על פי החלטה מס' 995 של מועצת מנהל מקרקעי ישראל מיום 3.4.04 (להלן – החלטה 995 וממ"י, בהתאמה) הוסמכה התובעת, בין השאר, לפעול לפינוי מחזיקים שלא כדין במקרקעין שבמתחם כפר שלם, לרבות בהגשת תביעות לסילוק יד ולתשלום דמי שימוש ראויים.
...
במקרה דנא, נוכח האמור לעיל – כאשר לכאורה מדובר בעדים שהיו בהישג ידם של הנתבעים וכאשר כאמור שניים מהנתבעים אף לא טרחו להציג גרסה כלשהי לפני בית המשפט – פשיטא כי מדובר במקרה בו יש ליתן משקל של ממש לכלל הפסיקתי הנ"ל.
המסקנה המתבקשת הינה, אם כן, כי לא זו בלבד שהנתבעים לא הוכיחו החזקה ממושכת במקרקעין בידיעתה של התובעת, אלא שלמעשה ההיפך הוא הנכון: על פי כל הראיות שהובאו – ושלא הובאו – לפניי, ניתן לקבוע כי הנתבעים נכנסו ותפסו חזקה במקרקעין דנא בשנת 2001 או בסמוך לכך, מבלי שהיה להם קשר משפחתי למקום, ומאז הם מחזיקים במקום בלא לשלם מאומה בעבור ההחזקה וחרף דרישות התובעת, החל מתחילת שנת 2007, כי יפנו את המקרקעין.
סוף דבר:
העולה מן המקובץ הוא, כי במקרה דנא, על נסיבותיו ועובדותיו המיוחדות כפי שהוכחו לפניי, דין התובענה נגד הנתבעים להתקבל.
אשר על כן אני מקבל את התובענה ומורה לנתבעים לפנות את המקרקעין ולהחזירם לתובעת, כשהם פנויים מכל אדם וחפץ.
