החזר דמי ביטוח לאומי לסטודנטים

הפסד הפרשות לקרן הישתלמות – 5,500 ₪ החזר דמי ביטוח לאומי בסך 1,440 ₪.

בשיחתן הראשונה אמרה התובעת לאורטל כי היא לקחה חופשה ללא תשלום כדי להיות עם בן זוגה בהודו וכי היא שוקלת להגיש בקשה לאשרת סטודנט כדי לקבל אשרה במהירות יחסית.

...

לאור כלל האמור, החלטנו לדחות את התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך 2,000 ₪.

אין ממש בטענה זו. ככל שהתנאים לטעמו של התובע זהים לתנאיו שלו, היה עליו למסור פרטי אותם סטודנטים שלדבריו מקבלים גמלה (למרות שכאמור הדבר בנגוד לדין)- בהסכמתם- באופן זה יכול היה הנתבע להתיחס לטענותיו לגופן.

השבה של דמי ביטוח לאומי התובע טוען כי במספר מועדים חויב לשלם דמי ביטוח שלא היה חייב בהם.

החזר בגין חיוב כפול בשל דווח שגוי של מעסיק חוג'ה אברהם לדברי התובע , בתקופה שבין 20.2.06-11.4.06 עבד אצל מר חוג'ה שלא המציא לו תלושי שכר.

...

טענות התובע נגד הנתבע בענין זה נדחות.

מכל מקום ראויה התביעה להדחות גם מטעמי התיישנות, אשר על כן התביעה לכך נדחית.

סוף דבר- התביעה נדחית (בסייג האמור בסעיף14) בנסיבות הענין ומשעסקינן בתחום הבטחון הסוציאלי- לא ייעשה צו להוצאות.

בדומה, המשיבה לא ממסה סטודנט ללא הכנסה ששילם ביטוח לאומי, ולימים, במהלך השנה מצא עבודה, ומעבידו ניכה לו דמי ביטוח לאומי, כך שהוא קיבל החזר.

...

לאור כל האמור, אני מוצא כי הליך התובענה הייצוגית הוא הליך יעיל והוגן לבירור המחלוקת בענייננו.

סוף דבר הגעתי לכלל מסקנה לפיה עילת התביעה בענייננו נמנית עם העילות המוזכרות בחוק תובענות ייצוגית, התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וקיימת אפשרות סבירה שהשאלות שהעלה המבקש יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.

על פי סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא קבוצה הכוללת כל נישום יחיד אשר קיבל החזר מהמוסד לביטוח לאומי של דמי ביטוח ואשר חויב בגינו במס, אם בדרך הכללתו בהכנסתו, ואם בדרך של הפחתת סכום דמי הביטוח שהותר לו בניכוי, על פי סעיף 47א לפקודת מס הכנסה, בשנת קבלת ההחזר, וזאת במסגרת התקופה של 24 חודשים שקדמה למועד הגשת בקשות האישור (26.11.2014).

לפי נתונים שנמסרו מהמוסד לביטוח לאומי, מספר הסטודנטים הזכאים להחזר דמי הביטוח הלאומי עמד על 142,966.

...

עת אנו מאזנים בין השיקולים השונים - היותו של מכשיר התובענה היצוגית הליך חיוני שהשימוש בו נעשה שכיח יותר, השאיפה לעודד את השימוש בו בעיקר ביחסי עבודה כאשר אין יצוג של הארגון היציג, לתת תמריץ לעורכי דין המייצגים קבוצות גדולות של תובעים פוטנציאליים בתובענות יצוגיות, היחס בין שכר הטרחה שיש ליתן לבאי כוח המערערים לעומת התועלת בתביעה תוך מתן משקל לעובדה שמספר קטן מאוד מתוך סך התובעים הפוטנציאלים פנו והוכיחו נזקם האישי וקבלו דמי החזר והסכמת המוסד לביטוח לאומי לקבל את התביעה לגבי כלל הקבוצה, שיקולי סבירות ומדתיות – כל אלו מביאים למסקנה כי מחד אין לקבל את טענת המערערים לשכר טרחה כה גבוה ומאידך על שכר הטרחה לשקף את החשיבות שבפעולתם.

לסיכום, אני תומך בעמדת חברי, לפסוק, כשכר טרחה לבאי כוח התובעים במקרה זה את הסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין שישולם תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

סוף דבר ברוב דעות נפסק כאמור בפסק דינו של השופט פליטמן, אליו הצטרפו השופט רמי כהן ונציג הציבור **** וקס כנגד דעתם החולקת של סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין ונציג הציבור מר מנחם לוין.

המשיב ישלם למערערים שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ, תוך שלושים ימים ממועד קבלת פסק דין.

ענינה של התובענה היה דמי ביטוח לאומי שנגבו ביתר ממבוטחים, סטודנטים, שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה ועבדו באותה עת. לאחר הסכם הפשרה פרסם המוסד לביטוח לאומי מודעות והודעות למי שעשוי להנות מהחזר דמי הביטוח.

...

לפיכך תוך ישום השיקולים אשר נקבעו בעב"ל 204/97 הנ"ל הגענו למסקנה כי יש לפסוק לתבוע גמול בסך 1,500 ₪ וכן שכר טירחת עו"ד בסך של 6,000 ₪ בצרוף מע"מ. להלן השיקולים: אכן הלכה פסוקה היא כי יש לעודד בעלי תביעות אישיות בסכום נמוך לתבוע בשם כל הציבור, יחד עם זאת, יש להתייחס בזהירות לפסיקת שכר טרחה גבוה מידי כדי לא ליצור תמריץ לתביעות סרק ולגרום לנטל מוגזם על חברי קבוצה או על כתפי נתבע.

לטעמנו מדובר בהגדרה מלאכותית והמסקנה היא, כי אין זהות בין חברי הקבוצה שהם כלל הזכאים לפנסיית נכות ולפנסיית שארים.

לפיכך, לאחר ששקלנו את כל השיקולים הנ"ל הגענו למסקנה, כי יש במקרה זה יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסך 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ וזאת תוך 30 יום מהיום.