החזקת נשק קר: עבירות ואיסורים

במעשים אלו הואשם המשיב בעבירות פציעה באמצעות נשק קר, החזקת סכין, גניבה ודרישת רכוש באיומים, לפי סעיפים 334 ו-335(א)(1), 186(א), 384 ו-404 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

נאסר על המשיב ליצור קשר, בין במישרין ובין בעקיפין, עם מי מהמעורבים בתיק.

...

כשמביאים זאת בחשבון בצירוף נסיבותיו האישיות הקשות במיוחד של המשיב, אני סבורה כי יש הצדקה להגמשת תנאי הלכת סויסה במידת מה. רביעית, קהילת "אילנות" היא קהילה ותיקה, בעלת ניסיון מוכח לאורך שנים של הצלחה בטיפול במכורים לסמים, ואף אלו שעומק התמכרותם ומעורבותם בפלילים לאורך שנים היה ניכר – שלא כבענייננו.

בסופו של דבר התרשמתי כי האירוע המיוחס למשיב נובע במידה לא מבוטלת ממצוקתו של המשיב ומהתמכרותו, וכי ככל שיינתן לכך מענה טיפולי יצאו המשיב והציבור נשכרים.

לפיכך אני מורה בזאת על שחרורו של המשיב בערובה ובתנאים מגבילים עד לתום ההליכים כדלקמן: ביום 15.2.2021 ישוחרר המשיב ממעצר ויובא על ידי שב"ס עד השעה 10:30 לקהילה הטיפולית "אילנות" (להלן: "הקהילה הטיפולית") על מנת שייקלט שם באותו היום.

כמו כן, אין לנאשם עבירות קודמות בתחום החזקת נשק קר או חם. כן יקח בית המשפט בחשבון התקופה בה שהה הנאשם במעצר ולאחר מכן בתנאים מגבילים.

אלא, שלעובדה זו אין רלוואנטיות כלשהיא למקרה דנן, שכן שקולי הענישה במקרה זה - עקרון ההלימה והצורך בהרתעת הרבים על מנת למנוע זליגת תחמושת קטלנית בכמות גדולה למי שאינו רשאי להחזיק בה - גוברים על נסיבותיו האישיות של הנאשם, ומחיבים ענישה של ממש, במישור המעשה, בדמות מאסר בפועל בין כתלי בית האסורים.

...

ביום 08.12.2015 הוגשה הודעה מטעם ההגנה, ממנה עולה, כי לאחר שנערך דיון בעתירה התקיים שימוע נוסף לנאשם, והממונה על עבודות השירות נעתר לבקשתו להעניק לו הזדמנות נוספת לרצות המאסר בדרך של עבודות שירות – בגין הסתבכותו הקודמת.

אמנם, בסופו של דבר, לאחר שהממונה על עבודות השירות מצא להורות פעמיים על הפקעת צו ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות שהושת על הנאשם בתיק קודם, וזאת הן לנוכח כך שהנאשם נמנע מלהתיצב לריצוי עבודות השירות, והן לאור כך שהסתבך בעבירה דנן במהלך ריצוין - הסכים לערוך נסיון נוסף לשלב הנאשם בעבודות שירות באותו תיק קודם.

אשר לכמות התחמושת שהוחזקה על ידי הנאשם – היא דומה לכמות לגביה הורשע הנאשם חליל אבו כף, שכן בסופו של דבר, בעולם המעשה, אספקת התחמושת המשמעותית היתה לנאשם דנן בלבד, כאשר קיים מעורב נוסף לו סופק כדור אחד בודד.

מכאן – גזר דין זה. ראיות לעונש התביעה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן: · גיליון רישום תעבורתי בענינו של הנאשם 1 (ת/1) – לחובת הנאשם הרשעות בעבירות תעבורה שונות, רובן ככולן מסוג בררת משפט; · גיליון רישום פלילי בענינו של הנאשם 2 (ת/2) – לחובת הנאשם הרשעה בעבירה של החזקת נשק קר שלא כדין.

מובהר לנאשם, כי החל ממועד זה – כל עוד לא הופקד הרשיון או התצהיר – יהיה הנאשם פסול מלנהוג, אך הפסילה לא תימנה; פסילה מקבל ומהחזיק רשיון נהיגה לרכב מנועי בת 6 חודשים על תנאי, תקופת התנאי למשך 3 שנים מסיום הפסילה בפועל; הנאשם יצהיר על התחייבות בסך 7,500 ₪ להמנע, בתוך שלוש שנים מיום שיחרורו ממאסר, מכל עבירה המפעילה את אחד המאסרים המותנים שהושתו על הנאשם בגזר דין זה. לא יצהיר הנאשם כאמור – ייאסר למשך 35 יום נוספים.

...

עוד ראו, דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 1345/08 איסטחרוב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים): אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים.

סוף דבר, דן בית המשפט את הנאשמים לעונשים כדלקמן: נאשם 1 – 16 חודשים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס; 12 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973, או עבירה מסוג פשע בניגוד לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג – 2013; 45 ימי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973, או עבירה מסוג עוון בניגוד לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג – 2013; קנס בסך 15,000 ₪ או 120 ימי מאסר תמורתו.

ביום 31.3.2022 הרשיע בית המשפט המחוזי לנוער (השופט ר' כרמל (ס"נ)) את א.ש, על פי הודאתו, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק או חוק העונשין), ובעבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק, בצרוף סעיף 29 לחוק.

אין חולק כי העבירה שבה הורשעו שני המערערים מצויה ברף הגבוה של עבירות אלימות: תקיפה אלימה של המתלונן (חבלה חמורה), בצרוף שתי נסיבות מחמירות (חבירה יחד לשם ביצוע העבירה ונשיאת נשק קר).

המקרה דנן מצטרף למקרים רבים שנדונו בבית משפט זה, כחלק ממה שכונה בפסיקה "תת תרבות הסכין". בית משפט זה עמד לא פעם על חומרתן של עבירות מן הסוג דנא: "אין צורך להכביר מילים על החומרה היתרה הטמונה בעבירות אלימות המבוצעות באמצעות סכין, שלעתים המרחק ביניהן לבין גרימתה של תוצאה קטלנית קצר עד מאוד. חומרתן של עבירות אלו, כמו גם שכיחותן ופוטנציאל הנזק הרב שלהן, מחייבים ענישה מחמירה שתביא להרתעת היחיד והרבים." (ע"פ 2508/21 נאסר נ' מדינת ישראל, פסקה 11 וההפניות שם (7.6.2022)).

...

משאלו פני הדברים, סבורני כי בנסיבות העניין, כאמור, טעה בית המשפט קמא טעות המצדיקה את התערבותנו.

אמנם, פיצוי בסך של 30,000 ש"ח הוא חריג ביחס למדיניות הענישה הנוהגת (כאמור לעיל בפסקה 27), אולם סבורני כי בנסיבות המיוחדות עליהן עמדתי לעיל, יש לכך הצדקה.

סוף דבר: אציע לחבריי כי נקבל את הערעורים בחלקם.

בגין מעשים אלה, הואשם נאשם מס' 1, והורשע לפי הודאתו, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות שהתבטאו בנשיאת נשק קר – עבירה לפי סעיף 334 יחד עם סעיף 335 (א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977.

בגין מעשה זה הואשמו והורשעו הנאשמים מס' 1 ו-3, בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו-335 (א)(1) הנ"ל, אשר בוצעו בצוותא על פי הוראת סעיף 29-לחוק העונשין הנ"ל, ובנוסף בעבירות של החזקת סכין לפי סעיף 186 (א) לחוק.

מובן כי יש לזקוף לזכותם של הנאשמים מס' 4-2 לעניין זה אף את עברם הנקי, או הנקי יחסית, ואת העובדה כי הלקח שלמדו בתקופת מעצרם, לפני המשפט ובמהלכו, אכן יצר בקרבם יכולת הבחנה חדה יותר בין המותר לאסור.

...

לעניין זה מקובלת עלי הדיעה, כי על בית המשפט לשקול הן את נסיבותיו ושיקולי שקומו של הפרט, והן את שיקולי טובת הכלל, ותקנתו.

בנתני דעתי לכל אלה, ובשוותי לנגד עיני את עיקרון אחידות הענישה, סבורני כי מן הראוי להקל בעונשם של נאשמים 4-2, ולהיעתר להמלצות שירות המבחן, תוך תקווה כי אכן הנאשמים הפנימו את המסרים ששודרו בתסקירים אלה, וכי אכן החרטה שהביעו הינה חרטה כנה ואמיתית.

לנוכח האמור, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: (א) על הנאשם מס' 1: (1) עונש של 18 חודשים מאסר בפועל, כאשר מתקופה זו ינוכו הימים בהם היה עצור.