בנימוקי הבקשה טענו המוכרים, כי ביום 4.11.2014 התקשרו בהסכם למכירת חלקם במקרקעין בהדגישם כי "ללא רישום המבקשים כבעלים של המקרקעין בלישכת רישום מקרקעין לא ניתן יהא להשלים הליך של העברת הזכויות במקרקעין. כמו כן, החייאת החברה לצורך רישום המבקשים כבעלי המקרקעין תשקף בסופו של יום מציאות עובדתית הלכה למעשה" (סעיף 8 להמרצת הפתיחה מיום 22.6.2016)
עוד טענו המוכרים, כי "מטרת החייאת החברה הנה העברת זכויות במקרקעין בלבד ולא חידוש כולל של פעילותה" (סעיף 9(א) להמרצת הפתיחה).
...
מקובלת עלי טענתו של ב"כ הרוכשים, שאף בהנחה שהמוכרים לא היו מוסמכים לחתום על הסכם המכר, הרי שבהתאם להוראות סעיף 56(ב) לחוק החברות אין כל מניעה שהאורגן המוסמך לכך (מר פוליטי שמונה כדירקטור) יאשר בדיעבד בשמה של החברה את פעולת המכירה ויאפשר לחברה לבצע את הסכם המכר כפי שהתחייבו בשמה המוכרים.
התוצאה
לאור כל המקובץ לעיל, אני קובע כי אין בידי לקבל את גרסתה של החברה המבקשת כי לא מכרה את מחצית הזכויות במקרקעין, שכן על-פי הסכם המכר החברה מכרה אותן זכויות, באמצעות המוכרים, אשר גם הם עצמם התחייבו למכרן לרוכשים.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה ומחייב את המבקשת והמוכרים (המשיבים 6-4), יחד ולחוד, לשלם לרוכשים (המשיבים 2-1) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יתווספו לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
