החזרת תיק לבית הדין האזורי לעבודה לחישוב הפרשי שכר וזכויות נוספות

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 63136-06-19 31 יולי 2022 לפני: כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה – סגנית נשיא נציג ציבור (עובדים) מר רפאל אלקובי נציגת ציבור (מעסיקים) גב' תמר נוי התובע ארן משה ע"י ב"כ: עו"ד אורן יוגב הנתבעים 1. מילר פוינט בע"מ 2. משה יצחק מילר ע"י ב"כ: עו"ד יובל ישי פסק דין

(להלן- דרילמן) בהודעת דוא"ל מיום 18.05.16 ששלח מילר לתובע ולדרילמן סיכם את ההסכמה שבין המיזם המשותף לתובע לשם קבלת שירותיו של זה האחרון: "שלום לכולם, בהמשך לשיחתנו להלן סיכום הדברים כפי שסוכם אמש טלפונית. ערן ינהל את כל מערך השיווק והמכירות של שילוב הכוחות הייחודי של החברות!!! התגמול שאנו יחד נתגמל את ערן יעמוד על תשלום מול חשבונית שערן ימציא לנו בסך כולל עבור שכר רכב והוצאות סך הכל 14,700 ₪ כולל מע"מ והכל" (ההדגשה הוספה) באותו היום השיב התובע להודעה: "חדשות טובות. מבחינתי אפשר להתחיל ביום שני. ב"ה בתוספת עבודה קשה, אני צופה למהלך הזה עתיד מזהיר" ( חלופת דואר זו תקרא להלן: "הסיכום") בסמוך לאחר הסיכום החל התובע לספק שירותי שיווק ומכירות דיגיטאליים למיזם המשותף.

נוסף להפרשי השכר, עותר התובע לחיוב הנתבעים בזכויותיו הסוציאליות מכח יחסי עובד מעסיק (דמי חפשה, דמי הבראה, החזרי הוצאות נסיעה ופיצויי פנסיה ופיטורין).

בתוך כך הותר לנתבעים להעלות כל טענה שהיא ביחס לשינוי גובה הפרישי השכר בסיכומים (ובכלל זאת טענות שאין מדובר בשינוי חישובי טכני מהנטען בכתב התביעה) למרות שהתובע טוען שהועסק עד לחודש 07/2017 הן על ידי פוינט והן על ידי ויבטר, בחר התובע שלא לתבוע את ויבטר ביחס לתקופת המיזם המשותף ולהסתפק בתביעה על בסיס מחצית הסכום שנקבע בסיכום נגד פוינט ומילר בלבד .

מעבר למבחן ההישתלבות נקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה מבחני עזר רבים ומגוונים לזיהוי יחסי עובד ומעסיק: מבחני הפיקוח, הכפיפות, התלות הכלכלית, הקשר האישי, צורת תשלום השכר, סכוני ההפסד וסכויי הרווח של המועסק, שימוש בכלי עזר והשקעה בהם, אופן הצגת היחסים לצדדים שלישיים, בלעדיות הקשר/ קיומם של לקוחות נוספים, מסגרת שעות קבועה, תשלום מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ ועוד.

וכלשונו: "..השילוב של החברה הזו, שני הצדדים חיפשו הגם שאוכל לנהל את החברה הזו, היתה לי הכרות מסוימת עם ממר משה מילר שיתפנו פעולה בכובעים מסוימים וההצעה היתה שעל מנת להקל על מעסיקים ותלושים כאלה ואחרים שאני אפתח תיק וזה יאפשר לי להביא אולי לקוח נוסף ועל מנת להקל על הנושא הזה החלטתי לפתוח תיק של עוסק פוטר וכך היה" הלכה למעשה, כפי שתואר בענין כותה (ר' פסקה 53 שם), מאז מתן פסק דין בוכריס לא עשו בתי הדין שימוש בעילת חוסר תום לב קצוני לצורך שלילת סטאטוס יחסי עובד מעסיק.

...

סוף דבר- התובע לא עמד בנטל להוכיח כי התקימו יחסי עבודה.

התביעה נדחית.

בהתחשב בהתנהלות בהליך זה ישלם התובע לנתבעים הוצאותיהם בסך של 9000 ₪.

פסק דין מחודש יוני 2020 שניתן על ידי בית הדין האיזורי לאחר שהתיק הוחזר אליו לצורך עריכת חישוב של הפרישי שכר בגובה 25% משכר חודש 8/2003 להם זכאיות הגננות בגין התקופה 1.9.2003 ועד 31.8.2009, על יסוד העקרונות שנקבעו בפסק הדין בעירעור השני (וכן להנחיות שניתנו, בין היתר, בבר"ע 23972-05-18 ובר"ע 31529-05-18) (עב (ת"א) 5646/03 שמחה בוסי ואח' – רשת הגנים של אגודת ישראל (3.6.2020).

. עם זאת, ככל שהעובד הוכיח את תביעתו, דהיינו הוכיח למשל כי הוא זכאי להפרשי שכר או לתשלום בעד עבודה בשעות נוספות, וכן הגיש תחשיב, אך בית הדין מוצא כי נפל פגם כזה או אחר בתחשיב, כך שלא ניתן לפסוק על פיו את הסכום המגיע לעובד - תוצאת הדברים אינה דחיית התביעה.

...

על רקע האמור לעיל, בענייננו, הוגשה תביעתן של התובעות ביום 16.8.2016, בה עתרו לתשלום זכויות לתקופה שמחודש 09/2003 ועד לסיום עבודתן ברשת הגנים בחודש 08/2010, ובכלל זה הפרשי שכר והפרשות מעסיק לקופות גמל, הפרשי פיצויי פיטורים, קבלת מענק יובל ודמי הבראה, וזאת בהתאם לתנאי שכר מעודכנים של עובדי הוראה בחינוך הרשמי, ולאור הפחתת ותק וכן הפחתת שכר חד צדדית שנעשו, לטענתן, בניגוד לדין.

טענת הנתבעת בדבר התיישנות מעשה בית דין אין בידינו לקבל את טענות הנתבעת בסיכומיה לעניין התיישנות ובדבר קיומו של מעשה בית דין.

וכלשונה, לעניין טענות הנתבעת לקיומו של מעשה בית דין: "לאור העובדה כי פסיקת בית הדין בפסק דין המשלים היתה רק עד ליום 26.2.09, לא מצאתי מקום לדון בטענת מעשה בית דין שהעלתה המבקשת שכן ברי כי בית הדין לא הכריע בגין עילות אלו ואף נתן את החלטתו המפורשת מיום 1.1.13, בפסק הדין המשלים, כי זכאיות התובעות להגיש תביעה ביחס לתקופה שלאחר הגשת התביעה הראשונית, יכולות הן לעשות כן. וכאמור הדבר אושר במסגרת הערעורים הן בפסק הדין בערעור הראשון והן בפסק הדין בערעור השני." סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעות, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל: לתובעת 1, גב' אילה חיים: בגין הפרשי שכר – סך של 30,680.

בנוסף, הנתבעת תשלם לכל אחת מהתובעות סך של 6,000 ₪ עבור שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

בית הדין הארצי החזיר את התיק לבית הדין האיזורי לעבודה לצורך השלמת חישוב הפרישי שכר; לצד זה נפסק כי התובעות רשאיות לתבוע הפרשים הנובעים מעדכוני שכר עובדי הוראה החל מחודש 9/2003.

[footnoteRef:3] [3: החישוב של הפרישי השכר שנפסקו בפסק הדין של בית הדין האיזורי מיום 3.6.2020, נעשה על יסוד ההנחיות הנוספות שניתנו בפסק דין של בית הדין הארצי בבר"ע 23972-05-18 ובר"ע 31529-05-18, מיום 31.10.2018.

] בית הדין הארצי החזיר את התיק לבית הדין האיזורי לצורך עריכת חישובים של הפרישי השכר לתקופה מ-1.9.2003 ועד 4/2014 או מועד הגיען לגיל פרישה (לפי המאוחר), וכן של ההפרשים להן התובעות זכאיות בגין הפקדות בחסר לביטוח המנהלים ולקרן ההשתלמות וכן הזכויות הנילוות (ביניהן, דמי הבראה, מענק יובל) בגין התקופה מ-9/2003 ועד 8/2009.

...

סוף דבר התביעה של הגב' בוסי מתקבלת ביחס לרכיבים ולסכומים, כדלקמן: פיצויי פיטורים – 459,245 ₪.

התביעות של התובעות לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים – נדחות.

הנתבעת תשלם הסכומים כאמור תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיה.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 44684-07-17 לפני: כב' השופטת דגית ויסמן נציגת ציבור (עובדים), גב' ניצה פרידמן התובע שפיע כג'כ ע"י ב"כ עוה"ד משה וידאל ויניב קירשן הנתבעת בית אבות נוה שלו בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רותם שור פסק דין

בתביעה זו, שסכומה 316,980 ₪ נתבעו הפרישי פצויי פיטורים, תמורת הודעת מוקדמת, הפרישי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, פיצויים בגין הפרשה בחסר לפנסיה, דמי חגים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופיצויים סטאטוריים בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה והפרת הוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 בנושא תלושי שכר.

" משטרת ישראל השיבה לב"כ התובע ביום 15.4.15, כי תיק החקירה בעיניינו של התובע הועבר לעיון הפרקליטות ויש לפנות אליה.

על פי הלכה הפסוקה, "הכלל המושרש בבתי הדין לעבודה הנו כי יש ליתן משקל מועט יחסית לכתבי ויתור של עובדים וכי רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי כי העובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן ינתן משקל לחתימת כתב הויתור" (דב"ע נו/29- 3 תנובה בע"מ – לוסקי, פד"ע לג 241 (1998), ור' גם דב"ע נב/217- 3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבנלאומי הראשון לישראל – הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ, פד"ע כז 3, 35-34 (1994)).

על כן, בשונה מתביעות אחרות בהן קיימת מחלוקת לגבי חישוב גמול עבודה בשעות נוספות וניתן להכריע בהן בהשוואת דוחות הנוכחות לנתונים בתלושי השכר, בעיניינו של התובע נידרש הסבר לסכומים ששולמו, תוך עריכת חישוב מחודש של השכר לפי הנתונים שבדוחות הנוכחות והשוואת התוצאה לסכומים ששולמו בפועל לתובע ופורטו בתלושי השכר.

...

משלא עשה כן, לא מצאנו סיבה לקבל סברות שהועלו במסגרת הסכומים.

מעבר לכך, מעיון בפרוטוקול עולה כי בשאלה היחידה שהמומחה נשאל לגבי חודש ינואר 2013, השאלה הוצגה באופן לא מדויק, כאילו התובע עבד באותו חודש רק 17 ימים, בעוד שמדובר ב - 25 משמרות ועוד יום חופשה, כמספר הימים שצוינו בתלוש השכר ובדיווח למת"ש. בנוסף וזאת בתשובה לטיעונים נוספים של התובע באותו עניין - לא מצאנו פסול בכך שהנתבעת "תרגמה" את רכיבי השכר שהגיעו לתובע לרכיבי השכר המתאימים לתלוש שמת"ש הנפיק, כאשר התלושים לא הונפקו על ידה או בשליטתה.

סוף דבר – התביעה נדחית בעיקרה.

"בישיבת ההוכחות הראשונה שהתקיימה בבית הדין האיזורי ביום 10.11.19 הישתתפו שני נציגי ציבור מר דוד פטיטו ומר אלברט שטרית, ובישיבת ההוכחות השנייה ביום 23.7.2020 נכח רק נציג ציבור אחד אחר - בשם אלברט אזולאי, ופסק הדין נחתם בדן יחיד מבלי שהיתה החלטה כלשהיא בעיניין זה, הרי שמקובל עלינו שאין מנוס מביטול פסק הדין ומהחזרת התיק לבית הדין האיזורי על מנת שיחליט כיצד לנהל את ההליך עד תומו.

הפרישי שכר מינימום ושעות נוספות לטענת גב' פרינו, יש לראות בשכר שקבלה שכר מינימום בלבד, ויש לחשב את החסר בשכרה לפי שעה אחת נוספת ביום.

המצב הראשון, כאשר בית הדין, לאחר בחינת כלל הראיות בתיק קובע כי עלה בידי אחד הצדדים – בין אם זהו העובד ובין אם זהו המעסיק – לשכנע בקיומה של עבודה נוספת בהקף מסוים.

סעיף 15 לצוו ההרחבה קובע כי עובד בחקלאות יעבוד 38 שעות בימים א-ה (דהיינו 7.6 שעות בכל יום), וביום שישי יעבוד 5 שעות בשכר רגיל, אשר אחריו יחושבו השעות כשעות נוספות.

נוסף לכך, מר דפנה עצמו ציין שאין לו זכות לנכות משכרם של עובדים כאשר הם עובדים "חצי כוח". לעבודה ב"חצי כוח" יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות הקשורות למצב פיזי, ריגשי או נפשי של עובד, ואף מר דפנה לא רואה בכך עילה לנכוי שכר.

בסע"ש (ב"ש) 12131-01-15‏ וויציאן פאואינאוי נ' דוד אוביץ ז"ל (פורסם בנבו, 7.9.2017) קבע כבוד השופט יוחנן כהן: "עובד אינו קניינו של מעבידו. עובד, כל עובד, ובכלל זה עובד זר, זכאי לסיים עבודתו, מבלי שיהיה חשוף לטענת מעבידו שבעצם עזיבתו גרם למעבידו נזק. בית הדין הארצי הביע פעם אחר פעם את מורת רוחו ממעסיקים המתייחסים אל עובדים זרים מתפטרים כאל "ברחנים", כפי שכינתה המעסיקה את התובע למשל בסעיף 54 לתצהיר עמי (ע"ע 1459/02 בוצ'מן – בסט ייזום ובניה (19.12.02), ס' 10 לפסק הדין: ע"ע 1218/02 XUE BIN – חברת א. דורי (20.3.03), ס' 14 לפסק הדין).

...

כבוד סגנית הנשיאה השופטת רוית צדיק קבעה – "... מקום בו נטענות טענות חמורות כנגד העובד ועניינן במישור הפלילי, יש לבססן כדבעי בטרם תתקבל הטענה בדבר ביצוע עבירה פלילית כלשהי. משלא נעשה כן בנסיבות מקרה זה ולא הוכח מעבר למאזן ההסתברות כי אכן העבירות בוצעו על ידי העובדים, התוצאה היא כי יש לדחות את טענת המבקשות באשר לשלילת רכיב הפיצויים והשבתו לידיהן." כבוד סגנית הנשיאה צדיק תמכה את מסקנתה גם בהוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, לפיהן לא ניתן להחזיר, להעביר, לשעבד או לעקל כספי פיצויי פיטורים שהופרשו לקופת גמל, אלא בתנאי הסעיף.

התביעה בגין שעות עבודה בשבת, החזר ניכויים מהשכר, דמי כלכלה ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין – נדחית.

תביעת מר דפנה לקיזוז שעות הפסקה – נדחית.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה של גב' פרינו תביעת מר דפנה - סע"ש 48755-04-18 תביעתו של מר דפנה לפיצוי בגין תפיסת האשרה, פיצוי בגין נזקי ייצור והתקשרויות, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי העברת תפקיד לעובד מחליף ופיצוי בגין אבדן ימי עבודה של עובדים ומנהלים – נדחית.