מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 31.03.2021, בשעה 01:20 או בסמוך לכך, בחניון בעיר אשקלון החזיק הנאשם על גבי תופסן במכנסיו סכין, וזאת מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא היה בידו להוכיח כי החזיקה למטרה כשרה.
ב"כ הנאשם ביקשה מבית המשפט לבטל את הרשעתו של הנאשם, תוך שציינה כי הנזק הקונקרטי הוא ברור שכן ככל שהנאשם יורשע לא יוכל להתגייס לצה"ל. עוד ציינה כי תאריך הגיוס של הנאשם נדחה בגלל המשפט.
הערכים החברתיים שנפגעו בעבירת החזקת סכין שלא כדין הם הגנה על ביטחון הציבור וביטחון הגוף של האדם ושלוות הנפש.
...
בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הנמוך, זאת בשים לב לכך שלא בוצעו עבירות נוספות ולא נגרם נזק כלשהו.
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג) אני סבורה כי מתחם העונש ההולם לעבירות אותן ביצע הנאשם נע בין מאסר מותנה לתקופה קצרה לצד שעות של"צ ועד ל-3 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
בהלכת תמר כתב, קבעה כב' השופטת דורנר כי: "הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשרת לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".
מהמקובץ עולה כי ישנם שני תנאים מצטברים להימנעות מהרשעה – הראשון, נסיבות העבירה מאפשרות להימנע מהרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים והשני, עצם ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם.
באיזון בין השיקולים השונים ובהם גמול, הלימה, הרתעת היחיד והרבים, ובמכלול הנסיבות ובשקילת האינטרס הציבורי אל מול האינטרס של הנאשם ומדיניות הענישה, שוכנעתי כי בנסיבות התיק דנן הנאשם עומד בתנאים להימנעות מהרשעה וכי ביטול הרשעתו לא יהווה פגיעה חמורה באינטרס הציבורי בניגוד להרשעתו בדין.
