לפי טענת הנתבעת, השוטרים כרזו לתובע , במהלך נסיעתו, לעצור בצד, אך הוא המשיך לנסוע עד אשר הגיע לחניית הבית כאמור לעיל, ירד מרכבו והחל לשטוף את הרכב בצנור מים שנימצא בחצר, שם ניגש אליו השוטר ג'אנם ובקשו להזדהות, כך על פי הנתבעת , התובע סרב להזדהות, לאחר מכן ירק לכיוון השוטר , והחל להתיז מים לעבר השוטרים באמצעות צנור המים שהחזיק בידו, הוא התבקש ע"י השוטרים להפסיק אך הוא סרב, מה שגרם למעצרו תוך כבילתו באזיקים.
אחריות המדינה בנזיקין בעקבות מעצר שלא כדין-
"הפעלה לא ראויה של סמכויות מעצר, ולא כל שכן החלטה על מעצר ללא עילת מעצר, עשויות להניח בסיס לאחריות בנזיקין. הביסוס הפורמלי לאחריות זו נמצא בפקודת הנזיקין, וליתר דיוק בעוולת הרשלנות, אך מן הבחינה העקרונית, אין ספק שהיא שואבת מן ההגנה החוקתית על הזכות לחירות, ובמובן זה המדובר בתביעה שניזונה גם מן המשפט החוקתי ולא רק מדיני הנזיקין") רע"א 6572/14 פלוני נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל [פורסם בנבו] (14.1.2015)).
...
אין בידי לקבל את טענתה של הנתבעת.
בעניין זה, אני מקבלת את טענת הנתבעת, כי לא הוכח כי עסקינן בעקיצות אשר נגרמו לתובע במהלך מעצרו, הן בשל עיתוי הפנייה של התובע לטיפול רפואי, בתלונה על סימני עקיצה, כשבוע לאחר שחרורו ממעצר, וכן לאור העובדה שהוא התלונן על סימני עקיצה חדשים, בבטן התחתונה, שהופיעו עובר לפנייתו לרופא בגין עניין זה.
לא מצאתי בראיות התובע, ובהנתן עיתוי פנייתו לטיפול רפורי בשל אותן עקיצות, כפי שצויין לעיל, כדי לבסס את הטענה כי עסקינן בעקיצות שמקורן בבית המעצר, ולא ממקור אחר.
בפסק הדין בת"א (מחוזי ירושלים) 8069/06 החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ נ' אריה גור (פורסם במאגרים המשפטיים, [פורסם בנבו], (13.07.2009):
"אדם, בשר ודם, זכאי לפיצויים בגין פרסום שהשפיל אותו או שהעמידוֹ ללעג ולקלס בעיני הבריות. עוגמת-נפש שכזו יכולה להיות רק למי שהוא בעל-נפש."
בנסיבות האמורות מצאתי שיש לאמוד את נזקיו של התובע בסכום כולל של 15,000 ש''ח.
הנתבעת תשלם איפוא לתובע את הסכום של 15,000 ₪ וכן את הוצאותיו בגין אגרת התביעה, כפי ששולמה, וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,700 ₪ .