החזרת אגרה לפי תקנה ‎15(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות)

לפי הנטען, השליטה במכונות האוטומטיות היא של הבנקים, אך עקב תיחזוקה ירודה וכשלים מצד הבנקים, נגרמים ללקוחות נזקים בני פיצוי שהם גם נזקים ממוניים וגם נזקים בלתי ממוניים שמבוקש לתבוע בגדרי ההליך הייצוגי, כמו גם השבת התעשרות המשיבות שלא כדין על חשבון הלקוחות, ומתן פסק דין המצהיר על חובת הבנקים לחדול מגביית העמלות הנוספות.

המבקשים עתרו בבקשה לפטור אותם מתשלום החלק השני של האגרה לפי תקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), משעה שבקשת ההסתלקות הוגשה בשלב מוקדם; תוך המבקשים מקבלים את המלצתי ביחס לסיום ההליך ובכך מייתרים השקעת משאבים שפוטיים מיותרים.

...

לאחר הרהור ומספר אורכות הודיעו המבקשים ובא כוחם כי הגם שהם סבורים כי יש בסיס ראוי לבקשה, נוכח ריבוי האירועים שהובאו בגדרה, הם הגיעו למסקנה כי אין עסקינן במקרה המקים עילת תביעה לרבות בגדרי תביעה ייצוגית וכי ישנו סיכון בהמשך ניהול ההליך.

אישור בקשת ההסתלקות מצאתי כי בנסיבות העניין כמפורט לעיל, יש לקבל את בקשת ההסתלקות, לפיכך הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבים נמחקת, ותביעתם האישית של המבקשים כנגד המשיבים נדחית.

לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת ותביעתם האישית של המבקשים נדחית.

ביום 14.3.2021 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטה זו. בהמשך לכך, ביום 8.4.2021 המבקשים הגישו בקשה לפטור מאגרה לפי תקנה 18(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות).

כן הבהיר בית המשפט המחוזי שתקנה 18(ב) לתקנות האגרות אינה עוסקת בבקשת רשות ערעור חוזרת על החלטות ביניים, אלא בעירעור חוזר על פסק דין שניתן לאחר שהעניין הוחזר מערכאת העירעור לערכאה הראשונה.

...

דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתשובה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

לשיטתם, לפי תקנה 15 בשילוב תקנה 6(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות), יש להשיב להם את האגרה.

...

מטעמים דומים לאמור בנושא האגרה, אני סבורה כי אין מקום להשיב את כספי העירבון שעה שהליך הערעור לא הסתיים אלא עודנו תלוי ועומד.

הבקשה נדחית, אפוא, על שני ראשיה.

בסעיף 5 להחלטה נקבע: "שמירה על ערכים מוגנים אלה עשויה, אמנם, דוקא לתמוך ברעיון של העברת התביעה לערכאה אחרת, חֶלף הגשתה מחדש בידיה של התובעת. אלא שכאן נכנסים לתמונה שיקולים נוספים, המקשים על העתרות לבקשת ההעברה. ראשית, העברתה של התובענה תהא כפופה להוראותיו של סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המצווה על בית המשפט המחוזי כי "לא יעבירנו עוד". במצב דברים שכזה ימצא עצמו בית המשפט המחוזי לפניה של עובדה מוגמרת, בלי יכולת – ככל שיתעורר טעם לדבר – לקבוע כי אין הוא הערכאה המוסמכת לידון.

נמצא כי יש לדחות הבקשה ועל התובעת להודיע עד ליום 19.3.2023 אם היא מבקשת להמשיך בירור התביעה המקורית בבית משפט השלום, או שהיא עומדת על התיקון ולכן התביעה הנוכחית תמחק תוך השבת האגרה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז – 2007 (להלן:" תקנות האגרות").

...

ב) דין הערעור להידחות לגופו.

כאמור, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

ביום 16.12.21 ניתנה החלטת בית המשפט המורה למבקש לתמוך בקשתו בטעמים הנדרשים להפחתת האגרה על פי תקנות האגרות ואולם המבקש לא הגיש את הנידרש ולא חזר על בקשתו להחזר אגרה.

סע' 6 (ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות ) התשס"ז – 2007 קובע את התנאים להחזר אגרה בתביעה כספית קצובה, ובלשונו - 6(ב) הסתיים הליך לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, ונתקיים אחד מאלה, ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב בפרט 34 או 35 בתוספת, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרישי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17: (1) ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו; (2) ההליך הסתיים בפשרה; (3) הסיכסוך הנידון הועבר להכרעה בבוררות; (4) הסיכסוך הנידון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור.

...

בית המשפט נעתר לבקשה התיקון.

דין הערעור להתקבל.

סוף דבר - הבקשה מתקבלת .