הזמנת עדים בסמוך לדיון

בנוסף, בסמוך למועד הדיון ביקשה להזמין לעדות את עורכת הדין גלית קלנטרוף-קליין, שהעניקה בזמנים הרלוואנטיים שירותים משפטיים לחברת נייר חדרה, ובקשתה אושרה.

...

על כן אני מורה על דחיית התביעה.

לאור התוצאה האמורה, כלומר לאור המסקנה כי אין מקום להטיל על הנתבעת אחריות לנזקים הנטענים בשל השיהוי בחיבור המים לחלקות, נמנעתי מלברר את הטענות בעניין הנזק.

התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות ההליך בסך של 25,000 ₪.

בצו התצהירים שניתן בתיק הוריתי מפורשות כי "הצדדים לא יהיו רשאים להעיד עדים אשר ניתן היה לקבל את עדויותיהם הראשיות בתצהירים. בעל דין המעוניין בהזמנת עד שאינו בשליטתו יגיש לבית המשפט בקשה בהתאם בה יציין פרטי העד, הרלוואנטיות שלו למחלוקת נשוא התביעה וכן האמצעים בהם נקט לצורך קבלת תצהיר עדות ראשית ממנו". בקשה כזו לא הוגשה ע"י הנתבעים גם במעמד הגשת התצהיר מטעמם ולא בסמוך לכך.

בתאריך 18.5.23 קיימתי דיון קדם משפט מסכם לאחר הגשת התצהירים בתיק וניתנה ע"י בימ"ש הצעה לסיום ההליך, ואף במעמד דיון זה לא נטען כי הנתבעים מבקשים זימון עד מטעם חברת רשות, שאינו בשליטתם ושניסיונות האיתור לא עלו כלל.

...

בעניין איילי הנ"ל נפסק כי "כפי שציינתי בעניין רילטקס, בקשות לזימון עד מציפות לא אחת את המתח שבין חשיפת צדק לבין יעילות דיונית. בבחינת בקשה לזימון עד, בית המשפט נדרש לאזן את תרומתו הצפויה של העד המבוקש לבירור האמת, לבין אינטרסים של יעילות דיונית- אינטרסים שהערכאה הדיונית אמונה עליהם [...]. באופן כללי, ניתן לומר כי ככל שעדותו של העד היא משמעותית וחשובה יותר לבירור האמת, כך יצטמצם משקלם של שיקולי היעילות; ולהיפך. יש לתת את הדעת בהקשר זה לאופי הסכסוך ולהיקפו, למחלוקות העובדתיות ולתרומה האפשרית של כל אחד מהעדים לבירור המחלוקת העובדתית והתחקות אחר האמת. זאת תוך שבית המשפט מביא בחשבון גם את משאבי הזמן המוגבלים שלו, ואת הצורך שלו לקיים דיונים בהליכים רבים". כן נקבע כי "מהאמור לעיל נובע גם כי בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לזמן עד לעדות אף אם עדותו קבילה ורלוונטית [...]. זאת- אם לאור סוג הסכסוך והמחלוקת העובדתית הדורשת הכרעה, התרומה השולית של העדות לבירור האמת איננה משמעותית; ואם מדובר בזימון עד שכרוך בסרבול משמעותי של ההליך". עוד נפסק כי "אם מדובר במחלוקת עובדתית שולית או בעד שעדותו מבוקשת ביחס לנושא פריפריאלי שאינו במוקד המחלוקת בין הצדדים, בית המשפט רשאי לעשות שימוש בשיקול דעתו ולא להתיר את זימונו של אותו עד". בחזרה לענייננו – בבואי לבחון את שאלת הרלוונטיות של העדות, די להפנות לטיעוני הצדדים בדיון שהתקיים ביום 14.4.22.

ומשלא התקבלה הסכמה לסיום ההליך ללא שמיעת ראיות, התיק נקבע להוכחות כבר על פי החלטתי מתאריך 1.9.23, תוך שהוריתי להם לזמן עדיהם.

לאור כל המקובץ לעיל, הבקשה נדחית.

הגם שהנתבע ביקש לזמן את מר מימון לדיון באיחור, התרתי את זמונו, גם משנדחה הדיון, בחר הנתבע לזמן את מר מימון לעדות רק בסמוך למועד הדיון (בקשה מיום 2.5.21).

...

ביום 20.8.20 הגישה המומחית את חוות דעתה, לפיה: "על סמך ההתאמה בתכונות הכתיבה הייחודית שפורטו לעיל, והעדר ניגודים וסימני זיוף, מסקנתי היא כי החתימה שבמחלוקת נכתבה על ידי כותב הדוגמאות בשם אלירן אוחיון [הנתבע]". בסעיף 5 לחוות הדעת הוסיפה המומחית, כי "מסקנתי הינה בדרגה 1". לאור ממצאי חוות הדעת הצעתי לצדדים להידבר בניסיון להגיע להסכמות שייתרו התיק, אולם הניסיון לא צלח והצדדים ביקשו לקבוע את התיק להוכחות.

לאור כל האמור מצאתי לקבל את התביעה במלואה ולדחות את התנגדותו של הנתבע.

סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה ותיק ההוצל"פ מספר 509017-07-18 ישופעל.

לאחר ששקלתי כל אלו מצאתי לחייב את הנתבע לשלם לתובע בגין ניהול הליך זה, בנוסף לחוב הקיים בתיק ההוצל"פ, הוצאות משפט בסך של - 748 ש"ח, בנוסף ישלם הנתבע לתובע את הוצאות חלקו של התובע בתשלום שכר טרחתה של המומחית ובנוסף יישא הנתבע בשכר טרחת עורך דינו של התובע בסך כולל של 7,000 ש"ח. הסכום שהפקיד הנתבע להבטחת זימונו של העד יועבר בצירוף פירותיו לידי התובע, באמצעות בא כוחו, ויופחת מהסכומים האמורים.

כאן המקום להבהיר כי אינני מקבלת את טענת התובעת לפיה נימנעה ממנה האפשרות לזמן את העד לדיון, שכן התובעת לא ביקשה לדחות את מועד הדיון, הגישה בקשה לזמן את העד באמצעות בית המשפט בסמוך לפני מועד הדיון ולא הפקידה את הפקדון אשר נדרשה להפקיד לצורך הפקת זימון כאמור.

...

מעיון בכתב התביעה ובכתב ההגנה (סעיף 6) עולה כי אין מחלוקת בנוגע לכך שהנתבע, במסגרת עבודות השיפוץ שערך, ביצע בין היתר עבודות בצינור המים הראשי, ואני מקבלת את טענת התובעת לפיה הנתבע סגר את ברז המים הראשי לצורך ביצוע העבודות ולאחר מכן חזר ופתח את הברז בסמוך להתרחשות הנזק נשוא התביעה.

כאן המקום להבהיר כי אינני מקבלת את טענת התובעת לפיה נמנעה ממנה האפשרות לזמן את העד לדיון, שכן התובעת לא ביקשה לדחות את מועד הדיון, הגישה בקשה לזמן את העד באמצעות בית המשפט בסמוך לפני מועד הדיון ולא הפקידה את הפיקדון אשר נדרשה להפקיד לצורך הפקת זימון כאמור.

משלא זומן העד להעיד כאן, וכאמור לא שוכנעתי כי נמנעה מהתובעת האפשרות לזמן אותו, אני קובעת כי חזקה על העד שלו התייצב להעיד, היתה עדותו עומדת בניגוד לגרסת התובעת ביחס לסיבה לתקלה.

מכל האמור, לא שוכנעתי כי קיים קשר בין סגירת הצינור ופתיחתו לבין ההוצאה שהוציאה התובעת בקשר עם תיקון הצנרת ואף לא כי קיים קשר בין פעולות הנתבע לבין חוסר התפקוד של ברז המטבח במשך שבועיים.

מכל אלה, אני דוחה את התביעה.

ביום 2.1.23, בשעות הבוקר, קיבלה המתלוננת לידיה זימון למתן עדות בבית המשפט ביום 10.1.23, כעדת תביעה בהליך המקורי.

בתמצית יצוין, כי לטענת הסנגור, עד ובסמוך לדיון, הוא והנאשם לא ידעו על אודות דבר קיומו של המע"ת הנוסף.

...

לטענת המאשימה, דבר מכל האמור לעיל לא הרתיע את הנאשם מלבצע את עבירותיו מושא הליך זה. משכך, יש צורך בהרתעת היחיד והגנה על המתלוננת, שאינה אלא אישה מוכה המפחדת מן הנאשם ופועלת לפי רצונו.

ערעורו נדחה.

קביעת מתחמים- בהינתן כל האמור לעיל, בהתייחס להליך הראשון, מצאתי לקבוע מתחם הנע בין מאסר מותנה ועד ל- 8 חודשי מאסר בפועל.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 10 חודשים.