מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הזכות לקבורה חלופית זכות לקבורה שאינה בבית עלמין

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 6.2.17 נחתם הסכם בין הנתבעת לבין המוסד לביטוח לאומי לפיו, המוסד לביטוח לאומי חייב במימון הובלת גופת נפטר גם לבית עלמין מרוחק כאשר אין קבורה אזרחית במקום מגוריו של הנפטר.
גם בעיניין גינזבורג במוקד התביעות עמדה הטענה שהמדינה לא מילאה את חובתה ליישם כראוי את חוק הזכות לקבורה אזרחית, באופן שיאפשר לכל אדם בישראל להיקבר בבית עלמין אזרחי חלופי על פי בחירתו.
...
ניתן היה להוסיף עוד על האמור לעיל, אך אני סבורה שדי באמור כדי להורות על קבלת התביעה באופן חלקי.
סוף דבר התביעה נדחית כדלקמן: התביעה להשבת עלות שריפת הגופה באמצעות חברת עלי שלכת, נדחית.
התביעה להשבת עלות הטמנת כד האפר מתקבלת, נדחית אף היא.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע והליכים וקודמים המבקשת היא חברה המנהלת את בית העלמין בקבוץ חורשים, שהוא בית עלמין לקבורה אזרחית הפועל לפי חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996.
...
המבקשת הגישה ערעור על ההחלטה האמורה לבית המשפט המחוזי, אולם ערעורה נדחה.
במישור הפרטני, המבקשת טוענת כי היא לא פעלה ואינה פועלת למטרות רווח, וכי ועדת הערר שגתה בבחינת התשתית העובדתית בהקשר זה. דיון והכרעה לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה.
אשר על כן: הבקשה לרשות ערעור נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

6.3 מדינת ישראל לא ביצעה את המוטל עליה על פי חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק הקבורה האזרחית") בכך שלא הקימה בתי עלמין לקבורה אזרחית שיספקו מענה הולם לדרישות החוק ולצרכי האוכלוסייה החילונית ולכן יהיה זה צודק וראוי כי המדינה, לכל הפחות, תכבד את הפתרונות שמצאו אזרחיה על מנת להיקבר על־פי השקפת עולמם.
7.4 תקיפת היתנהלות המדינה בנוגע ליישום חוק הקבורה האזרחית שומטת את סמכותו העניינית של בית משפט זה וממילא בית העלמין של קבוץ קריית ענבים הוא בית העלמין של הקבוץ ואיננו בית עלמין אזרחי לפי חוק הקבורה האזרחית (לא כל שכן מסחרי).
...
בני משפחה-העתירה החילופית על אף האמור ביחס למבקשים, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה למתן הצהרה חילופית המרחיבה את ההחרגה שנקבעה בצו המניעה שניתן בפסק הדין הסופי, באופן שזו תחול על "בן משפחה" – של מי שכבר נקבר במקום בעת ההסכם שנערך מולו ומול דלת אמות- כהגדרת מונח זה בחוק שירותי הדת.
העובדה שקיים שוני בין צו המניעה הזמני שניתן בראשית ההליך, בגדרו ההחרגה רחבה יותר מזו שנקבעה בסעיף 4 לפסק הדין, באופן הכולל "בן משפחה" כהגדרת מונח זה בסעיף 14א(ח) לחוק שירותי הדת, דהיינו– "תושב יהודי שהוא בן זוג, הורה, בן, בת, אח או אחות", מובילה למסקנה כי בעת שערכו בני המשפחה את ההסכמים למתן שירותי קבורה, לא היה קיים כל צו מניעה שאסר זאת, וממילא בעניינם, קיים אינטרס לגיטימי להגן על רכישה זאת, שנעשתה כדין, ויש להחריגה מן האיסור הכולל לקבורה מסחרית בקיבוץ.
בכל הנוגע לאותם מבקשים, וככל שאלו אכן ייקברו בקיבוץ, יערכו הקיבוץ, דלת אמות ורמ"י את אותה התחשבנות שנקבעה ביחס לאותם צדדים שהוחרגו מפסק הדין בהליך הראשון בהתאם לרשימה שצורפה לו. סוף דבר לאור כל האמור התביעה העתירה העיקרית נדחית והעתירה החילופית מתקבלת, באופן שיותר למי מהמבקשים העונה על הגדרת בן משפחה כהגדרתו בסעיף 14א(ח)לחוק שירותי הדת שבן משפחתו נפטר ונקבר קודם להסכם שהוא ערך עם המשיבות, להיקבר בקיבוץ ולממש את זכותו בהתאם להסכם שערך עם דלת אמות.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפיכך בחרו באפשרות זו. המבקשים טענו כי על פי חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית התשנ"ו-1996 (להלן: חוק הקבורה) קיימת זכות לאדם להיקבר בבית עלמין אזרחי, ועל השר לשירותי דת מוטלת החובה לקבוע בתי עלמין ולאפשר קבורה כזו בבתי עלמין ברחבי הארץ, במרחקים סבירים.
במקרה זה, בסופו של דבר גופת המנוחה נשרפה ולא נקברה, בהליך שאינו מזכה במימון המדינה.
...
מקריאת הנימוקים ופסק הדין כולו עולה המסקנה הברורה שהתביעה נדחית, וגם הנימוקים המפורטים תומכרים במסקנה זו. בנסיבות אלו אין במשפט האמור, או בהתבטאות כזו או אחרת, כדי לעורר ספק באשר לתוצאות פסק הדין או לנימוקיו, ואין בהם כדי להצדיק מתן רשות ערעור.
במקרה זה, בסופו של דבר גופת המנוחה נשרפה ולא נקברה, בהליך שאינו מזכה במימון המדינה.
הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

