מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

החזרת פרטי ביגוד תוך שני ימי עסקים במכירת סוף עונה

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

זאת משום שבחקירתה של המשיבה 2 מיום 18.5.2023, כשנשאלה מה הקשר שלה לסמים שנתפסו בדירה השיבה "כל הסמים? חלק מהסמים היו אצלי בחדר" ואך הבהירה: "לא היה מקום לסמים בבית ושמו אותם בחדר שלי". כשנשאלה מי הניח את הסמים בחדרה השיבה "לא יודעת. החדר שלי פתוח ואני בעבודה". עם זאת, בחקירתה החוזרת מיום 22.5.2023 מסרה כי המשיב 1 הניח את הסמים בחדרה "נחמן שם אותם אצלי בחדר, היה שתי קופסאות של סמים שנתפסו אצלי בחדר שנחמן שם אותם אצלי בארון ואצלו בחדר גם היה והיה אצל דרורי". דהיינו המשיבה 2, הייתה מודעת לקיומם של סמים ברשותו של המשיב 1 בדירה.
אך, הסכמה הנחוצה להוכחת החזקה קונסטרוקטיבית אינה כהסכמה רגילה, ולא די בהוכחת אי היתנגדות המשיבה 2 להחזקת המשיב 1 בסמים שבחדרו, על מנת ליחס החזקה בהם אף לה. כפי שנקבע בע"פ 3514/91 סלימאן אבו רקייק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21/10/92), ההסכמה של המחזיק הקונסטרוקטיבי צריכה להיות בעצה אחת עם המחזיק הממשי: "הסכמה" בהקשר זה עניינה הידברות מוקדמת או עסק משותף, או כיוצא בזה בין השניים, אשר במהלכה נעשית החזקתו (הממשית) של האחד, להחזקתו (הקונסטרוקטיבית) של האחר" הראיות בידי המבקשת להוכחת הידברות מוקדמת בין המשיבים ביחס לסמים או קיומו של עסק משותף אינן רבות, וודאי אינן קונקלוסיביות.
כך למשל, בחדירה לטלפון של המשיבה 2 נמצאה קבוצה בשם "אפריל הזמנות" שם קיימות התכתבויות מול אנשים אשר שלחו למשיבה 2 תמונות שלהם, כמנהג סוחרי סמים לוודא את זהות הקונה טרם מימוש המכירה, והכל בצרוף פרטי ההזמנה, לרבות כתובת, מספר טלפון, סוג הסם, מספר מוצר, מחיר וזמן הגעה ליעד.
סוף דבר, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה גבוהה להחזקה ממשית של המשיבה 2 בסמים שנתפסו בחדרה, אך קיימת חולשה ביחס להחזקה קונסטרוקטיבית של המשיבה 2 בסמים שנתפסו בחדרו של המשיב 1.
ראו בעיניין זה בש"פ 5201/15 [פורסם בנבו] (06.08.15): "מחדלי החקירה הנטענים, שיש להם מענה לעת הזו שהוא לכל הפחות אפשרי כפי שהוברר, אין בהם כדי לכרסם בשלב זה בחומר הראייתי הקיים כנגד העורר; ושאלת המשקל שראוי לייחס לכל אלה מקומה להתברר בפני המותב הדן בתיק העקרי". לא זו אף זו, גם אם אקבע כי הופרו זכויותיה של המשיבה 2 ביחס למימוש צו החיפוש, הרי שאין בכך כדי לקבוע מניה ובניה שיש לשחררה.
מסרה כי הובילה את המשיבה 2 לחדר למטרת החיפוש וכאשר שאלה את המשיבה 2 אם יש דבר מה לא חוקי בחדר השיבה שכן, בארון הבגדים בדלת השמאלית.
הזדהה בפני המשיב 1 כשוטר ומיד הציג בפניו צו החיפוש על הדירה והרכב ובתוך כך: " הוסבר לו במה הוא חשוד ואת הזכויות שלהם והוא רשאי לשני עדים. החשוד לא רצה בעדים מיד התחלנו את החיפוש". לאחר החיפוש בחדרו של המשיב 1 ציין השוטר כי התבקש לעבור לחדר של המשיבה 2 על מנת לבצע חפוש בחדר שלה ביחד עם השוטרת אור כהן ובנוכחות המשיבה 2.
...
כל אלו מובילים למסקנה כי ביסוסה של החזקה קונסטרוקטיבית לא תהיה עניין של מה בכך במסגרת התיק העיקרי.
סוף דבר, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה גבוהה להחזקה ממשית של המשיבה 2 בסמים שנתפסו בחדרה, אך קיימת חולשה ביחס להחזקה קונסטרוקטיבית של המשיבה 2 בסמים שנתפסו בחדרו של המשיב 1.
סוף דבר, אני קובע כי ניתן להורות על מעצר המשיבה באיזוק אלקטרוני בכפוף למציאת מקום מעצר ישים ומפקחים מתאימים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצד השלישי עצמו היה באותו היום בעסק (שם).
היא נישאלה כיצד זהתה את ליאב והשיבה: "חברים של מאור עבדו שם, שאלתי אותם אם הם מכירים את מאור, אמרו כן כן. ביקשתי את בעל הבית, קראו לו, הוא היה עסוק, המתנתי עד שהתפנה אלי...אני ראיתי תעודת זהות. הוא הביא לי את תעודת הזהות שלו". בחקירתה השנייה ציינה כי כאשר הגיעה לפיצרייה היו בעסק שני עובדים והיא שאלה "מי זה ליאב. הוא היה בחוץ, התווכח עם מישהו בטלפון, המתנתי לו רבע שעה. כשהוא ניכנס, הבאתי לו את הטופס, ביקשתי חותמת של העסק והוא אמר שאין לו חותמת" (עמ' 32).
הוא נישאל מדוע האופנוע שלו היה בעסק והשיב: "כי לא היה לי איפה לשים אותו...האופנוע עמד שם כי זה המקום שהיה לי לאחסן אותו כמו עוד שקיות בגדים שאחסנתי שם. כמו שציינתי פשטתי את הרגל...הייתי בתקופה רגישה בחיים" (שם).
בשיחה זו נישאל הצד השלישי כמה זמן עבד אצלו התובע והשיב: "חודש...פחות אפילו". בהמשך ציין: "הוא לא היה אמור בכלל לעלות על הקטנוע הזה, הוא אמור לעבוד עם הקטנוע שלו הפרטי, זה היה ההגדרה שלו עובד עם הרכב שלו מהתחלה...לא יודע למה עלה על הקטנוע הזה אבל הוא לא אמור לעלות על הקטנוע הזה, הוא ידע שהוא בא לעבוד עם האופנוע שלו". בהמשך נישאל אם מדובר בשימוש שאינו ברשות והשיב: "אל תיתפוס אותי הוא לא גנב אותו...שימוש הוא היה צריך לעשות עם הקטנוע שלו". הוא נישאל אם זו הפעם הראשונה בה התובע עלה על האופנוע המעורב בתאונה והשיב "באמת שאני לא יודע, אני צריך לבדוק את זה...הקטנוע הזה היה למכירה בכלל...ולכן הבאתי שליחים פרטיים". הוא טען כי הוסבר לתובע שהאופנוע הוא ללא ביטוח "ואז הוא אמר לי שגם האופנוע שלו בלי ביטוח הפרטי". הוא נישאל שוב אם הוסבר לתובע "כבר ביום הראשון" שהאופנוע הוא ללא ביטוח והשיב: "לא, הוא לא אמור לעלות עליו בכלל...הוא יודע מראש הוא בא לעבוד ואך ורק, אתה יודע היו לי שם שליחים בלי סוף שרצו לעבוד, לא לקחתי אנשים כאלה לעבוד כי אני...הוא קטנוע שהיה למכירה ...אני לא יודע אם הוא ידע שעומד למכירה...הקטנוע הזה פורסם למכירה ובודאי שהוא עמד בחוץ ואף אחד לא נסע עליו". כאשר התובע לקח את האופנוע הצד השלישי לא היה במקום: "אני הייתי בנסיעה עם הרכב שלי...יכול להיות שהוא הבין שהאופנוע שלו בלי ביטוח, אז הוא עלה...אני לא הייתי שם". כאשר נישאל שוב אם אמר לכל השליחים שהם לא מורשים לרכוב על האופנוע שלו כי הוא ללא ביטוח ומועמד למכירה השיב: "עוד פעם אני אדייק, לא אמרתי שהוא מועמד למכירה הם לא צריכים לדעת מה עומד או מה לא...אני אמרתי בפירוש האופנוע הזה אין לו ביטוח ולא עולים עליו, בגלל זה אני עושה עם האוטו שלי ולכן גם חפשתי אנשים עם קטנוע פרטי". הצד השלישי נישאל שוב בחקירתו מדוע האופנוע לא היה מבוטח והשיב: "האופנוע לא היה מבוטח כי הוא נגנב לפני כן ולא היה שמיש, אז לא ביטחתי אותו שוב" (עמ' 34).
