באותן הנסיבות, ניגש לעובד החנות, פראס אלעוידאת (להלן – המתלונן), אמר לו שהתנהגותו של בעל החנות אינה הוגנת, לקח מסור חשמלי בשווי 2,200 ₪ ו-6 נורות לד בשווי של כ-300 ₪ והניח ברכבו, והמתלונן הסכים לכך.
יחד עם זאת, הפניתה לנסיבות ביצוע העבירות וחומרתן, ובעיקר לעובדה שהנאשם שלף את האקדח, דרך אותו וכיוון אותו לעבר המתלונן, תוך שהוא מפר את האמון שניתן בו עם קבלת הרשיון להחזקת נשק.
הנאשם הוא זה שבחר לקחת מהחנות מסור חשמלי נוסף, שעלה על גובה החוב, ולמתלונן עמדה הזכות לנסות ולמנוע מהנאשם לקחת את אותו מסור; המתלונן, למעשה, לא תקף את הנאשם, אלא תפס את המסור ובקש ממנו לצאת מהחנות, שכן קיבל מוצרים בגובה החוב הכספי; היה זה הנאשם שהסלים את הארוע ותקף את המתלונן בכך שעיקם את ידו; הנאשם לא הסתפק בתקיפת המתלונן, הוסיף ושלף את האקדח, שלא לצורך ומבלי שנשקפה לחייו סכנה אמיתית, דרך את נשקו והפנה אותו בתנועה מאיימת לעבר המתלונן.
מינעד הענישה בעבירת איומים אשר מבוצעת על ידי שליפת אקדח המוחזק ברשיון והפנייתו לעבר אחר רחב, כאשר הפסיקה רואה בחומרה נקיטה באקט שכזה וקוראת להחמיר בעונשם של המבצעים, כדי הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל או בעבודות שרות –
רע"פ 106/08 מולטו צקול נ' מדינת ישראל (13.1.08) – הנאשם, נעדר עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים ומעשה פזיזות ורשלנות.
...
לאחר שקלול גורמי סיכון וסיכוי לשיקום הגיע שרות המבחן למסקנה כי קיים סיכוי נמוך להישנות עבירות בעתיד וכי ענישה קונקרטית וחינוכית לצד הליך טיפולי תפחית את הסיכון.
נוכח הערכים החברתיים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הפסיקה הנוהגת, אני קובע שמתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שרות ל-14 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות, וזאת בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השרות ובהסכמת הנאשם.
