יוצא איפוא, כי הנאשם הורשע ב – 5 עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, 2 עבירות של שבוש מהלכי משפט, עבירה אחת של החזקת סכין ועבירה אחת של החזקת סמים לצריכה עצמית.
ביחס לקוקאין, אמר בית המשפט העליון כך:
"הקוקאין נחשב, ולא בכדי, לסם קשה. זאת הן בשל השפעותיו על גוף האדם, והן בשל פוטנציאל ההיתמכרות הגבוה שטמון בו. על פי רוב, לאחר נטילת הסם חווה המשתמש תחושה חזקה של אופוריה. לאחר האופוריה מגיעה ההתרסקות, שמתאפיינת בתשישות, שינה, דכאון ממושך – וצורך עז להשיג מנת סם נוספת. נמצא גם שהמוח מסתגל במהירות לאפקט האופוריה, וכתוצאה מכך המשתמש צורך כמויות הולכות וגדלות מהסם. הגדלת מנת הסם מעצימה את הפגיעה שנגרמת למשתמש ובכלל זאת פראנויה, פניקה ושיבוש בפעילות החשמלית של הלב עד כדי פוטנציאל להתקף או לדום לב (עוד על השפעות הקוקאין... הפגיעה ביחיד חוזרת חלילה לפגיעה בחברה. השמוש בסם מסוג קוקאין יוצר צורך להמשיך ולהשתמש. כתוצאה מכך עליו לחפש מקורות כספיים למימון רכישת הסם, לאו דוקא בדרכים חוקיות, תוך שהוא חווה הדרדרות מתמדת בתיפקוד הפיזי והקוגנטיבי שלו." [ע"פ 972/11 מ"י נ' יונה (מיום 4.7.2012) בפיסקה 4 לפסק דינו של כב' השופט הנדל].
...
יוצא אפוא, כי הנאשם הורשע ב – 5 עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, 2 עבירות של שיבוש מהלכי משפט, עבירה אחת של החזקת סכין ועבירה אחת של החזקת סמים לצריכה עצמית.
גזירת הדין
לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
60 חודשי מאסר בפועל לריצוי בניכוי מלא של ימי מעצרו במכלול התיקים על-פי חישוב שב"ס שיכריע;
מפעיל במצטבר את 6 חודשי המאסר המותנה מתיק התנאי;
מפעיל בחופף את 60 ימי המאסר המותנה מתיק התנאי – בסה"כ ירצה הנאשם 66 חודשי מאסר בפועל בניכוי מלא של ימי מעצרו במכלול התיקים, על-פי חישוב שב"ס שיכריע;
9 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם בתוך 3 שנים משחרורו כל עבירת סמים מסוג פשע לפי פקודת הסמים;
4 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם בתוך 3 שנים משחרורו כל עבירת סמים מסוג עוון לפי פקודת הסמים;
נוכח מכלול נסיבותיו של הנאשם והעובדה שלא הורשע בעבירות של סחר בסמים, לא מצאתי להטיל עליו רכיב של קנס, והואיל והעבירות לא בוצעו בהקשר לרכב, לא מצאתי להטיל רכיב של פסילה בפועל או על-תנאי.
