עמדה זו של כבוד השופט מאור שנויה במחלוקת בשלב זה, וטרם הוכרעה על ידי ביהמ"ש העליון, ויש לציין, למשל, את עניין פשר (חי') 28040-05-15 אבנת ליאור נ' הכונס הרישמי מחוז חיפה [פורסם במאגרים, 25.12.17], שם קובע כבוד השופט מנדלבאום "כי גם במקרה שבו פונה החייב מיוזמתו להליך פשיטת רגל ובמסגרתו הוא מקנה לנאמן את נכסיו ובכלל זה את זכויותיו בבית המגורים שבו הוא שותף עם בת זוגו, והנאמן פועל למימוש הזכויות בדרך של הגשת בקשה לפירוק השתוף במקרקעין, יחולו הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, ותחול הילכת "כובשי", ובהתאם דירת החייב ובת זוגו תמכר על ידי הנאמן כדירה "תפוסה".
סעיף 86א לפקודה אל מוף סעיף 33 לחוק הגנת הדייר;
כאמור, הכלל בעניינינו קבוע בסעיף 86א לפקודה שכותרתו: "הגנת בית המגורים", וממנו עולה כי דירת מגורים, בשונה מנכסי מקרקעין אחרים של החייב, היא נכס שזוכה למעמד מיוחד, ובימ"ש רשאי לאסור על מכירתה, כל עוד הוכח להנחת דעתו של ביהמ"ש, כי לפושט הרגל ולבני משפחתו הגרים עמו, "מקום מגורים סביר".
אולם, סעיף 86א(ג) מסייג את הסמכות הרחבה המוענקת לבית המשפט בסעיף זה, בקבעו כי הוראות הסעיף לא יחולו על מקרקעין שדיני חוק הגנת הדייר חלים עליהם.
"אם לאחרונה היזדמן לי לומר על דירת מגורים של חייב אחר, שאינה אלא דירה צנועה ב-פש"ר 2216/04 יוסי ביטון נ' כונס הנכסים הרישמי [פורסם במאגרים] (ניתן ביום 17.8.10), ומובן שבמקרה דומה לו, יישקלו השיקולים המתאימים לעניין, לא יהיה נכון מבחינת תועלת כלכלית (אך לא רק בשלה בלבד) להורות על מכירת הדירה תוך הסדרת הדיור החלוף, אזי שמגורים בדירת גג יוקרתית והתנהלות התא-המשפחתי כולו, כאילו לא מיתנהל הליך של חידלות פרעון, מעוררות אי-נוחות מסוימת, שלא לומר קשיים, שייתכן ויהיה על בית המשפט לבחון אותם לעיצומם בעת הנכונה – אולם כאמור, אין אלה דברים שבשולי ההחלטה".
כבעניין חליוא, גם בעניינינו ההליך דנן הנו הליך שהחל לבקשת החייב למתן צו כנוס לנכסיו ולהכרזה עליו כפושט רגל ולהקניית נכסיו לנאמן כתוצאה מכך.
...
מעבר לעיוות שמציג כבוד הרשם במאמרו מאיר העיניים הנ"ל, אני סבורה יותר מכך, כי העיוות קיים רק כל עוד נותיר את הפרשנות מרחיקת הלכת, לפיה כל דירה באשר היא זוכה להגנה בין אם מדובר בדירה צנועה בת שלושה חדרים ובין אם מדובר בארמון פאר במיקום היקר ביותר במדינת ישראל.
מעבר לשוויו הרב של בית מגורי החייב, אני סבורה כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם צרכי החייב ורעייתו ואת מצבם הכלכלי.
משקבעתי כי היות והמדובר בחייב שנכנס להליך הפש"ר מרצון ולו זכויות בעלות בבית מגורים שהינו נכס יוקרה ושוויו מעל ל-7 מליון ₪ (על הצד הנמוך) אני קובעת כי לא חלה בעניינו ובעניין רעייתו הגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ואת שוויו של הנכס יש לאמוד כפנוי.
