ביום 17.04.16 הודיע ב"כ נקר כי לנוכח המחלוקות שבין נקר לאלמוג אין נקר מעוניינים לשלם לאלמוג את יתרת התמורה אלא להפקידה בנאמנות בידי עו"ד.
ביום 09.05.16 השיבה אלמוג כי היא דוחה טענות נקר וכי ללא תשלום יתרת התמורה לא תמסר הדירה לנקר.
כמו כן, נאלצו נקר לשאת בהוצאות שכר טירחת עורך דין עקב היתנהלות אלמוג וזאת עובר להגשת ההליך המשפטי.
"על בסיס המצגים כאמור מעלה – הגענו עם בא כוחנו דאז למשרד עורכי הדין של אלמוג, וחתמנו על ההסכם לרכישת הדירה, כאשר שם עודכנו כי שטח הגינה יהא רק 110 מ"ר, שטח הדירה הוקטן ב-1 מ"ר לעומת הנאמר לנו."
לאור האמור לעיל, נקר ידעו בחתימת ההסכם כי אלמוג אינה מתחייבת לספק להם דירה וגינה לפי הפרוספקט, וידעו כי שטח הדירה אותה הם רוכשים יעמוד על 129 מ"ר ושטח הגינה על 110 מ"ר.
במיפרט אשר נקבע בצו מכר דירות (טופס של מיפרט) (תיקון), התשס"ח-2008 (להלן: "טופס מיפרט"), אשר פורסם ביום 24.02.08 ואשר היה בתוקף במועד חתימת ההסכם, הוגדר בסעיף 5(א) שטח הדירה כך:
"שטח הכלוא בתוך המצולע הנוצר על ידי הקוים העוברים על פניהם החיצוניים של קירות החוץ של הדירה."
לפיכך שטח הדירה הוא רק השטח התחום בקירות החיצוניים של הדירה.
אשר למועד הקובע נקבע בע"א 571/80 אילן רחמים חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' אריה טביק, לז(2) 077 (1983) כי:
"המועד הקובע לעניין מדידת שיעורו של הנזק אינו אחד ואחיד אלא יכול להיות שונה, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה"
במקרה דנן נקבע בנספח ט להסכם כי מתן היתר בניה לפרויקט, באופן המאפשר להקים את הממכר תוך 6 חודשים ממועד חתימת ההסכם יהווה תנאי מתלה ובמקרה של אי התקיימות התנאי המתלה יהיו זכאים הצדדים לבטל את ההסכם במסירת הודעה תוך 21 יום וכן ניתנה לנקר האפשרות לבטל את ההסכם תוך 7 ימים מהמועד בו יוצגו בפניהם נתוני הדירה הסופיים ויהיה בהם שינוי מהותי (כמוגדר באותו סעיף).
...
לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה בגין רכיב זה.
איחור במסירה
המועד החוזי למסירת הדירה לנקר היה 24 חודשים לאחר אישור היתר הבניה.
לפיכך אני מוצאת לקבוע כי אי ביצוע המסירה בטרם חלפו 60 יום מהמועד החוזי נבעה מסירוב נקר להעביר לאלמוג את יתרת התמורה, בניגוד להסכם שבין הצדדים, ועל כן נקר אינם זכאים לפיצוי בגין איחור במסירה ותביעתם בגין רכיב זה נדחית.
תביעת נקר בגין יתר רכיבי התביעה נדחית.