הוא נישאל בשיחה: "האופנועים שלך היו מבוטחים שמה" והשיב בחיוב, לאחר מכן השיב "לא זוכר מה היה שמה". הוא ציין כי לא חתם על טפסים לגבי תאונת עבודה וכן "זה לא היה גם תוך כדי עבודה, הוא היה אמור לעבוד עם האופנוע שלו". הוא נישאל אם "אתם הייתם חברה בע"מ או שאתה עוסק מורשה" והשיב "חברה בע"מ" שנקראה "פיצה פיצה". החוקר הסביר לו כי "יש תביעה של העובד שלך שהגיש" והצד השלישי השיב: "העובד שלי שהגיש תשאל אותו, מה אתה שואל אותי". החוקר ציין "אני שואל אותך בתור המעסיק" והצד השלישי השיב: "אין לי מושג מה...מה נהיה איתו מה הוא הגיש, אתה רוצה לשלוח לי את התביעה אני אגיב לך בכייף". הוא נישאל אם היה לו סוכן ביטוח והשיב "אני לא יודע לגבי הביטוחים של העובדים". לגבי ביטוח האופנועים ציין: "אני או אחד העובדים היה עושה את זה". כאשר נישאל מי מהעובדים השיב "אני לא זוכר את השם, היו לי הרבה עובדים". הוא נישאל כמה אופנועים היו לו והשיב "שניים". לאחר מכן שאל אותו החוקר אם הוא יודע ש"לא היה לך ביטוח בפול" והשיב: "לא. אין לי מושג שלא היה לי ביטוח בפול". הצד השלישי היתייחס בחקירתו בבית המשפט לשיחה זו וציין: "נהלתי שיחה כשאני לא מכיר בן אדם, ונתתי תשובות שאני שולף אותן ולא באמת עונה לו" (עמ' 43).
...
גם אם טענת הצד השלישי נכונה – ואין לכך כל רלוונטיות לשאלות שבמחלוקת שבהליך זה - אין בכך כדי למנוע מסקנה כי בעסק היה אופנוע נוסף, לאו דווקא זה שעוקל אלא אחר.
כדי לסתור מסקנה זו רשאי היה הצד השלישי להביא לעדות עובדים שעבדו בעסק באותה העת, אך, כאמור, זאת לא נעשה.
התביעה כנגד הנתבעים 3-2 נדחית.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

היחידה נטלה מהגב' ארלין, שהנה חולת דיאליזה, הלוואה בסך של 8,000 דולר, בעת שהיו לה כבר חובות בסכום מיצטבר של למעלה מ-620,000 ₪ בסוף שנת 2018, וכשהיה ברור שלא יהיה ביכולתה להשיב את ההלוואה.
ב"כ היחידה טען כי ליחידה הוצאות בגין הישתתפות בדמי שכירות לדירה המשמשת אותה בסופי שבוע בסך של 300 ₪ ובנוסף היחידה נידרשת להוצאות של כלכלה, מזון ובריאות וכן נידרשת להעביר תשלומים לשני ילדיה הקטינים המתגוררים בפיליפינים.
ב"כ היחידה לא נתן מענה לשאלת ביהמ"ש בעיניין זה והסתפק בהפניה לדוחות החודשיים שהוגשו ע"י היחידה.
המישור הראשון הוא חוסר השקיפות ביחס להכנסותיה של היחידה, לרבות בקידום עסקים של אחרים, שימוש בכספים שבן זוגה הישראלי מרויח מהעסק אותו היא מקדמת באופן שחוסך מעצמה הוצאות, מכירת בגדים אותם היא מעצבת בהקף של 800 ₪ לחודש וכל זאת, בנוסף להכנסתה מהטיפול בקשישים.
המישור השני הוא אופן יצירת החובות בחוסר תום לב, תוך שנאסר על היחידה לעבוד בעבודה נוספת מלבד עבודת הסיעוד וכעת היחידה מבקשת לפטור אותה מחובות אלה.
בחינה תמציתית של צורכי הילדים כפי שבוצעה במהלך הדיון העלתה, כי היחידה מממנת לטענתה עלויות שכר לימוד של בתי ספר פרטיים, עבור כל אחד מילדיה בסכום של 1,000 דולר לשנה.
...
בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, יחיד אשר הגיש את בקשתו שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל ו/או יצר את חובותיו בחוסר תום לב, לא היה מוכרז כפושט רגל ובקשתו הייתה נדחית (ראה סעיף 18 ה (2) לפקודת פשיטת הרגל, נוסח חדש, תש"מ – 1980, וכן ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (10/11/08)).
