מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

החזקת סכינים שלא כדין: הגנת מטרה כשרה נדחתה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, טענת ההגנה האמורה נדחתה (ר' ההחלטה בפרוטוקול, עמ' 13, בה גם נקבע כי נימוקי ההחלטה יינתנו במסגרת הכרעת הדין).
ההגנה אינה חולקת איפוא על עובדות המסגרת של הארוע מושא כתב האישום, אלא מעלה שתי טענות-הגנה עיקריות: טענה הגנה משפטית, שלפיה החיפוש נערך שלא כדין, ללא הסמיכה בדין; וטענה הגנה עובדתית, שלפיה הנאשם החזיק בסכין למטרה כשרה, דהיינו: החזיק בה לצורך העברתה ממקום רכישתה (לצורכי נוי) לביתו.
...
טענה חריפה היא טענה חלופית זו של התובע, אך אין בידי לקבלה.
לכן, בהתאם לסייג שבהוראות סעיף 154 לחסד"פ אני קובע כי במקרה זה אין לקבל כראייה את הודיית הנאשם – הן במסגרת תשובתו לאישום והן במסגרת עדותו בבית המשפט – בכל הקשור לעצם החזקת הסכין.
סוף דבר: אשר על כן ולאור כל המקובץ החלטתי, כאמור ברישא להכרעת הדין, לזכות את הנאשם.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

באשר לעבירת החזקת הסכין נקבע כי המאשימה הוכיחה את היסוד העובדתי של העבירה, כי המערער החזיק חפץ העונה להגדרה של סכין מחוץ לביתו או חצריו, ועצם החזקת הסכין היא שלא כדין אלא אם הוכיח המחזיק כי החזיק בסכין למטרה כשרה.
נקבע כי המערער לא הביא כל אסמכתא או ראיה שיש בה כדי להצביע כי הוא עובד ולכן נדחתה טענתו כי החזיק את הסכין למטרה כשרה לצרכי עבודה.
נקבע כי מדובר בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ברף הגבוה כאשר המערער נימלט מהשוטר שרדף אחריו כשהוא רוכב על אופנוע משטרתי, בהמשך השליך את התיק והסכין שהייתה צמודה למחזיק המפתחות ועם הגעת השוטר אליו בעט באופנוע וגרם לנפילתו של השוטר ארצה ולנפילת האופנוע, תוך שהוא מישתולל; הערך החברתי המוגן באמצעות האיסור על החזקת סכין או אגרופן מחוץ לתחום ביתו או חצריו של המערער, אשר לא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, הוא הערך של הגנה על שלמות גופו של האדם, תחושת הבטחון האישי וכן תחושת בטחון של הציבור והיכולת לנהל חיים שלווים ללא חשש מפרצי אלימות.
...
סיכום לעניין הערעור על הכרעת הדין אשר על כן, לאור המפורט לעיל, בסיכומו של דבר אינני סבור כי נפל בהכרעת הדין של בימ"ש קמא פגם המצדיק התערבות ולא מצאתי כי יש מקום להתערב או לזכות את המערער מן העבירות שבהן הורשע.
סבורני כי כפי שקבע בימ"ש קמא לאור חומר הראיות והנימוקים המפורטים לעיל הוכחו כל יסודות העבירות שיוחסו למערער בכתב האישום.
סיכום בסיכומו של דבר אציע לדחות את הערעור על שני חלקיו לאור המפורט לעיל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

עוד לציין כי ההגנה ביקשה לדחות את מועד הטיעון לעונש בכדי לבחון את מצבו המשפטי הכולל של הנאשם.
בהתייחסותו לבצוע עבירת החזקת סכין שלא למטרה כשרה, מסר הנאשם כי אותה עת חשש לפגיעה בשלומו שכן יצר קשרים שוליים, והרגיש צורך להסתובב עם הסכין להגנה עצמית.
למען הזהירות, ועל אף שלא הועלתה כל טענה מצד ההגנה בעיניין זה, אבהיר כי מקובלת עליי במלואה עמדת המאשימה לפיה המאסר על תנאי בגין עבירות אלימות חל גם על עבירה של החזקת סכין שלא כדין.
...
כאשר מדובר בשני מאסרים מותנים שנולדו מכתב אישום אחד ומאותה מסכת עובדתית, כבענייננו, נקודת המוצא היא של חפיפה בין העונשים (ע"פ 4517/04 מסראווה נ' מדינת ישראל (10.03.2005) – שהרציונל שלו חל גם לאחר תיקון 113; ת"פ 60150-03-16 מדינת ישראל נ' ליוסטרניק (07.02.2018); ת.פ 55157-06-17 מדינת ישראל נ' אלמו (17.9.2018)) בהינתן כל המקובץ, שהרי עתירתה של המאשימה, שהוצגה כחלק מהסדר הטיעון לעניין העונש שגובש בין הצדדים, יש בה לאזן את כלל השיקולים הצריכים לעניין נכונה, לרבות חפיפתם של המאסרים המותנים זה לזה, עתירה זו הגונה וראויה מקובלת עליי במלואה.
תוצאה לאור האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל.
אני מורה על הפעלתם של שני מאסרים מותנים, האחד בן 12 חודשים והשני בן 6 חודשים שניתנו בגזר דין מיום 25.11.2015 בת.פ 53743-11-14 בחופף זה לזה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 31.03.2021, בשעה 01:20 או בסמוך לכך, בחניון בעיר אשקלון החזיק הנאשם על גבי תופסן במכנסיו סכין, וזאת מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא היה בידו להוכיח כי החזיקה למטרה כשרה.
ב"כ הנאשם ביקשה מבית המשפט לבטל את הרשעתו של הנאשם, תוך שציינה כי הנזק הקונקרטי הוא ברור שכן ככל שהנאשם יורשע לא יוכל להתגייס לצה"ל. עוד ציינה כי תאריך הגיוס של הנאשם נדחה בגלל המשפט.
הערכים החברתיים שנפגעו בעבירת החזקת סכין שלא כדין הם הגנה על ביטחון הציבור וביטחון הגוף של האדם ושלוות הנפש.
...
בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הנמוך, זאת בשים לב לכך שלא בוצעו עבירות נוספות ולא נגרם נזק כלשהו.
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג) אני סבורה כי מתחם העונש ההולם לעבירות אותן ביצע הנאשם נע בין מאסר מותנה לתקופה קצרה לצד שעות של"צ ועד ל-3 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
בהלכת תמר כתב, קבעה כב' השופטת דורנר כי: "הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשרת לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל". מהמקובץ עולה כי ישנם שני תנאים מצטברים להימנעות מהרשעה – הראשון, נסיבות העבירה מאפשרות להימנע מהרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים והשני, עצם ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם.
באיזון בין השיקולים השונים ובהם גמול, הלימה, הרתעת היחיד והרבים, ובמכלול הנסיבות ובשקילת האינטרס הציבורי אל מול האינטרס של הנאשם ומדיניות הענישה, שוכנעתי כי בנסיבות התיק דנן הנאשם עומד בתנאים להימנעות מהרשעה וכי ביטול הרשעתו לא יהווה פגיעה חמורה באינטרס הציבורי בניגוד להרשעתו בדין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

סעיף 184 לחוק העונשין מגדיר "סכין" כך: "כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לידקור או לחתוך". "אולר" מוגדר כך: "סכין מיתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה ס"מ ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע". סעיף 186(א) לחוק העונשין שכותרתו "החזקת אגרופן או סכין שלא כדין" קובע: "המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח
אשר להחזקת סכין לצורך הגנה עצמית, בית המשפט העליון דחה טענה למטרה כשרה לצורך הגנה עצמית תוך שקבע כי החזקת סכין כאמצעי לפיתרון סכסוכים אינה מהוה מטרה כשרה (ראו: ע"פ 7969/04 מדינת ישראל נגד דינצ'יק (06.09.2006) בפסקה 10).
...
לפיכך אין במחדל זה כדי לשנות התוצאה ועל כן הטענה נדחית.
סוף דבר אני קובע שעובדות כתב האישום והוראת החיקוק שיוחסו לנאשם הוכחו ברף הנדרש בפלילים.
אני מרשיע את הנאשם בהחזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו