החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - 5 גרם קוקאין

כתב האישום כתב האישום אשר הוגש נגד המשיב ביום 28.6.21 מייחס לו עבירות אלה: יבוא סם מסוכן, לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"); החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים; ניסיון להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

במעשיו המתוארים, ייבא המשיב שלא כדין 976.7 גרם של סם מסוכן מסוג קוקאין, החזיק ב- 217.2 גרם קוקאין וניסה להחזיק ב- 759.5 גרם קוקאין.

...

לאחר שבחנתי את חומר הראיות שהוצג לפניי ונתתי דעתי לטיעוני באי כוח הצדדים, בהתאם לאמות המידה החלות בשלב דיוני זה של הליך המעצר, הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית המבססת סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו, אך כזו שעוצמתה אינה גבוהה.

לאחר בחינה כאמור, שוכנעתי כי עוצמתו של המכלול הראייתי הנסיבתי, כשלעצמו, אמנם אינה גבוהה, אולם התנהגותו של המשיב בחקירה שהתבטאה בשתיקה סלקטיבית בתגובה לשאלות מהותיות בהן נדרש למסור פרטים טריוויאליים ולהסביר גרסתו באשר להזמנת הלבנים מחזקת את המשמעות המפלילה שיש במכלול הראייתי הנסיבתי, במידה המבססת סיכוי סביר להרשעה, אם כי עדיין שלא במידה גבוהה.

סוף דבר אני קובע, אפוא, כי קיימות ראיות לכאורה המבססות סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, אולם בעוצמה שאינה גבוהה.

אופן ניסוח כתב האישום על-ידי הצדדים במסגרת ההסדר שרטט איפוא את הגבול העליון של משקל הסם שיכול והוחזק (43.98 גרם) אך גם את הגבול התחתון, כנלמד מסעיף 31(3) לפקודה והתוספת השנייה לה. הואיל ובעניינינו החזיק הנאשם סם מסוכן מסוג קוקאין שלא לצריכה עצמית, הגבול התחתון של המשקל, בהיעדר כל אינדיקאציה אחרת, הוא של משקל העולה על 0.3 גרם, ולצורך ההפשטה, 0.31 גרם (להלן: "הגבול התחתון").

ד. קנס בסך 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם בתוך חצי שנה מהיום.

...

על עקרון האחידות בענישה נאמר למשל בע"פ 9545/09 אלדין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.03.2010) כי: "עקרון חשוב – אך לא יחיד –   שעלינו לקחת בחשבון הינו עקרון אחידות הענישה. עקרון זה נגזר מעקרון שיוויון הנאשמים בפני החוק, ומורה כי על מצבים דומים מבחינת אופי העבירות והנסיבות האישיות של הנאשמים ראוי להחיל, במידת האפשר, שיקולי ענישה דומים... משמעות הכלל היא שמקום בו מורשעים מספר נאשמים באותה פרשה, ומעשיהם דומים, אחריותם המשותפת תבוא בעיקרון לידי ביטוי בעונש דומה שיוטל עליהם...". ככלל אכן ראוי לשמור על אחידות בענישה מקום בו שני נאשמים ביצעו עבירה דומה, וודאי במסגרת אותו האירוע.

מקבץ הנתונים השונה בין הנאשם לנאשם 4, כפי שטענו ב"כ הצדדים, הובילוני למסקנה לפיה אכן אין מקום לגזור על הנאשם עונש זהה לזה של הנאשם 4.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

כמו כן, צירף נאשם 1 תיק נוסף והורשע בהחזקת סם מסוג קוקאין במשקל 5.25 גרם שלא לצריכה עצמית, וכן בהחזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.24 גרם לצריכה עצמית.

בת"פ (ת"א) 39453-05-15 מדינת ישראל נגד אלירן משייב הורשע הנאשם, על פי הודייתו, בעבירה אחת של סחר בסם מסוכן (7.8726 גרם נטו תמורת 5,000 ₪), בארבע עבירות של תיווך לסחר בסם מסוכן (1.1590 גרם נטו בתמורה ל-800 ₪; 1.7171 גרם נטו בתמורה ל-1,500 ₪; 4.9196 גרם נטו בתמורה ל-2,700 ₪; 17.63 גרם נטו בתמורה ל-9,200 ₪), ובשלוש עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

...

בית המשפט מצא כי יש מקום לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם לאור הליך טיפולי אינטנסיבי ומוצלח שעבר הנאשם, וקבע כי הנאשם הוא "בעל פוטנציאל שיקומי גבוה". משכך, האריך בית המשפט את שני המאסרים המותנים העומדים נגד הנאשם, השית עליו 150 שעות של"ץ ועונשים נלווים.

הקלה בהיבט הכלכלי מתחייבת גם נוכח עינוי הדין המסוים שנגרם לנאשם, בשל התמשכות ההליכים, על רקע הגשתו של כתב אישום נוסף כנגדו, אשר בסופו של דבר בוטל על-ידי המדינה.

סוף דבר לאור המקבץ האמור, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך 6 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 05.03.2018.

