החזקה וניהול מקום של משחקים אסורים

במסגרת האישום הראשון, הורשעו נאשמים 1 ו-2 בעבירה של ארגון ועריכת משחקים אסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: "החוק") ובעבירה של החזקת וניהול מקום משחקים אסורים לפי סעיף 228 רישא לחוק.

נאשם 3 נטל חלק בתפעול דירת ההימורים, בכך שחתם על חוזה השכירות של המקום בו שכן המועדון ואף סייע בגיוס מהמרים.

...

בשים לב לכל האמור אני סבור כי מתחם העונש ההולם למעשי הנאשמת, בשים לב לחלקה בהחזקת דירת ההימורים וניהולה, ובשים לב לכך שחלקה במעשה הסחיטה והאלימות כנגד זוהר היה בדרך של ביצוע בצוותא והיא לא נטלה חלק פעיל באלימות עצמה, כך גם לא במעשה הסחיטה כנגד וובה, כשמאידך היא הייתה מיוזמי המפגשים עם קרבנות העבירה, נע ממאסר לתקופה של 12 חודשים ועד למאסר של 30 חודשים, לצד מאסר על תנאי קנס ופיצוי לקרבנות העבירות.

בשים לב לאמור אני סבור כי אין להשית על הנאשמת עונש מאסר בפועל.

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של ארגון, ניהול ועריכה של משחקים אסורים ועבירות מס. המשחקים נערכו בבתי קפה-אינטרנט, תחנות לוטו, קיוסקים בהם הותקנו מחשבים שהיו מקושרים לאתר אינטרנט שבאמצעותו נערכו ההימורים.

ת"פ (מחוזי ב"ש) 6733-04-20 מדינת ישראל נ' ארז אלימלך (נבו 28.04.2022) – הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ארגון משחקים אסורים, החזקה וניהול מקום למשחקים אסורים, שבוש מהלכי משפט ועבירות מס. מקום ההימורים הופעל תקופה של 6 חודשים ומחזור הפעילות עמד על 8,200,000 ₪.

...

הערעור נדחה.

בגזר הדין אמר בית משפט השלום את הדברים הבאים: "אין ספק שהנאשם איננו מי שנקלע בטעות או דרך מקרה אל האתר, אלא ברור לחלוטין כי אף שהמדובר במי שהוא דרג ביניים במדרג שבאתר, הרי שהמדובר באדם בעל ניסיון רב בתחום, שמודע היטב לאיסורים הקבועים בחוק בעניין זה". וגם: "אומר כבר עתה כי לטעמי הסדר זה הינו מקל מעט עם הנאשם וזאת בעיקר בשים לב לעברו הפלילי, היקפי פעילותו, המקום בו הוא נמצא במדרג הפעילות באתר...". בשים לב לכל האמור לעיל, יש ליתן משקל של ממש לעברו הפלילי של הנאשם בגזירת העונש.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, במרכז הטניס בישראל רמת השרון, החל מיום 12.2.23 כמפורט בחוות דעת הממונה.

במסגרת האישום הראשון, הורשעו נאשמים 1 ו-2 בעבירה של ארגון ועריכת משחקים אסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: "החוק") ובעבירה של החזקת וניהול מקום משחקים אסורים לפי סעיף 228 רישא לחוק.

נאשם 3 נטל חלק בתפעול דירת ההימורים, בכך שחתם על חוזה השכירות של המקום בו שכן המועדון ואף סייע בגיוס מהמרים.

...

בשים לב לכל האמור אני סבור כי מתחם העונש ההולם למעשי הנאשם, בשים לב לחלקו בהחזקת דירת ההימורים וניהולה, ובשים לב לכך כי חלקו בתקיפה היה על דרך ביצוע בצוותא ולא הוכח כי הוא נטל חלק פעיל בתקיפה, מתחם העונש ההולם נע ממאסר לתקופה של 10 חודשים ועד למאסר של 28 חודשים, לצד מאסר על תנאי קנס ופיצוי לקרבנות העבירות.

בגזר דינם של הנאשמים האחרים פרטתי בהרחבה את כל הנוגע להתארכות ההליך המשפט, והמסקנה הייתה כי על אף שלא ניתן לומר כי ההליך נמשך באופן מיוחד בשל מי מהנאשמים, ניתן להצביע על כך, שמספר דיונים בוטלו בשל אי התייצבות מי מבעלי הדין – בעיקר הנאשם שלא התייצב לשלושה דיונים ואף לא התייצב תחילה בשירות המבחן כשנדרש לכך, נאשם 5 שלא התייצב פעמיים וכך גם נאשם 1, ונאשם 3 שלא התייצב פעם אחת.

המשיבים לא חלקו באופן ממשי על מיתחמי הענישה ההולמת להם טענה המדינה ביחס לאישומים הראשון והשני, שעניינם בעבירות של ארגון ועריכת משחקים אסורים וכן החזקה וניהול של מקום משחקים אסורים (המשיבים 1, 2, 4 ו-6 כמבצעים עקריים, והמשיב 3 כמסייע).

...

בהתחשב בכך, לא מצאנו הצדקה להיעתר לבקשת המשיב 6 להגשת תסקיר משלים בעניינו.

כאשר מביאים בחשבון את מכלול השיקולים לקולא ולחומרא, ונוכח מתחמי הענישה עליהם עמדנו לעיל, התוצאה היא שיש להחמיר בעונשו של המשיב 6.

סוף דבר נוכח מכלול הטעמים שפורטו, ערעורי המשיבים 1, 2, 3 ו-6 על הכרעת הדין ועל חומרת העונשים נדחים.

כפי שפורט בהרחבה בפסק דיננו מיום 17.7.23 (להלן ולמען הנוחות: פסק הדין), המשיב הורשע בשני אישומים: במסגרת האישום השני, בעבירה של ארגון ועריכת משחקים אסורים ובעבירה של החזקת וניהול מקום משחקים אסורים; ובמסגרת האישום השלישי, בעבירה של סחיטה בכוח ובעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות.

...

המדינה טענה כי לא היה מקום להגיע למסקנה זו. זאת, בין היתר, בשים לב לכך שלכתחילה ציין שירות המבחן בתסקירו הראשון כי המשיב לוקח אחריות חלקית על מעשיו.

משכך, דין ערעורו של המשיב על חומרת העונש אף הוא להידחות.

אשר לעיקרון אחידות הענישה - בעניינם של יתר המשיבים בפרשה לא מצאנו מקום להסתפק בעונש מאסר בפועל שאינו לריצוי מאחורי סורג ובריח.

נוכח כל האמור, הערעורים בעניינו של המשיב – הן ערעור המדינה הן ערעורו של המשיב – נדחים.