החלטת מינהל מקרקעי ישראל 1101

בעקבות החלטות ממשלה השתנו גם נהלי מועצת מינהל מקרקעי ישראל, החלטה 1101, והם מדברים על הסדרת שימושים חורגים בתוך השטח הצהוב.

...

ברם, בבואי לאזן בין השיקולים השונים במקרה מיוחד זה אני סבורה כי התוצאה אליה הגעתי היא התוצאה הנכונה והצודקת.

כאמור, במקרה זה שיקולים אלה כלל לא פורטו בפניי על-ידי בא-כוח המינהל, ועל כל פנים אני סבורה, כאמור, כי ההחלטה שאליה הגעתי מבטאת את האיזון הנכון במקרה זה. סוף דבר מכלל האמור לעיל, התביעה נדחית.

במובן זה, אפוא, אני מקבלת את בקשת המינהל לפיצול סעדים, וזאת על אף דחיית תביעת הפינוי.

בנוסף טוען הנתבע כי לא ניתן להסתמך במסגרת עריכת השומה על הוראות אגף חקלאי 10א הקובע שיעור 6% בגין דמי שימוש ראויים, כפי שעשה שמאי התובעת, מאחר והוראות אלו אינן יכולות לגבור על החלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל ואין להם כל מעמד סטאטוטורי או מחייב.

אפתח בכך שהחלטה מס' 1101 אליה מפנה הנתבע אינה רלוואנטית שכן היא עוסקת בשימוש לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים של הנחלה.

...

לכן אני קובע כי הוראות ההסכם המחייבות הן הוראות ההסכם משנת 1992.

לסכומים הנ"ל אני מורה כי יתווסף הפרשי הצמדה בלבד מיום 26.9.2005 המועד בו נערכה חוות דעת בעבור המינהל ועליה השיג הנתבע שכן שווי הקרקע הינו נכון לאותו מועד.

כנגד החלטה 1101 תלויה ועומדת עתירה בבית משפט זה (בג"ץ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל) ובמסגרתה הודיע המינהל כי יאשר "עסקאות לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים רק באותם מקרים בהם קיימת חפיפה בין ההחלטות שקדמו להחלטת המועצה 1101 להחלטה זו". ומהתם להכא.

...

אשר על כן דין העתירות להידחות.

על פי ההגדרה מצא בית המשפט כי שימושים שאינם חקלאיים מותרים רק בהתאם להחלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל, לרבות החלטה מס' 1101 של מועצת מקרקעי ישראל "שימוש לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים של הנחלה" (27.3.07).

...

באותו עניין נקבע:             "לעניין האישום השני סבורני כי ההבחנה שעשה בית המשפט המחוזי, בין גידול סוסים כשימוש חקלאי לבין עסק של רכיבה עליהם שאיננו כזה, היא נכונה. זאת ועוד, עסק של רכיבה על סוסים וניהול של חוות רכיבה אינם שימושים מותרים בקרקע חקלאית שכן 'אינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים' כהגדרת סעיף 7(ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965". ברע"פ 9585/09 ועע"ם 6724/10 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שקמים נ' ראש המועצה האזורית שפיר (3.9.12) נדונה השאלה אם אתר לטיפול בבוצה, שמפעילה חברת בר עידן יצור ופיתוח בע"מ הוא שימוש שעומד בסתירה לסעיף 15 לתכנית החלה, הקובע את השימושים המותרים במקרקעין חקלאיים ושם סקר בית המשפט את הפסיקה בסוגיה וכך קבע: "סעיף 7(ב) לחוק התכנון והבניה מגדיר את התיבה "מטרה לא-חקלאית" כ"בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים".

נוכח מקבץ הפסיקה האמור, אנו סבורים כי פעילות עסקית מסחרית כזו שמנהלת המערערת, קרי ניהול מרכז המבקרים הכרוך בתשלום, שחוויית הביקור בו כוללת הקרנת סרט, יצירת נרות, התחפשות ומשחקי תפקידים, אינה יכולה להיחשב שימוש חקלאי.

סוף דבר אשר על כן, וחרף הערכתנו לפועלה של המערערת, אנו דוחים את הערעור.

ב"כ הנתבע מוסיף וטוען כי נגד החלטה זו הוגשו מספר עתירות לבית המשפט העליון ובעקבות כך החליט מינהל מקרקעי ישראל כי עד להכרעה שיפוטית לא תופעל החלטה 1101 .

...

אני דוחה טענה זו של הנתבעים; התובע אינו מחויב לבקר בנכס מדי חודש בחודשו די לו בהצגת הדוחו"ת אשר המסקנה ההגיונית העולה מהם הינה כי התבצע שימוש מסחרי רצוף במקום.

לאור האמור  אני קובעת את דמי השימוש כדלקמן: שנת 1999- 13,936 ₪ שנת 2000- 114,313 ₪ שנת 2001- 89,191 ₪ שנת 2002- 104,023 ₪ שנת 2003- 114,292 ₪ שנת 2004- 129,742 ₪ שנת 2005- 139,035 ₪ שנת 2006- 91,396 ₪.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, נפסקים בזאת הסעדים כמפורט להלן: ניתן בזאת צו המורה לנתבעים להפסיק את השימושים החורגים הנעשים שלא לצורכי חקלאות, בחלקה א' ובחלקה ב' ובפרט לגבי המבנים המפורטים להלן: מבנה ב' במפה 3111/24, מבנים ג' ד' וז במפה 3111/24, מבנה ו' במפה 3111/24, מבנה ה' במפה 3111/65, מבנה ו' במפה 3111/65, מבנה ז' במפה 3111/65, שטח ד' במפה 311/65.