סעיף 183 (א) לחוק חדלות פירעון קובע כי: "מצא בית המשפט להליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163 (ג) (1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים. הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". סעיף 163 (ג) (1) לחוק חדלות פירעון, אליו מפנה סעיף 183(א), קובע כי: "בהליכי חדלות פירעון, היחיד עשה אחד מאלה:
לא נעלם מעיני בית המשפט כי חרף ניסיונה של היחידה להציג עצמה כקורבן של נושיה אשר היו מעורבים בהלוואות אותם היא נטלה או נתנה, הרי שבפועל היחידה הודתה בעמוד הפייסבוק שלה לכל מי שהלווה לה כספים וציינה כי בזכותם זכתה לבנות את ביתה וכלשונה: "הו תראו... אני מודה מאוד לכל אלו שהלוו לי...". צא ולמד כי עסקינן ביחידה הפועלת באופן שיטתי בחוסר תום לב, הן לפני כניסתה להליך והן במהלך ניהול ההליך ומשכך ניתן לקבוע באופן מובהק כי אין מקומה באכסניה של הליך חדלות הפירעון וכי מתקיימים בעניינה התנאים המפורטים בסעיף 183 (א) לחוק חדלות פירעון וסעיף 163 (ג) (1) לחוק זה. מכלל הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובעת כי פסק הדין שניתן ביום ה-16/03/2021 ימשיך לעמוד על כנו.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע המשיבה, חברה פרטית, עוסקת בייבוא כלי מטבח, חפצי נוי, מתנות ומוצרי טקסטיל לבית ובשיווקם ברשת החנויות 'ורדינון'.
"מכירה מיוחדת", לפי סעיף 8 לאותו חוק, היא "[...] מכירת סוף עונה, מכירת חיסול מלא או חלקי, מכירה לרגל ארוע כלשהוא, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שבעבורם שילם, או כל מכירה אחרת שבה מוצעים הטובין או השירותים של העסק, כולם או חלקם, במחירים מוזלים לתקופה מסוימת, שלא בדרך מתן הנחה לצרכן פלוני". תקנה 6 לתקנות מכירה מיוחדת קובעת: עוסק אשר הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת של טובין חייב – (1) לציין בהודעתו את מחיר הטובין ומחירם בעיסקו לפני המכירה המיוחדת; לא היה מחיר הטובין שלפני המכירה המיוחדת בתוקף 21 ימים רצופים לפחות לפני התחלת המכירה המיוחדת, יציין העוסק בהודעתו את התקופה שבה היה המחיר בתוקף; וכקבוע בכלל 2 לכללי פירסום המחירים, "המצרכים המוצעים למכירה במבצע הוזלה או במכירה מיוחדת לתקופה שאינה עולה על 35 ימים, שבתקופה האמורה מחירם נמוך מהמחיר הרגיל המוצג על גבי המצרך, ניתן להציג את המחיר הנמוך על ידי שלט או תווית מדף, שיהיה בסמוך למצרכים, ושעליו יפורטו המחיר הנמוך והמחיר הרגיל". המבקשת עתרה לפצוי הקבוצה בגין נזק הממון שניגרם לה. כמו-כן ביקשה להורות למשיבה לתקן את כל פרסומיה ומצגיה המטעים, כך שתפרסם את מחיריהם הקודמים והנכונים של המוצרים ובשוברים יוצג מחיר ממשי, ולא מחיר מנופח הנגזר ממחיר המחירון.
בהסכם מבוקש להחילו על צרכני המשיבה "[...] במהלך שבע השנים האחרונות שרכשו את מוצרי הנתבעת עת נמכרו במכירה מיוחדת ו/או קיבלו שובר החלפה בעת שרכשו את המוצרים, עד למועד חתימת הסכם זה [...]", היינו יום 31.7.19 (סעיף 1.4 להסכם).
על האירגון שיזכה לתרומה לעסוק במתן בגדים וכלי בית לנזקקים, ובפרט הוסכם על העמותה 'פיתחון לב' (סעיף 3.5.5 להסכם הפשרה המקורי).
הצדדים המליצו לפסוק למבקשת גמול שסכומו 28,250 ₪ וכן להשיב לה את אגרת בית המשפט, בסך של 5,556 ₪.
דו"ח רואה חשבון חצוני של המשיבה, בדבר השלמת ביצוע פסק הדין אשר יכלול גם היתייחסות לשווי הפצוי כמפורט לעיל, יוגש תוך 30 יום מהשלמת חלוקת המוצרים.
...