לפי האישום השלישי, בתאריך 20.8.17, סמוך לשעה 15:00, נסעו הנאשמים ברכב גולף שבבעלותו של נאשם 2 (להלן: "הרכב") ברח' נורדאו בחיפה, כאשר הנאשם 2 נוהג בו. באותו מועד החזיקו הנאשמים בסם מסוכן מסוג הירואין בכמות של 5.9517 גרם נטו שלא לצריכתם העצמית (להלן: הסם).

באותו מקרה סחר הנאשם בכמויות של 1.1 גרם קוקאין, ומעל 5 גרם קוקאין וכן החזיק כ-15 גרם קוקאין ברכבו ונדון ל-17 חודשי מאסר בפועל.

לשם השוואה, מקרה נוסף בו מצא בית המשפט מקום לחרוג ממיתחם הענישה משקולי שקום במספר עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סמים הנו עפ"ג (מחוזי חיפה) 53142-12-16 רחמימוב נגד מדינת ישראל (להלן: רחמימוב), שם דובר על נאשם שהורשע בשני אישומים של עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין, וכן בשני תיקים שצורפו בהם הורשע בעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.

...

בית המשפט המחוזי חזר בפסיקתו על חשיבות השיקום הן לפרט, קרי לאותו נאשם ספציפי והן לאינטרס הציבורי, יפים הדברים שאמר כב' הנשיא ד"ר ר.שפירא בעניין זה: "אדגיש כי שיקולי השיקום אינם רק שיקולים בעניינו של הפרט, אשר מולו נבחן האינטרס הציבורי. שיקולי שיקום הם חלק מהאינטרס הציבורי שעניינו במציאת הדרכים הנכונות והיעילות להפחתת הפשיעה" עוד בעניין זה, מצאתי להפנות לאמור בדו"ח ועדת הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, נובמבר 2015, אליו הפנה גם כב' הנשיא ד"ר שפירא בעניין רחמימוב לעיל, שם צוינו הדברים הבאים: "אין טעם בניסיון לקדם את ההרתעה באמצעות הרחבת שהשימוש במאסרים..." וכן כי: "...כיום ברור כי כוחו של השיקום ככלי למניעת עבריינות מוגבל. עם זאת, לא ניתן להתעלם מאינדיקציות רבות לכך שבתנאים מסוימים, תוכניות שיקום אכן מובילות לצמצום ברמות הפשיעה החוזרת...". לפיכך, בשים לב לאופק השיקומי, סבורני כי יש לחרוג ממתחם העונש ההולם, אך גם חריגה זו, בנסיבות העניין, נוכח טיבן של העבירות ומידת האשם שהפגין הנאשם בביצוען, צריך שתהיה סבירה ומידתית, בשל האינטרס הציבורי.

לפיכך, בשים לב לתקופה הממושכת שעברה מאז ביצע עבירות בכלל ועבירות בתחום הסמים בפרט, ולאחר ששמעתי את דבריו של הנאשם 1 בטרם גזירת הדין, מצאתי כי יש מקום להתחשב בו במובן זה שעונשו ייקבע ברף הנמוך של המתחם שנקבע, ובהזדמנות זו מפציר בית המשפט בפני הנאשם 1, לראות בכך הזדמנות לפעול לשינוי ולתיקון דרכיו, גם בין כתלי בית הסוהר, על מנת שלא יחזור פעם נוספת להסתבך בפלילים, ויוכל לנהל חיים נורמטיביים כפי שהצהיר כי ברצונו לעשות בפני בית המשפט.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשם 1: 24 חודשי מאסר בפועל מיום 4/9/17.

[footnoteRef:2] [2: כל ההדגשות הן שלי, ג.א. ] ראו גם את קביעת בית המשפט העליון במסגרת רע"פ 3443/07 מכאווי נ' מדינת ישראל (26.7.2007): "...סוחרי הסמים גורמים להרס חייהם של רבים ובעיקר צעירים הנופלים למעגל של מסכנות וצער והגורמים אומללות למשפחותיהם". בין כל הסמים המסוכנים שהחזיק הנאשם שלא לצריכתו העצמית (סמים סנטטיים מסוג MDMA וסמים מסוכנים מסוג קאנבוס), החזיק הנאשם 4.6815 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין; מדובר בכ-פי 15 מכמות הסם שנקבעה בפקודת הסמים המסוכנים לשימוש עצמי.

· ת"פ (אילת) 56051-03-21 מדינת ישראל נ' טוריצה ואח' (8.12.2022) (ניתן על ידי מותב זה): הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של סחר בסמים מסוכנים (4.51 גרם סם מסוכן מסוג קאנבוס; 4.69 גרם סם מסוכן מסוג קאנבוס;9.49 גרם סם מסוכן מסוג קאנבוס) , החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ( 1,785.06 גרם סם מסוכן מסוג קאנבוס) וכן סיוע לאחר בסחר בסמים מסוכנים (5 גרם סם מסוכן מסוג קאנבוס).

...

אשר על כן, בשים לב לעקרון המנחה בענישה, לערכים המוגנים שנפגעו ולמידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנוהגת, ולנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אני קובע כי מתחם הענישה במקרה דנא נע בין 11 חודשי מאסר בפועל, ועד 24 חודשי מאסר בפועל.

סיכומו של דבר, ולאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל - מאסר למשך 11 חודשים בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. מאסר על תנאי - מאסר למשך 6 חודשים, ואולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, מסוג פשע, למשך 3 שנים מיום שחרורו.