זאת, מה גם שאין חולק, ומכל מקום לא הובאה לפני ראיה אחרת בנושא, כי בית עלמין אזרחי נוסף כאמור לא הוקם עד כה. כן נדחית טענתה החלופית של חברה קדישא, לפיה גם אם תידחה טענתה למגבלת 2 דונם בלבד למנוחה נכונה, הרי שמנוחה נכונה זכאית, לכל היותר, להקצאה מאקסימאלית של 10% מהקצאת שטחי קבורה במיתחם המקרקעין.
סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי בחלקה רגילה בבית עלמין פתוח, עמותות הקבורה אינן רשאיות לגבות תשלום עבור קבורתו של אדם שנפטר בישראל ונקבר בה או של תושב ישראל שנפטר בחו"ל. דמי הקבורה משולמים במקרה כזה על ידי הביטוח הלאומי ומועברים ישירות לעמותות הקבורה.
...
זאת, מה גם שאין חולק, ומכל מקום לא הובאה לפני ראיה אחרת בנושא, כי בית עלמין אזרחי נוסף כאמור לא הוקם עד כה. כן נדחית טענתה החלופית של חברה קדישא, לפיה גם אם תדחה טענתה למגבלת 2 דונם בלבד למנוחה נכונה, הרי שמנוחה נכונה זכאית, לכל היותר, להקצאה מקסימלית של 10% מהקצאת שטחי קבורה במתחם המקרקעין.
אף עדי מנוחה נכונה נשאלו בנושאים אלו באופן כללי בלבד, כך שאין לפני כיום ראיות קבילות ממשיות ומספקות, התומכות באופן ברור בתכניו של דוח הביקורת, באופן אשר די בו כדי להרים את נטל הראיה לעניין קיומה של הפרה יסודית של הסכם מנוחה נכונה בהקשר זה. במצב דברים זה ועל יסוד תמונת הראיות המוגבלת אשר הוצגה בנושא בהליך זה, אני סבורה כי אין בעצם קיומו של הדוח, או קיומו של הליך פירוק שנמחק בטרם התברר, משום עילה לקביעה בדבר הפרה יסודית עצמאית של הסכם מנוחה נכונה, אשר הנטל להוכחתה הורם כנדרש.
משכך, ומהטעמים לעיל, נדחות טענות אלו של העירייה לביטול ההסכם.
כך או כך, אני סבורה כי אין בעצם קיומן של פעולות שיווק שירותי העמותה, כשלעצמן, משום הפרה של הסכם מנוחה נכונה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו