מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית של המחזיק

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

באופן פרטני יותר, ביחס לעבירות של גידול וייצור סם נקבע כי יש לתת משקל משמעותי, בין היתר, להקף הגידול וההחזקה של הסמים שלא לצריכה עצמית, בשים לב לכמות השתילים ולמשקל הסמים שכבר גדלו, כמו גם להקף התיכנון, הכלים והמשאבים שהושקעו בגידול .
ע"פ 6162/21 אזיזוב נ' מדינת ישראל (9.3.2022) (ופסק דין משלים מיום 10.4.2022) - המערער הורשע בבצוע עבירות של ייצור, הכנה והפקה; החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, וכן נטילת חשמל, מים או גז. דובר בהקמת מעבדת סמים בבית שהמערער שכר לצורך זה, שם גידל כ-255 שתילים של סם מסוכן מסוג קאנבוס, במשקל של 70 ק"ג. בית המשפט המחוזי השית על המערער מאסר בפועל לתקופה של 28 חודשים, לצד עונשים נלווים.
...
על מנת לשמר מגמות אלו, סבורני כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולאפשר בידי הנאשם להמשיך את הטיפול בו הוא מצוי כיום.
סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · תשעה (9) חודשי מאסר בפועל.
· אני מורה על חילוט הרכוש שחילוטו התבקש בכתב האישום, לטובת קרן החילוט.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לעניין זה יפים הדברים שנאמרו על ידי כב' השופט עמית בת"פ (מחוזי חיפה) 472/02 מדינת ישראל נ' תאפל (16.5.2005): "כאשר לא מדובר בעבירה של סחר בסמים, אלא בעבירה של החזקת סמים, וכאשר לא הוכח שבמהלך ביצוע העבירה הועברו כספים מיד ליד, כמו במקרה שלפנינו, הכיצד ניתן להוכיח שהנאשם היה אמור להפיק רווח מהעבירה? התשובה היא, שנוכח כמות הסמים הגדולה שנתפסה, קמה ועולה חזקה שבעובדה, שמקורה בשכל הישר ובנסיון החיים, כי החזקת הסם, לא נעשתה לידי שמיים ולא לצרכי צדקה, אלא לצורך הפקת רווח, ומכאן, שיש לראות את הנדון, כמי שהיה אמור להפיק רווח מבצוע העבירה." אשר לנזק שניגרם או צפו היה להגרם מבצוע העבירה, הרי שבפועל, מקום בו הסם נתפס בטרם הופץ, לא נגרם כל נזק קונרקטי.
בע"פ 871/20 אברג'יל נ' מדינת ישראל (30.3.2020), נדון עניינו של נאשם אשר הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוגן מסוג קאנבוס, ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לאחר שהקים מעבדה וגידל בה מאות שתילים במשקל של 80 ק"ג. בית המשפט המחוזי קבע מיתחם עונש הולם הנע בין 22-46 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם, בעל עבר פלילי שהתיישן, 26 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
...
לאור המפורט לעיל, סבור אני כי נכון יהא למקם את עונשו של הנאשם קרוב לחלק התחתון של מתחם העונש ההולם.
העונש נוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: אני מטיל על הנאשם מאסר בפועל של 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 3.5.2022 ועד ליום 4.7.2022.
אני מורה על חילוט הציוד ששימש לגידול הסמים, לטובת קרן החילוט שהוקמה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן, וזאת במסגרת הסדר טיעון, בעבירות כדלקמן: גידול סם מסוכן לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"); החזקת חצרים לפי סעיף 9(א) לפקודה; החזקת כלים לפי סעיף 10 רישא לפקודה; החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) בצרוף (ג) רישא לפקודה; נטילת חשמל לפי סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " החוק").
בנוסף, שקלתי כי לנאשם הרשעה אחת משנת 2014 בעבירה של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית שבגינה נגזרו עליו 3 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות להמנע מעבירה על סך 1,000 ₪.
...
לאור כל זאת ובשים לב לענישה הנוהגת, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין עונש של 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל ועד ל-48 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלווית.
