החזר אגרת הוצל"פ בתיק שנסגר בהסכמה

תיק הוצל"פ ניסגר בחוסר מעש : התובעת פנתה להוצאה לפועל בבקשה להחזר אגרת פתיחת התיק וגילתה לטענתה כי הנתבע 1 לא שילם בכלל והתיק ניסגר בחוסר מעש .

מפרוטוקול הדיון מיום 13 במרץ 2017, עמ' 10, שורה 19 מפי התובעת: "לשאלת בית המשפט, למשל פתיחת תיק בהוצל"פ אני נתתי את האגרה שנה מראש ונפתח אחרי שנתיים, אני לא זוכרת את המספרים בעל פה, גם האגרה הייתה 700 או 900 ₪ ולמה לא נעשו פעולות בהוצל"פ ולמה לא נעשה שום דבר. התיק ניסגר ויש הקלטה של הוצל"פ והנציגה אומרת שהתיק ניסגר כי לא נעשו פעולות, על מה מגיע כסף על זה שהצליחו לגנוב ממני כסף? כתב תביעה לא חתום עו"ד אלא אני חתומה. אני עשיתי הגהה והוא לא תיקן". הנתבע 2 טוען כי התובעת הפרה את הסכם שכר הטירחה, בו נקבע כי לנתבעים מגיע 20% מהסכום שיגבה מצד ג'.האם נגבה סכום מצד ג' ? מפרוטוקול הדיון מיום 13 במרץ 2017, עמ'11, שורה 7 מפי הנתבע 2: "הכנת תביעה כספית על תביעה של 100,866 ₪, שכר טירחה מגיע לפי הסכם שכר טירחה אנו קבענו 20% מפסק הדין, ממה שייגבה. ... היא עצרה את ההליך. מגיע שכר טירחה מינימאלי זה 10% מסכום התביעה ולא פחות מ-3,963 ₪". ע"א 136/92 ביניש-עדיאל-עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 1 בו נקבע כי: "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השרות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טירחתו" (הילכת ביניש-עדיאל, עמ' 124).

...

סוף דבר : הסכום ששלמה התובעת לנתבעים הינו כאמור : 16,915 ₪ .מסכום זה יופחת סך של : 6964 ₪ .

מעבר לאמור לא מצאתי במכלול הטענות כולן ובטענות הנזקים כדי להוסיף על שפסקתי , ולא עשיתי זאת אלא רק לאחר שבחנתי מכלול השיקולים והאיזונים הנדרשים , גם ברמת המקרה הספציפי וגם ביחס למדיניות השיפוטית הראויה בכגון זה .

לאור כל האמור הריני מורה כדלקמן : הנתבעים 1,2 ישלמו לתובעת סך של : 14,651 ₪ תוך 30 יום שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל .

כך נקבע בפסק דינו של כב' השופט זילברטל (פסקה 11): "... על-פי המערכת ההסכמים שבין הצדדים הבנק היה רשאי להעמיד את המשכנתא לפרעון מיידי על מלוא החוב, ואין הדבר עומד בסתירה להוראות סעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל וההגנות הכלולות בו. זאת מהטעם שמלשון החוק עולה, כי סעיף 81ב1 אינו פורש עצמו על מצב בו בקשת מימוש המשכנתא מוגשת בשל הטלת עיקול או לשם החזר חוב אחר, שאינו החוב המובטח במשכנתא. נראה גם, כי בחתמה על ההסכמים עם הבנק חשפה עצמה המבקשת לסיכון שחלקה בבית ימומש גם אם היא לא נושאת באחריות למחדל או למעשה שהביא למימוש המשכנתא". לאחר שניתנה החלטה זו של בית המשפט העליון, וחרף האמור בה, פנו החייבים ללישכת ההוצל"פ בבקשה לסגירת התיק נגדם.

נפסק, כי על המערער לשלם לבנק 1,621,488 ₪ בתוספת 417,578 ₪ וכן החזר אגרות בסך 66,962 ₪ ושכ"ט בסך 150,000 ₪.

' מן האמור עולה, כי המבקשים הסכימו שבאמצעות המשכנתא ניתן יהיה לפרוע גם חובות אחרים שמגיעים לבנק ממי מן המבקשים (בסעיף ההגדרות של שטר המשכנתה נאמר כי השמוש במילה 'לווה' בחוזה תתייחס לשני הלווים יחד וכן לכל אחד מהם לחוד) וכן כי ניתן יהיה להעמיד את המשכנתא לפרעון אם יוטל עיקול על הבית או על חלק הימנו.

...

משניתנה בעניין ספציפי זה הכרעת בית המשפט העליון, יש להחילה במקרה דנן כלשונה, וכל ערעור או הליך שמטרתו – מנימוקים כאלה ואחרים – להביא לתוצאה אופרטיבית שונה מהכרעת בית המשפט העליון, דינו להידחות.

לאור האמור לעיל, ונוכח הקביעה הפוזיטיבית של בית המשפט העליון, דינה של הערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל להידחות.

סיכום סיכומם של דברים, הערעור נדחה.

בעיניין זה נכתב ע"י השופט בר-אופיר בספרו, הוצאה לפועל הליכים והלכות, 1032 (מהדורה שביעית (2009)): "דיבור זה יפורש בכל מקרה על פי הנסיבות הראויות, ויש לראות בו תבנית משפטית שבאה למלא בתוכן מתאים על פי נסיבותיו העובדתיות של כל מקרה... "סיבה אחרת: מחוקק המשנה קבע כאן סעיף סל שיש בו שיקול דעת רחב להחליט על החזר אגרות ....כאן נקבע בסיס נוח להחזר האגרה, כאשר מיתקיים טעם ראוי לכך מתוך מיגוון רחב של טעמים סבירים אפשריים....אי אפשר לקבוע מראש נוסחה פרטנית שתהיה טובה להשבת אגרה בכל מקרה, ואנו עוסקים באמות מידה כלליות ובסיסיות שאמורות להתמלא בתוכן מתאים לפי העניין המיוחד והנושא המסוים". למרות לשון התקנה המעניק שיקול דעת רחב לרשם ההוצל"פ להורות על השבת האגרה ששולמה, לאור השיקול החשוב של מניעת פתיחת הליכים מיותרים בהוצאה לפועל ולאור האנטרס הלגיטימי של המדינה לגבות את ההוצאות בגין פתיחת התיק, יש להשתמש בסמכות שניתנה להשבת האגרה, במקרים המתאימים לכך ותוך בחינה של נסיבות המקרה הפרטני.

נראה כי בהשבת חלק מהאגרה יש כדי לאזן נכונה בין אינטרס המדינה לגבות אגרה המכסה את ההוצאות בגין הפעולות שנעשו, לבין אינטרס המערער ששילם אגרה, בלא שתיק ההוצאה לפועל היתנהל עד לגבייתו המלאה והמוחלטת של החוב, הכל כאשר ברקע עומדת העובדה שסגירת התיק לפי פס"ד זה הנה מכוח ההסכמה הכוללת אליה הגיעו הצדדים.

...

כשלעצמי, אני סבורה כי החזר אגרה יכול להיות תמריץ חיובי להסכמי פשרה, בין אם תחילתם של הליכי ההוצל"פ בפס"ד ובין אם תחילתם בשיקים שהוגשו לביצוע.

סוף דבר, אני מורה על חיוב המשיבים בתשלום סך של 140,000 ₪ למערער.

אני מורה על השבת שלושת רבעי האגרה ששולמה בתיק ההוצל"פ, לידיו של המערער באמצעות בא כוחו.

19,000 ₪ בגין החזר אגרה בעבור 10% מסך האגרה שלא הושבו מתיק ההוצל"פ שניסגר.

טענת המבקש בגין כך שהמשיבה אינה אוחזת בעלת ערך נטענת בכלליות וחסרת בסיס, שכן ניתנה תמורה בעד השטר בעצם כך שניתנה ארכה לפרעון יתרת החוב, ניתנה הסכמה לסגירת תיק ההוצל"פ וכן ניתנה כנגד השטר הסכמה להליך השבת האגרה.

...

סיכומו של דבר, משהופרכה טענת המבקש כי החובות שולמו במלואם, יש לדחות את בקשת הרשות להגן של המבקש על רוב סעיפיה ולקבלה אך ורק לגבי הסך של 19,000 ₪ שממילא מופקדים בחשבון הנאמנות וכך אני מורה.

ההתנגדות תתקבל רק בגין הסך של 19,000 ₪ והמשיבה רשאית להמשיך ולפעול בתיק ההוצל"פ לגבי כל החוב הנקוב בו בהפחתת הסך של 19,000 ₪ הנ"ל ובהפחתת החלק היחסי שח האגרה ושכ"ט שחויב בהוצל"פ לגבי סכום זה. הרשות להגן לגבי הסך של 19,000 ₪ בלבד תינתן בכפוף לכך שהמבקש ישלם למשיבה את הוצאות הדיון בהתנגדות שבפניי שרובה נדחתה בסך של 5,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תשלח החלטתי זו לשני הצדדים.

עניינה של החלטה זו היא בשאלה מה דין אגרת הוצל"פ ששולמה בפתיחת התיק, כאשר מלבד פתיחת התיק לא ננקטה בו שום פעולה עקב כך שהצדדים הגיעו להסכמה שכוללת גם את סגירת תיק ההוצל"פ. המבקשת טוענת שיש להחזיר לה את האגרה ששילמה ולמצער את מרביתה ואילו המשיבה טוענת כי אין מקום להתערב בהחלטת רשם ההוצל"פ אשר הורה להחזיר מחצית האגרה בלבד.

כאמור, אין ללמוד מהחלטה זו על שיעור ההחזר הראוי בכל תיק העניין ימשיך להיות נתון לשיקול דעת רשם ההוצל"פ בכל תיק לגופו, ואולם כאמור במסגרת שיקול הדעת יש להביא בחשבון גם את סכום האגרה ששולמה בפתיחת התיק.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים נראה לי כי אכן אין מקום לקבוע במסגרת החלטה שיפוטית את התנאים שיזכו בהחזר אגרה.

בהתחשב באמור אני מורה כי בנסיבות הענין שבפני ובשל גובה האגרה הסכום שיוחזר למבקשת יהיה שלושה רבעים מסכום האגרה המקורי במקום מחצית האגרה כפי שהורה כב' הרשם.