החזרת שכר טרחת עורך דין עקב ביטול קניית דירה

ביום 17.04.16 הודיע ב"כ נקר כי לנוכח המחלוקות שבין נקר לאלמוג אין נקר מעוניינים לשלם לאלמוג את יתרת התמורה אלא להפקידה בנאמנות בידי עו"ד. ביום 09.05.16 השיבה אלמוג כי היא דוחה טענות נקר וכי ללא תשלום יתרת התמורה לא תמסר הדירה לנקר.

כמו כן, נאלצו נקר לשאת בהוצאות שכר טירחת עורך דין עקב היתנהלות אלמוג וזאת עובר להגשת ההליך המשפטי.

"על בסיס המצגים כאמור מעלה – הגענו עם בא כוחנו דאז למשרד עורכי הדין של אלמוג, וחתמנו על ההסכם לרכישת הדירה, כאשר שם עודכנו כי שטח הגינה יהא רק 110 מ"ר, שטח הדירה הוקטן ב-1 מ"ר לעומת הנאמר לנו." לאור האמור לעיל, נקר ידעו בחתימת ההסכם כי אלמוג אינה מתחייבת לספק להם דירה וגינה לפי הפרוספקט, וידעו כי שטח הדירה אותה הם רוכשים יעמוד על 129 מ"ר ושטח הגינה על 110 מ"ר. במיפרט אשר נקבע בצו מכר דירות (טופס של מיפרט) (תיקון), התשס"ח-2008 (להלן: "טופס מיפרט"), אשר פורסם ביום 24.02.08 ואשר היה בתוקף במועד חתימת ההסכם, הוגדר בסעיף 5(א) שטח הדירה כך: "שטח הכלוא בתוך המצולע הנוצר על ידי הקוים העוברים על פניהם החיצוניים של קירות החוץ של הדירה." לפיכך שטח הדירה הוא רק השטח התחום בקירות החיצוניים של הדירה.

אשר למועד הקובע נקבע בע"א 571/80 אילן רחמים חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' אריה טביק, לז(2) 077 (1983) כי: "המועד הקובע לעניין מדידת שיעורו של הנזק אינו אחד ואחיד אלא יכול להיות שונה, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה" במקרה דנן נקבע בנספח ט להסכם כי מתן היתר בניה לפרויקט, באופן המאפשר להקים את הממכר תוך 6 חודשים ממועד חתימת ההסכם יהווה תנאי מתלה ובמקרה של אי התקיימות התנאי המתלה יהיו זכאים הצדדים לבטל את ההסכם במסירת הודעה תוך 21 יום וכן ניתנה לנקר האפשרות לבטל את ההסכם תוך 7 ימים מהמועד בו יוצגו בפניהם נתוני הדירה הסופיים ויהיה בהם שינוי מהותי (כמוגדר באותו סעיף).

...

לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה בגין רכיב זה. איחור במסירה המועד החוזי למסירת הדירה לנקר היה 24 חודשים לאחר אישור היתר הבניה.

לפיכך אני מוצאת לקבוע כי אי ביצוע המסירה בטרם חלפו 60 יום מהמועד החוזי נבעה מסירוב נקר להעביר לאלמוג את יתרת התמורה, בניגוד להסכם שבין הצדדים, ועל כן נקר אינם זכאים לפיצוי בגין איחור במסירה ותביעתם בגין רכיב זה נדחית.

תביעת נקר בגין יתר רכיבי התביעה נדחית.

לאור הפצוי שנפסק לעיל ובהיתחשב ברכיבי התביעה שהתקבלו, לא מצאתי לפסוק פיצוי נוסף בגין ראש נזק זה. החזר שכר טירחת עורכי דין בכתב התביעה (סעיף 141) ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת להשיב לידיה את עלות שכר טירחת עורך הדין ששילמה עבור רישום הדירה בסך 1.5% ממחיר הדירה בתוספת הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום הגשת התביעה.

אשר על כן, אני דוחה רכיב תביעה זה. הפרישי הצמדה למדד תשומות הבנייה התובעת טענה כי לאחר שבוטל ההסכם לרכישת אחת משתי הדירות (דירה מספר 17), התעכבה הנתבעת בהשבת הסכום ששולם על חשבון דירה זו משך 8 חודשים.

התביעה שכנגד בכתב התביעה שכנגד תבעה התובעת שכנגד (הנתבעת) מהנתבעת שכנגד (התובעת) לשלם לה פיצוי מוסכם בגין ביטול הסכם הרכישה של דירה 17.

...

כב' השופט הנדל קבע שבתיק שנדון בפני כב' ההרכב לא היה צורך להכריע במחלוקת ולכן קבע כי "ראוי יהיה להכריע בסוגיה מקום שבו נדרש לכך". לסיכום, תחולתו של החוק במקרה של מכירת דירת מגורים טרם הוכרעה.

סכומים שהוסכמו: הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים כמוסכם בגין עלות ביצוע תיקונים בדירה בסך של 684 ₪, תיקונים ברכוש המשותף בסך של 2,984 ₪ ועלות דלתות מעץ מלא בסך של 5,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

בהתחשב בכך שהתביעה העיקרית התקבלה אך בחלקה ובסכום שנפסק לטובת התובעת, הנתבעת תשלם לה הוצאות משפט: אגרת בית משפט בה הייתה מחויבת בהתאם לסכום זכייתה ושכר טרחת עורכי דין בסך של 5,000 ₪.

זו תביעת התובעת לביטול הסכם לרכישת דירה שרכשה התובעת מהנתבעים, השבת מחיר הדירה (1,390,000 ₪, תוך ויתור על הפרישי הצמדה וריבית) ועוד פיצוי מוסכם של 139,000 ₪ בגין הפרת חוזה, שכר טירחת עורך דין בגין ביצוע העיסקה בסך 6,800 ₪, שכר טירחת מתווך בגין תיווך העיסקה בסך 13,900 ₪, הוצאות שיפוצים והתאמת הנכס בסך 313,123 ₪, הוצאות עבור רכישת דירה 6,800 ₪, אובדן ימי עבודה לרכישת דירה בסך 5,000 ₪.

...

התוצאה היא שאף אילו היתה התובעת זכאית לפיצויים בנוסף להשבה עקב ביטול (והיא לא זכאית), היתה תביעתה לפיצוי מעבר להשבה נדחית בהעדר הוכחה (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, לה(2) 800 (1981)).

סיכום על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

בהתאם לתקנה 153, וכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), ועל פי סכום התביעה שהוא כ-1.9 מיליון ₪, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות המשפט בסך 70,200 ₪.

כן הנתבעת הזמינה את התובעים ואת רוכשי הדירות האחרים בפרויקט לחתום על הסכם לצורך השבת כספי התמורה ובטול כל הערה או התחייבות שנתנה הנתבעת (סעיפים 6,7 למכתבה).

באשר לטענת התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות עורכי הדין שהוציאו בקשר לרכישת הדירות- טוענת הנתבעת שמדובר בטענה חדשה שלא הוזכרה בכתב התביעה ועל כן דינה להמחק.

בנוסף, טוענת הנתבעת כי היתחייבותה של הנתבעת הייתה להשיב לרוכשים ובכללם התובעים את הסכומים ששולמו ישירות לצורך רכישת הדירה, ולא הוצאות נילוות שהוצאו על ידי הרוכשים כדוגמת תשלום שכר טירחת עורכי הדין.

...

נוכח המסקנות אליהן הגעתי הרי שכל התביעה לפיצוי בגין הפרת ההסכם לרבות פיצוי בהתאם לחוות הדעת השמאית שהגישו התובעים נדחית, והנתבעת רשאית לבטל את הערת האזהרה שרשמה לטובת התובע 1.

על כן מדובר בהרחבת חזית אסורה ודינה להידחות.

סיכומו של דבר: הנתבעת תגיש פסיקתא לחתימתי בהתאם לאמור בגוף פסק הדין סעיפים 77 -78 וזו תועבר לתגובת הצד שכנגד.

קבוצת שכטר אופטיקנה נדל״ן (נתבעת 9): בעבור ״רכישת קרקע״ – סכום של 250,000 ש״ח ביום 1.7.2015, הועבר על ידי מר מגד לאחר קבלת הוראה חתומה על ידי המנוח בפקס; וסכום של 240,000 ש״ח ביום 9.7.2015 בשיק החתום על ידי המנוח; בעבור ״שכר טירחה״ (שנועד לעו״ד אביעד אטינגר, מטעם חברת שכטר) – סכום של 34,000 ש״ח ביום 15.7.2015; בעבור יחידת דיור על שם מר אבי בן ציון – סכום של 100,000 ש״ח ביום 2.7.2015, בשיק החתום על ידי המנוח.

למעשה, הכסף נועד לממן את רכישת הדירה של נתנאל (נתבע 7), ובכלל זה תשלום עבור עו״ד אטינגר מטעם חברת שכטר, וזאת כתשלום חוב לנתנאל.

את שכר הטירחה לעורך דין אמור היה כל אחד מהצדדים לשלם בנפרד (נספח ג׳ לתצהיר נתנאל).

נוכח ביטול השותפות, היה על נתנאל להשיב כספים למשה.

בהמשך להכרעתי לגבי חברת שכטר, כך אני גם קובע שלא בוססה עילה להשיב את תשלום שכר הטירחה שקבל עו"ד אטינגר.

...

התביעה נדחית ברובה המוחלט.

התביעה נגד שאר הנתבעים, ונגד בנק לאומי בשאר העילות, נדחית.

אני קובע אפוא כי התובעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות הבאות: א) בהוצאות שכ"ט ב"כ הראל בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ ובהוצאותיה בסך 1000 ₪.