בדברי ההסבר להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) (מכירה מיוחדת), התשע"ז–2017, ה"ח הממשלה 1266, נאמר: "מטרתה של הצעת חוק זו לקבוע הוראות משלימות להוראות הקיימות בעניין מכירה מיוחדת. החוק כנוסחו היום קובע הוראות בעניין גילוי נאות בפרסום והצגת מחירים, ואולם אינו קובע כללים ותנאים המגדירים כמה זמן רשאי עוסק להציע למכירה נכס או שירות במבצע, כמה זמן תנאי המכירה הרגילים צריכים להיות בתוקף לפני יציאה למבצע, ומהו מחיר הייחוס שממנו ניתן לגזור מבצע. המטרה של קביעת כללים כאלה היא למנוע מסחר לא הוגן, הטעיה והטיה קוגניטיבית של הצרכן, באשר למשמעות האמיתית של הצעת הנכס או השירות במבצע ולכדאיות הרכישה." הסדר הפשרה מתייחס הן לעבר והן לשינוי בעתיד, ושוכנעתי כי הוא ראוי והוגן בנסיבות העניין.
לַבא-כוח המייצג הומלץ לשלם שכר טרחה על סך 59 אלף ש"ח, בצירוף מע"מ. לאחר שהבאתי בחשבון את הסיכון שנטלו על עצמם המבקשת ובא-כוחה, את טרחתם, את מידת חשיבותו הציבורית של ההליך ואת התועלת שהביא, אני סבורה כי יש לקבל את המלצת הצדדים.
סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

הנתבע, אדם פרטי, בעל עסק לעבודות גינון.
עוד נידרש הנתבע לשלם לתובעים שני סכומים: האחד, פיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם שכה"ט בסך 200,000 ₪, כקבוע בו (להלן הפצוי המוסכם); השני, סך 30,000 ₪ כשכר-טירחה המגיע לתובעת בגין יצוגה את הנתבע בעסקת המכר של זכויותיו בחלקה 6 לאדהם.
ודוק: במענה לשאלת בית-המשפט אישר הנתבע כי לשיטתו, התובעת חטאה בניסיונות מירמה כלפיו לפני שנחתם במשרדה ההסכם הראשון בינו לבין אדהם [עמ' 35 ש' 27-18; ר' גם עמ' 36 ש' 5-1].
שווי זכויות הנתבע בחלקה 6 זכויות הנתבע בחלקה 6 נמכרו בסופו של יום לאדהם, בעיסקה שדיווחיה לרשויות המס.
בפתח עדותו בחקירה נגדית ונוכח טענות התובעת על-אודות נקיבת מחיר כוזב בהסכם שנערך בין הנתבע לבין אדהם, הוזהר אדהם על-ידי בית-המשפט כי עומדת לו זכות לא להשיב כדי להמנע מהפללה עצמית; הוסבר לו כי אם יסרב להשיב בשל הזכות לאי-הפללה עצמית, אזי יהא בית-המשפט חופשי להסיק מכך מסקנות מתבקשות [עמ' 13 ש' 33-31].
אין בנמצא הסכם בין הצדדים שזיכה את התובעת בשכר נוסף, נפרד, בגין טפול במכירת זכויות הנתבע בקרקע החלופית, תוך מימוש הרווח שנצמח לו בעיסקה שעליה נסב הסכם שכה"ט. התביעה לשכר בשיעור 2.5% בגין טיפולה של התובעת בעסקת המכר בין הנתבע לאדהם היא תביעה מובהקת לשכר ראוי; בה בעת, היא לא הוכחה כדרך שבה יש להוכיח תביעה כזו ולא הוגשה חוות-דעת מומחה לתמיכתה.
...
אני דוחה את טענת הנתבע כי התובעת לא טיפלה עבורו ולא ייצגה אותו בכריתת ההסכם עם חלבי.
הנתבע ביקש לדחות רכיב זה בתביעה על-יסוד טענות ההגנה הכלליות שהעלה [סע' 20 בכתב-ההגנה וסע' 32 ב-נ/1].
לא בכדי נמנעה התובעת מלערוך הסכם שכר-טרחה נוסף, משלים, עובר לטיפולה בעסקה עם אדהם; היה לה נהיר וברור כי השכר הקבוע בהסכם שכה"ט חל גם על כך. התביעה לתשלום שכר נוסף בגין טיפול בעסקה בין הנתבע לבין אדהם נדחית אפוא.
הנתבע ישלם לתובעת סכומים מצטברים אלו (להלן יחד הסכום הפסוק): בגין שכ"ט עו"ד על-פי הסכם שכה"ט – סך 155,671 ₪ אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (15.11.2018) עד יום פסק-הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו