החזר ביטוח רכב ואגרת רישוי לרכב נכה צה"ל

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 37056-09-13 ז.ר נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' לפני כבוד השופט שי משה מזרחי התובע: ע"י ב"כ עוה"ד ניסני תמר הנתבעים: 1.איילון חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שלמה ברקוביץ 2.התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יונית לוי פסק דין

לא ניתן להיתעלם מן הנכות הנפשית הקונסטיציונאלית של התובע כפי שאותרה בו בצבא "עם הפרעה תפקודית קשה" וכפי שנפסקה לו על ידי המומחה מטעם בית המשפט.

מתע"צ קופת החולים "מכבי" שצורפה למוצגי הנתבעים עולה כי התובע פטור מתשלום ה"ע בגין תרופות הכלולות בסל הבריאות וזכאי אף להחזר בגין ה"ע ששילם על תרופות הכלולות בסל.

לסכום זה יצורף שכ"ט עו"ד בסך 164,555 ₪, אגרת בימ"ש בסך 720 ₪.

לא דיווח למשרד הרשוי על מגבלותיו בעקבות התאונות.

...

עצם שימושו המוגבר של התובע בתרופה האמורה אינה מביאה למסקנה כי על הנתבעות לפצותו על אותו שימוש מוגבר.

גרסאותיו של התובע קרסו אחת לאחת בחקירתו הנגדית עד שלא ניתן להגיע אלא למסקנה שמדובר בתובע מניפולטיבי אשר עשה בתאנה"ד קרדום לחפור בו. התובע יצר לעצמו קורות חיים, עבר תעסוקתי שאין בינם לבין המציאות דבר.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

אולם סע' 7א של החוק קובע סייג: "על אף האמור בסעיף 7(5), מי שניפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או את המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב)." לקביעתי, התובע ואביו לא ידעו בפועל כי אין לרייזר עליו נהג התובע ביטוח חובה (איש כאמור לא העמיד אותם על כך).

אכן, כטענת הצד השלישי, לו דרש התובע לראות ביטוח חובה, ואף לפשפש במס' הכלי ולהצליבו עם המס' בתעודת החובה (משימה שעשויה להיות לא טריביאלית כשלעצמה - הכלי כאמור נעדר לוחית עם מס' הכלי, ואף בצילומים שצורפו לתיק המוצגים נחזים הרייזרים בעסק בלי לוחית רשוי) – היה הוא מגלה שהכלי נעדר ביטוח חובה ולא עולה עליו.

הוא העיד כי התאונה גדעה חלומו לשרת באחד ממסלולי הלוחמה המובחרים בצה"ל. הוא נלחם להעלות הפרופיל הצבאי, שעלה אכן ל 64, ובהמשך ירד ל 45.

באין נתון מיוחד, בנכויות בשיעור כזה (לגבי קטינים , ולעתים גם ביחס למי שניפגע כבגיר אך בגיל צעיר מאוד בטרם כניסה למעגל חיי העבודה או בשלבים הראשונים של חיי העבודה), בדרך כלל הנכות התעסוקתית (התפקודית) חופפת הנכות הרפואית.

705 ₪ החזר אגרה ראשונה.

...

אני סבור כי לא אקפח איש מבין הצדדים אם אקבע שהתובע "איבד" 4 חודשי השתכרות בשל דחית גיוסו שעקב התאונה.

86,991 ₪ = 1.5 * 4.2 * 50 ₪ * 0.88 * 313.22 הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ועתיד באומדן, מעבר לסל הבריאות – התובע צירף קבלות על הוצאות עבר, ואני מקבל שלא כולן נשמרו.

סהכ 1,239,258 ₪ אני מחייב את קרנית לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר: 1,239,258 ₪ שכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך 188,491 ₪.

"יצאנו מהמסיבה, והלכנו לכיוון הרכב של אוריאל ואז הילדים שרבו יצאו גם החוצה, המשכנו להתקדם. בשלב זה ראיתי במו עיניי את קובי אלקיים מחזיק שתי לבנים, ואז הוא העיף בעוצמה לבנה אשר פגעה באוריאל בראשו, באותו רגע אוריאל נפל והחל לדמם מראשו. ואז הגיע מישהו עם רכב שלקח את אוריאל משם". (תצהיר רביבו, סע' 5).

ד"ר קוריצקי בדק את אוראל כשנה וחצי לאחר הארוע, והוא מעריך את נכותו הצמיתה בעקבות הארוע מושא התביעה ב-40% לפי סע' 30 (5) II ג' לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי בדבר קביעת דרגת נכות.

המומחה שולל קיומה של נכות נוירולוגית, ומסכם את חוות דעתו בדברים הבאים: "עסקינן בגבר צעיר אשר נפגע בראשו מאבן. הפגיעה עצמה הייתה קלה יחסית. איבוד הכרה, אם אירע, היה קצר מאוד ולא נותרו סימנים נוירולוגיים חולניים. החבלה גרמה לדימום קטן בגולגולת אך לא במח עצמו. כתוצאה מהדימום הופיעו שני התקפים אפילפטיים אשר חלפו במהירות ולא חזרו מאז. תופעה זו מוכרת ואינה מהוה הפרה מתמשכת. ואכן הנפגע שוחרר לביתו כבר למחרת ומאז איננו זקוק לטפול ניאורולוגי. הוא המשיך בפעילותו הרגילה, שרת בצה"ל כמצופה ממנו ולאחר מכן היתקבל ללימודים באוניברסיטה יוקרתית וסיים שם מסלול הלימודים בהצלחה.

אינני מאמין לעדות זו. חרף אירועים נטענים של "נתוק" ממשיך אוראל לנהוג כל השנים, ולא נימסר כל דיווח לרשות הרשוי על "ניתוקים" אלה.

על אלה יש להוסיף אגרת משפט בסך 700 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מסכום הפיצויים, דהיינו – 2,808 ₪.

אוראל אינו זכאי להחזר בגין הוצאות המומחים, לאחר שנקבע כי הוצאות אלה הוצאו שלא לצורך.

...

סוף דבר במהלך קטטה שתחילתה במסיבה והמשכה ברחוב, השליך קובי לבנה שפגעה באקראי בראשו של אוראל, שלא היה מעורב באותה קטטה.

אינני מקבל את חוות דעתו.

סוף דבר - התביעה התקבלה, ועל כן ישלם הנתבע את יתרת האגרה.

בית משפט השלום בקריות ת"א 4534-02-12 סיביליה נ' הפול המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ בפני כב' סגן הנשיא, השופט נווה ערן תובע ינאי סיביליה נתבעת הפול המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ פסק דין

עיכבתי את מתן ההחלטה הסופית לעניין מינוי אורתופד, לאור הצורך בהמצאת חומר רפואי מרשויות צה"ל ובדיקה כי לתובע היה רישיון נהיגה בר תוקף במשרד הרשוי.

בהחלטתי מיום 18.12.12 שיניתי את ההחלטה מיום 14.11.12 והטלתי את מלוא שכרו של המומחה על הנתבעת ואולם כתבתי כך: "אם ייקבע 0% נכות או העידר קשר סיבתי אשקול לקזז את הסכום במסגרת הוצאות משפט וככל שהתביעה תיתקבל. המומחה יתן את דעתו גם בשאלת הצלקת ואם יש צורך במינוי מומחה בתחום הנוריולוגי יתן את דעתו על כך". המומחה שהתמנה על ידי היה האורטופד ד"ר יוסף ברנשטיין.

עוד ביקש החזר הוצאות משפט הכוללות אגרה בסך 686 ₪ וכן הוצאות שונות אותן העריך גלובאלית בסכום של 2,000 ₪.

...

מסכום זה יש לקזז ובעניין זה אני מקבל את עמדתה של הנתבעת לאור החלטתי מיום 12.12.12 את שכר טרחת ד"ר ברנשטיין בסך של 5,310 ₪.

אני דוחה את הדרישה לניכוי דמי פגיעה רעיוניים בסך של 8,100 ₪ כעולה מסיכומי הנתבעת.

לסכום זה יש להוסיף 11% שכר טרחת עו"ד + מע"מ. סכום זה תשלם הנתבעת לתובע תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 44786-05-12 דוד נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופט אליהו בכר עותר אופיר דוד ע"י ב"כ עוה"ד סיגל יער ו/או ארז יער משיבים 1.קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום ע"י פרקליטות מחוז ת"א אזרחי 2.ארגון נכי צה"ל ע"י ב"כ עוה"ד זיו לב פסק דין

כמו כן, התבקש ביהמ"ש להורות על החזר דמי ביטוח ואגרת רשוי לרכב החל מ- 1.1.03 בצרוף הפרישי הצמדה וריבית ממועד החובה בתשלום ועד המועד לתשלום בפועל.

זכויות אלה, כך טען, מקורן בהוראה 56.02 להוראות אגף השקום, המקימות לנכה זכאות להחזר גם בגין ביטוח הרכב (50% מעלות הביטוח המקיף ו- 75% מעלות ביטוח החובה), לדמי ניידות חודשיים ולאגרת רשוי, כאשר דמי הניידות מחליפים את דמי הנסיעה החודשיים.

...

בכל מקרה, התייחס אף המשיב 1 לפרשת לופו בדין העתירה להידחות לנוכח ההלכה המחייבת שניתנה בביהמ"ש העליון בפרשת לופו.

כפי שיובהר להלן אין מנוס בנסיבות מלהורות על הפעלה רטרואקטיבית אך לא למועד אליו מכוון העותר בעתירתו היינו 1.1.2003 אלא לתאריך 1.1.2005 שהינו לטעמי מועד סביר לקבלת החלטת הוועדה הרפואית העליונה לו פעלה כמצופה ממנה.

סוף דבר במצב דברים זה, כאשר הועדה הרפואית העליונה אינה מקיימת דיון בערעורו של העותר לאורך פרק זמן ניכר מחד, ומאידך העותר אינו עושה די על מנת להביא את הועדה לכלל דיון בעיינו, סברתי כי נכון יהיה בנסיבות העניין להורות על הפעלת קבלת ההטבות באופן רטרואקטיבי נכון ל- 1.1.2005, מועד הסביר בעיני שעד אליו היה מתקיים דיון בפני הועדה הרפואית העליונה בעניינו של העותר וניתנת הכרעה כאמור.