובות גילוי מצד הנאשם 120 טענות ההגנה שלפיהן הנאמן, עו"ד ערוסי, התרשל במילוי תפקידו 121 עירוב הפעילות הכספית בין הנאשמת, עתיד וענייניו הכספיים של הנאשם 142 הלוואות מול דנה שמלץ 144 עירוב בין כספים ששימשו לצרכי הנאשמת לכספים פרטיים של הנאשם בחשבון יובל חנן 150 ראיות נוספות לעירוב בין פעילותה הכספית של עתיד לפעילות כספית פרטית של הנאשם 151 העברות שבוצעו מעתיד לטובת הנאשמים 152 הכנסה חודשית - משכורת 157 הכנסה משכירות - הדירה באורנית 163 הכנסה משכירות - החנות בגבעתיים 167 מגרש 93 170 מגרשי אשרון באורנית 173 הפקדות "עצמיות" במזומן 174 סיכום עובדתי של האישום השלישי 177 האישום השלישי - מסגרת משפטית 178 קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות 178 סיכום לגבי העבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות 181 עדות שקר בכוונה לקבל טובת הנאה 181 סיכום לגבי העבירה של עדות שקר בכוונה לקבל טובת הנאה 182 סיכום האישום השלישי 182 סוף דבר 183 בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 6563-06-15 מדינת ישראל נ' חנן ואח' 12 אוגוסט 2021 1 כתב האישום והרקע אמיל חנן, [הנאשם], היה בשנים 2009-2005 בעל השליטה ומנהלה הפעיל של חברת עתיר ארי בע"מ [הנאשמת או החברה או עתיר ארי], שעסקה בייצור מוצרי אריזה.

סוף דבר לסיכום כל האמור, אני קובעת כדלקמן: באישום הראשון אני מזכה את הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם בגין הפריטים הבאים: · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסוי א.א; · השיפוצים שבוצעו בביתו של החסוי ש.מ (בעניין זה יש גם טענה לשימוש במסמכים מזויפים[footnoteRef:715], ועל כן יש לזכות את הנאשם גם מעבירה של קבלת דבר במרמה בגין פריט זה, וגם מעבירה של שימוש במסמך מזויף); [715: סיכומי המאשימה, פסקה 198] · הוצאות אישפוז והשכנה של החסויים ג.ג ו-ר.ק במרכזים גריאטריים.

אני מרשיעה את הנאשמים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לגבי הפריטים הבאים: · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה ק.א בהיקף של עשרות אלפי ₪, ולא פחות מ-60,000 ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה כ.א בהיקף של אלפי ₪ בודדים; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסוי ב.ש בהיקף של עשרות אלפי ₪, אך פחות מ-40,000 ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה ג.ח בהיקף של 36,000 ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה ש.ק בהיקף שאינו ידוע, של אלפי ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסוי ש.מ בהיקף של עשרות אלפי ₪ בודדות; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסוי ג.ג בהיקף של אלפי ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה ר.ק בהיקף של 45,000 ₪, לפחות; · רכישת חלקת קבר לחסויה ק.א בסך 12,825 ₪; · בגין טיפולי שיניים שלא הוענקו בסך 30,290 ₪; אני מרשיעה את הנאשמים בשימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לגבי דוחות חונכות שקשורים בחסויה ש.ק, דוחות חונכות שקשורים בחסוי ש.מ, דוחות חונכות שקשורים בחסוי ג.ג, דוחות חונכות שקשורים בחסויה ק.א, חלקת הקבר של ק.א וחשבוניות של רופאי השיניים בקשר לחסויים ג.ג ו-כ.א. באישום השני אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירה של הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, וזאת בקשר לסכום של 57,300 ₪.

באישום השלישי אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפה לחוק העונשין, ובביצוע עבירה של עדות שקר בכוונה לקבל טובת הנאה, לפי סעיף 237(א) לחוק העונשין.

ביום 7.3.16 ולאחר שהוגשה היתנגדות מטעם בת הזוג, הוחלט שבטרם תנתן החלטה יוגש תסקיר בתוך 45 יום ועו"ד ר. ע. מונה כאפוטרופוס לדין לצורך בקשה זו. ביום 2.5.16 הוגש תסקיר בו הומלץ למנות את עמותת גג לנזקק ולחוסה כאפוטרופוס על גופו ורכושו של האדם למשך שנה וזאת לאור הסיכסוך בין ילדי האדם ובת הזוג.

הוא יוכל להעזר בכל גורם טפול מקצועי ככל שיבחר לנכון לשם כך. ככל שהאפוטרופוס יראה לנכון, יגיש בקשות למתן הוראות בעניינים הכלכליים או בתחום הטיפול ומקום המצאו של החסוי.

בתקופה בה שימש עו"ד פלוני כאפוטרופוס נוכחתי לדעת כי הוא ממלא תפקידו במסירות מלבד טענותיה של המבקשת לא הוגשו בפניי תלונות נוספות, לא היו תלונות כאלה בתסקיר שהוגש ואיני רואה כל סיבה להחליפו במיוחד שהטיפול בענייניו הכספיים טרם הסתיים בהכרעות משמעותיות עומדות בפני בית המשפט לעניינים אלה.

...

לאחר שעיינתי בעמדת עו"ס לס"ד, עמדת יועמ"ש רווחה, עמדת האפוטרופוס הכללי וטענות הצדדים והמסמכים המונחים בפניי, נחה דעתי כי יש מקום למינוי עמותה חיצונית – המרכז הישראלי לאפוטורופסות כאפוטרופוס קבוע על רכושו וגופו של האדם.

על כן אני סבורה שיש להחליף את המינוי לעמותה חיצונית על גופו ורכושו של האדם, .

בית המשפט מודה לאפוטרופוס על האדם על טיפולו בענייניו של האדם, אולם לאור נסיבות העניין והאמור לעיל, אני ממנה את המרכז הישראלי לאפוטרופסות כאפוטרופוס קבוע לגופו ורכושו של האדם.

בהתאם לתכתובת זו והדברים שהוחלפו בין הצדדים עלה חשש שעיני יגיש נגד התובע תלונה ללישכת עורכי הדין והתובע חשש לפגיעה במוניטין ולעוגמת הנפש שתתלווה להליך כאמור, גם אם סבר שייצא ממנו זכאי.

סעיף 67ה המסדיר את דרכי פעולתו של אפוטרופוס שמונה לאדם בגיר קובע בס"ק א(3) שעל האפוטרופוס לפעול בדרך שתאפשר לאדם לממש את יכולותיו ולשמור על מרב עצמאותו האפשרית, בהתאם ליכולותיו.

בהתאם, ישנן גם פעולות משפטיות שיכול חסוי לעשותן והן יהיו תקפות אף אם לא אושרו ע"י האפוטרופוס שמונה (ר' לדוגמא ע"א 4476/03 (מחוזי ירושלים) חסין מוסא אלעבאסי ואח' נ' עמותת אלעד אל עיר דוד ואח').

...

קרן ההלוואות שניתנו לאלון הוחזרה בסופו של דבר, אך לטענת התובע לא הושבו לו תשלומים שהיו באחריות הנתבע ושהופקדו בחשבון בת זוגו של הנתבע – גב' מרגלית לוי.

יתר על כן, מקובלת עלי טענת התובע שאין הכרח לראות בקבלתו את הכספים מעיני כ'נאמנות' במשמעותה בחוק הנאמנות.

‏‏ העדר כל אסמכתא המסבירה את חסרונו של תצהיר הנתבע פועלת מהותית לחובתו ומחזקת את המסקנה שיש לאמץ את גרסת התובע בתביעתו.

סוף דבר ענייננו בתביעה להשבת כספים שהלווה התובע לנתבע במסגרת יחסי הצדדים בשנים 2013-2014 ובעת שהיה התובע בא-כוחו של הנתבע.

עמדת ב"כ היועמ"ש – עמדות הצדדים בכל הנוגע למינוי אפוט' קבע לחסוי הובאו בפני ביהמ"ש ועל כן, אי הבאת עמדתם בתסקיר אינה מהוה פגם שיש בו כדי לפסול את התסקיר על המלצותיו לא ברור הצורך בצרוף מסמכים רפואיים לאור מצבו של החסוי ניכר כי ברבות השנים נוצר ניגוד עניינים מובנה בתפקידו של עו"ד צרפתי כאפוט' שבתוך כך מייצג את החסוי בהליכים משפטיים וגובה שכ"ט, ובעצם משמש הן כ"לקוח" והן כ"מייצג" דיון והכרעה – בדיון מיום 9.1.23 חזרו בהם המערערים מהערעור על פסק דינו של ביהמ"ש קמא מתאריך 23.3.22 בכל הנוגע למינוי עמותה חיצונית כאפוט' על החסוי, והסכימו כי תמונה עמותת גג לנזקק ולחוסה בכפוף לכתב הסכמה.

לשאלת יישומה של הוראה זו נידרשתי בעבר במסגרת רמ"ש 18721-07-19 ת' ה' נ' אפוטרופוס האדם - עו"ד רונן צרפתי (פורסם בנבו 3.5.2020) בעיניינם של הצדדים שלפנינו - צרופם של בני מישפחה - ילדיו הבגירים של נתבע, אשר מונה לו אפוטרופוס כנתבעים נוספים בתביעה שהוגשה כנגדו למזונות אשה וקטין.

...

גם כאן, כמו שם, לא שוכנעתי כי שיקולי יעילות וצדק מחייבים צירוף המערערים ונראה כי זה עלול לגרום לתוצאה הפוכה, ואחזור על דברים שכתבתי באותה החלטה: "לא שוכנעתי כי שיקולי יעילות וצדק מחייבים צירוף ילדי האדם. אדרבא, סבורני כי צירוף כזה עלול לגרום לתוצאה הפוכה: סרבול ההליכים והכברת אש וחזיתות המריבה, ובמקום שהתביעה תתנהל כנגד האדם המיוצג ע"י אפוטרופסו האמון על טובתו וייצוגו, זו תתנהל גם כנגד אחרים – ילדיו. כך בפועל, ובניגוד להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ומטרת מינוי האפוט' ותפקידו על פי חוק, יוצא שלאדם יטענו שניים – האפוט' על פי מינוי וגם ילדיו, כאשר שני גורמים אלה אינם בהכרח מסונכרנים, וייתכן שיהיו חלוקים ביניהם, גם בדרך ניהול ההגנה, דבר שאינו משרת את האדם. סיטואציה זו יכולה לזמן שאלות ותקלות רבות: בעמדתו של מי יתחשב בית משפט? האם בעמדת האפוט' או בעמדת הילדים?

לאור המקובץ, סבורני כי גם אם צירוף המשיבים 3-5 יתרום בצורה כזו או אחרת לבירור האמת ולשלמות התמונה לפני הערכאה הדיונית, ניתן להשיג מטרה זו בדרך פשוטה יותר, תוך צמצום הפגיעה באדם ובבעל דינו.

לאור כל האמור, מצטרף אני לעמדתו של חברי, השופט נ. סילמן, ומנימוקיו.

המנוח נפטר ביום 1.7.15 וממועד זה ועד ליום 19.12.21 לא היה למבקש 2 אפוטרופוס של ממש שכן המבקש 1 היה אפוטרופוס פורמאלי שלו אך לא ידע לעמוד על זכויותיו, זו הסיבה בגינה המבקש 1 הוחלף בתפקידו ולכן לא ניתן לטעון כי היה גורם שייצג נאמנה את האינטרסים של המבקש 2 בתיק עד 19.12.21 (נראה כי הכוונה היתה ליום 16.10.20 – אז מונתה העמותה לאפוטרופוס של המבקש 2).

עובדה זו מחייבת, לטעמי, מתן משקל מוגבר לזכות הגישה לערכאות, הן בשל הצורך להגן על זכויותיהם של החסויים, והן מהטעם שההחלטה בדבר הגשת ערעור נבחנה על ידי העמותה ולא בעל דין פרטי, דבר הכרוך בסרבול מסוים, בפרט בשים לב לכך שבמקרה שלפניי נטען לעיכוב בקבלת מסמכים שנדרשו לעמותה לשם בחינת אפשרות הגשת העירעור, מעוה"ד שייצגו בהליך.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הוכח קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד.

עם זאת, אני סבורה שהשאלות אותן מעלה העמותה עשויות להיות ראויות לדיון.

לאור כל המפורט לעיל, אני נעתרת לבקשה, ומאריכה את המועד להגשת ערעור על פסק הדין עד ליום 26.9.23.