החזר קצבת ניידות למוגבל בניידות עובד

[footnoteRef:2] [2: סעיף 21 בהסכם הניידות תוקן ביום 5.8.2013 במסגרת תיקון 24 להסכם, ונוסחו נכון להיום הוא כדלקמן:"מי שקבל קיצבת ניידות בתכוף לאחר שהגיע לגיל הפרישה הקבוע בחוק, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א1' או מי שקבל הלוואה עומדת בתוך ארבע שנים שקדמו להגיעו לגיל האמור או שקבל הלוואה עומדת לרכישת הרכב ברשותו יהיה זכאי, על אף האמור בפיסקה (1) להגדרת "מוגבל בניידות" שבסעיף 2, להטבות לפי הסכם זה."]

בית הדין האיזורי הוסיף וקבע, כי בכך שבמכתב המקורי שנשלח למערערת "נרשם באופן בלתי מדויק כי עילת חוסר הזכאות לקיצבת ניידות היא העדר רישיון נהיגה או מורשה נהיגה" אין כדי להקנות לתובעת זכויות, שעה שהן אינן מוקנות לה על פי דין.

מכל מקום, ובקשר להתנהלות המוסד, כבר עמדנו על כך כי המוסד לא ביקש לחייב את המערערת בהחזר קצבת ניידות ששולמה לה מאז שלילת רישיונה בשנת 2006, אלא מיום 1.1.2012.

...

בתיקון מס' 24 להסכם הניידות, עליו נסמכת המערערת לראשונה בטיעונים שהגישה בכתב לאחר דיון "קדם ערעור", גם כן לא מצאנו ממש.

סוף דבר לאור כלל האמור, בדין דחה בית הדין האזורי תביעתה של המערערת כנגד החלטת המוסד לשלול את קצבת הניידות ששולמה לה, מיום 1.1.2012 ואילך.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בסעיף 3(א) להסכם הניידות, אשר נחתם ביום 1.6.77, על פי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ותוקן מעת לעת, נקבע כדלקמן: "מוגבל בניידות יקבל הטבות לפי הסכם זה אם הוא מוגבל בניידות לצמיתות ומתקיימות לגביו הוראות הסכם זה וכל עוד שהן מתקיימות לגביו, והוא או האפטרופוס שלו וכן מורשה הנהיגה עבורו הכל לפי העניין, מקיימים את תנאי ההיתחייבות אשר נטלו על עצמם כלפי המוסד – לפי כתב ההיתחייבות, אשר חתמו כדרישת המוסד ( להלן – כתב ההיתחייבות)". ובסעיף 3(ג) להסכם הניידות נקבע כך (ההדגשה הוספה, מ.נ.ד.): "(ג) נהג אדם ברכב שלא בהתאם להוראות סעיף 7 או לא מולאו הוראות סעיף קטן (ב) לעיל, יהיה המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו –

לידרוש החזר ההלוואה העומדת – ועל החזר זה יחולו הוראות סעיף 12 א; לשלול את זכותו של המוגבל בניידות לקבלת הלוואה עומדת להחלפת רכב; להפסיק את תשלום קיצבת הניידות הנתנת לבעל רכב על פי הסכם זה."

...

באשר לעצם קיומו של החוב – אין חולק בדבר קיום החוב ושיעורו ולא שוכנענו כי היה בחלוף הזמן כדי לגרום לנתבע נזק ראייתי.

על יסוד כל האמור וחרף השיהוי בו נקט המוסד, לא מצאנו בנסיבות העניין הצדקה לבטלות דרישת תשלום החוב.

סוף דבר התביעה מתקבלת ואנו קובעים, כי בדין נשללה זכאות הנתבע לקצבת הניידות, רטרואקטיבית לתקופה מחודש אוקטובר 2000 עד אפריל 2004, ובדין נוצר לנתבע חוב בגין קבלת קצבאות הניידות בתקופה זו, שלא כדין.

סעיף 12 ג' (ב) להסכם הניידות קובע: "החזיר המוגבל בניידות את ההלוואה העומדת שקבל בגין הרכב הקודם בשיעור מופחת, אולם לא רכש רכב חדש תוך 24 חודשים מיום אישור ההלוואה העומדת להחלפת רכב, יחולו לגבי החזר ההלוואה העומדת שקבל בגין הרכב הקודם השעור הרגיל וכן הוראות סעיף 12א להסכם זה.

על פי תעודת עובד הציבור יש להפסיק את קצבת הניידות כשקמה עילה לדרישת הפרשים בהלוואה עומדת על פי חוות דעת משפטית, כך: "עפ"י חוות דעת משפטית, תופסק קצבת הניידות לכשתקום עילה לדרישת הפרשים. עד למועד זה תשולם הקצבה, כל עוד עונה לתנאי הזכאות לקיצבה, לפיכך מ- 1.10.2014 (תום 24 ח' ממועד קובע 29.10.12 - העברת בעלות לחב' ביטוח) לא זכאי לתשלום קצבת הניידות עד להחזר הפרישי ההלוואה העומדת כאמור". הסכם הניידות שותק לגבי תשלום קצבת הניידות במקרה זה. חוות הדעת המשפטית לא צורפה לתעודת עובד הציבור, אך ככל הנראה היא מושתתת על העיקרון שבסעיף 366 לחוק המאפשר למוסד להפחית גמלה או לשלול אותה מחמת פגור בתשלום דמי ביטוח.

...

מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה כי קצבת הניידות לא נשללה בהיעדר תנאי הזכאות אלא בשל חוב של הפרש הלוואה עומדת, שכאמור בוטל.

התוצאה איפוא כי התביעה מתקבלת.

כמו כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪.

במכתב מיום 05/04/2019 נרשם "הנך זכאי לקיצבה לפי מרכיבי הזכאות הבאים: מ-01/04/2019 לא מישתכר קצבת חסר רכב. מ-01/03/2019 עד 31/03/2019 מוגבלות בשיעור 100%, לא מישתכר, לא נוהג, רכב עם אביזרים מיוחדים... הקצבה החודשית תועבר לחשבונך ב-28 בחודש. אם תהיה חייב למוסד סכום כלשהוא סכום החוב עשוי להתקזז מהקיצבה המגיעה לך." בתאריך 04/06/2020 הודיע הנתבע לתובע כי אינו זכאי לקיצבת ניידות החל מ-01/04/2020 מחמת שחל המועד הקובע בטרם הוחזרה ההלוואה העומדת.

נכתב במסמך "... בתום תקופה בת 45 ימים נתחיל בקיזוז החוב, אם משתלמת לך קצבה כלשהיא על ידי המוסד. החוב יקוזז מיידית אם ישולם לך תשלום חד פעמי. החוב יוצמד למדד על פי חוק. הנך רשאי להגיע להסדר תשלומים בהסדר החוב. הסדר תשלומים יבטל את ההצמדה מיום ההסדר..." אף לעניין החזר הלוואה עומדת נכתב מכתב מיום 02/06/2020 ובו צוין כי נשלחו שוברים לתשלום בבנק וכי ניתן להחזיר את החוב גם באמצעות הסדר תשלומים.

...

התביעה להכיר במר אסרף כמורשה נהיגה נדחית.

סוף דבר התובע זכאי לקצבה כחסר רכב וזו תשתלם לו. באשר להסדר תשלום החוב, יגיעו הצדדים להבנות להסדר כזה תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

למרבה הצער, ובאיזונים הנדרשים, ועל פי הפסיקה התביעה להכיר במר אסרף כמורשה נהיגה נדחית.

טענות הצדדים התובע טוען כי הוא זכאי לקבל מהנתבע החזר הסכום שהוציא עבור התקנת המערכת, לאור ההסכם בדבר גמלת ניידות שנערך ונחתם ביום ט"ו בסיון תשל"ז (1.6.1977) (להלן – הסכם הניידות) אשר נחתם בין הנתבע למדינה.

] "(א) המוסד רשאי לתת למוגבל בניידות המקבל קצבת ניידות לפי הסכם זה, החזר הוצאות לרכישת אבזרים לרכב פרטי, אם הוא רוכש אבזרים לרכב פרטי שהם חדשים ומתקין אותם ברכב, ובתנאי שמתקיימים בו כל אלה:

...

לטענת הנתבע דין תביעת התובע להידחות, מאחר ואין כל הוראה בהסכם הניידות לפיה על הנתבע ליתן החזר כספי למבוטח עבור סכום כספי שהוציא על התקנת מערכת "מובילאיי", היא המערכת שהותקנה על ידי התובע.

אשר לטענות התובע לפיהן הוא זכאי להחזר כספי עבור רכישת המערכת והתקנתה גם משום שרכש את הרכב באמצעות הלוואה מהנתבע והלכה למעשה הרכב לא יכול היה, באותה עת, לעבור את מבחן הרישוי השנתי ללא התקנת המערכת לאור הוראות משרד התחבורה- סבורני כי אין מנוס מדחיית הטענה.

מהטעמים המפורטים לעיל אין מנוס מדחיית התביעה.

על כן- התביעה נדחית.