בנוסף, על אף שהיה ראוי להטיל על הנאשם קנס משמעותי, מאחר שמדובר בעבירות המבוצעות ממניע כלכלי, החלטתי שלא לעשות כן, וזאת כדי להושיט לנאשם יד, בשל כך שהוא מצוי בחובות ועומד לרצות עונש מאסר ממושך, על מנת שיחזור לחברה ללא חובות כספיים נוספים.
אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים כדלהלן: 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו (17.8.2021 עד 24.11.2021).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בע"פ 6162/21 ניסים אזיזוב נ' מדינת ישראל (09.03.22) הורשע הנאשם בבית משפט קמא, על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ייצור הכנה והפקת סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ונטילת חשמל מים או גז. הנאשם הצטייד במכשירים למדידת לחות, מאוררים, מערכת השקיה, חומרי דישון, מערכת חשמל וגופי תאורה.
...
בעפ"ג (מחוזי חיפה) 45010-01-20 מדינת ישראל נ' סטולרו (12.7.20) סקר בית-המשפט המחוזי את הפסיקה הרלוונטית וציין, שקיים מנעד של ענישה והעונש הקונקרטי תלוי בנסיבותיו של כל מקרה, סוג הסם, כמותו, נסיבות החזקתו, ונסיבותיו של הנאשם כשהעונש נגזר לאחר שקלול של מלוא הנתונים, וקבע: "מסקירת פסיקת בתי המשפט העוסקים בעבירות הסמים, מצאנו – כבכל מקרה - כי הענישה מגוונת ותלויה בנסיבות כל מקרה, זאת בעיקר על פי סוג וכמות הסם, נסיבות אחזקתו, כמו גם נסיבותיו של הנאשם (גיל, מצב אישי, עבר פלילי, שיקום, תסקיר חיובי וכו'), כשבסופו של דבר על בית המשפט לשקלל את מלוא הנתונים ובכל מקרה להגיע לתוצאה על פי הנסיבות הספציפיות. כך, עולה כי בנסיבות דומות של גידול סם מסוג קנבוס בדירה בכמות שבין 4 ועד 19 ק"ג, נקבעו מתחמי ענישה בין 8 ועד 24 חודשי מאסר, כאשר ניתן להסיק כי ריצוי העונש הוא בדרך כלל במאסר בפועל, אלא באותם מקרים בהם הסתפק בית המשפט במאסר בעבודות שירות ברף התחתון של המתחם, או בחריגה ממשית ממתחם הענישה כאשר שוכנע כי הנאשם עבר שיקום ושינוי ממשי" (ההדגשה במקור).
על כן ולאור כל האמור לעיל, בהתחשב בשיקולים האמורים ובנסיבות המקרה דנא, אני קובע כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירות בהן הורשע הנאשם, הינו בין 7 חודשי מאסר ועד 24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.
מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" – אם תרצה פשרה – של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום – ייצור, הכנה והפקה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973, החזקת כלים- עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 ונטילת חשמל- עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז -1977.
  באופן פרטני יותר, ביחס לעבירות של גידול וייצור סם נקבע כי יש לתת משקל משמעותי, בין היתר, להקף הגידול וההחזקה של הסמים שלא לצריכה עצמית, בשים לב לכמות השתילים ולמשקל הסמים שכבר גדלו, כמו גם להקף התיכנון, הכלים והמשאבים שהושקעו בגידול (ראו, למשל: ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל, פס' 3 [פורסם בנבו] (8.3.17); עפ"ג (ב"ש) 66895-12-20 מדינת ישראל נ' עתמין [פורסם בנבו] (17.8.21)).
...
   "ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" – אם תרצה פשרה – של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון.
סטייה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום: כאמור, בהתאם לסעיף 40 ד(א) לחוק העונשין אם מצא בית המשפט שיש סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו על פי שיקולי שיקומו.
לאור זאת, אני סבור שהטלת מאסר בפועל יהווה עבורו גורם דחק שעלול להוביל לנסיגה במצבו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו