לפניי תביעה כספית בסך 5,805 ₪ שהוגשה כנגד בעל חנות טלפונים ואביזרים סלולאריים הכוללת מעבדת תיקונים, בגין תיקונים שביצע למכשיר הטלפון הסלולרי של התובע.
למחרת, הנתבע יצר קשר בשנית עם התובע וציין שבעקבות יישור המכשיר נוצרה בעיה בסים ואין קליטה אך יתקן גם זאת.
הוצע לתובע, לפנים משורת הדין, החזר בסך 500 ₪ ושישמור לעצמו את החלקים וינסה להמשיך התיקון במקום אחר או החזר מלא כנגד פירוק החלקים.
...
מנגד, בכתב ההגנה הנתבע טען כי דין התביעה סילוק על הסף באשר מדובר בתביעה טורדנית, נעדרת עילה ויריבות, שהוגשה טרם הגשת הנתבע תביעה כנגד התובע בגין הוצאת לשון הרע.
מעבר לצורך, אציין שגם אם הייתי מקבלת את טענות התובע ביחס לאחריות, הרי שדין התביעה היה להידחות בהעדר הוכחת נזק –
ראשית, התובע לא תמך בראיות טענותיו לנזקים ממוניים ושאינם ממוניים בסך של 5,000 ₪.
ברם, על אף כל האמור לעיל לאור כך שבסופו של יום שולם בעבור התיקון, אך בפועל לאחר פתיחתו התגלו תקלות פנימיות שלא ניתן היה לאבחן קודם לכן והנתבע עשה כל שלאל יכולתו על מנת לתקנם אך ללא הואיל, הרי שיש לקבל את הצעת הנתבע בהגינותו כפי שהוצעה לתובע, להשיב לתובע את עלות התיקון בהפחתת עלות הרכיבים.
סוף דבר:
לפיכך, הנתבע ישיב לתובע סך של 500 ₪.
