עסקינן בתביעה על סך 100,000 ש''ח, אשר הוגשה מכוח הוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ''ה- 1965 (להלן: החוק), לפצוי התובע בגין פרסומים שהנתבע ביצע, כפי טענות התובע, ושיש בהם משום הוצאת לשון הרע נגדו.
התובע עבר להתגורר בבניין בשנת 2017, והוא נתבקש ע''י גב' אלקלעי, מי ששמשה עד אותה עת כועד הבית, כי הוא יחליף אותה בתפקיד, ניפתחה קבוצת ווטספ לדיירים, שהנתבע לא נימנה עליה, אלא אישתו, לא נערכה אספת דיירים, אך במסגרת ההתכתבויות באותה קבוצת ווטספ, והתנהלות בפועל של הדיירים, התובע התחיל לשמש, כאמור, כיו''ר וועד הבית.
...
עובר לכניסת התובע לתפקיד יו''ר וועד הבית בבניין, הנתבע לא שילם דמי וועד, מצב שהתובע לא השלים עימו, הוא בא בדרישה לנתבע לשלם דמי וועד, כאמור, אך הלה סירב, נערכה אסיפת דיירים, בה השתתפו דיירי הבניין, ובכללם הנתבע, והוחלט כי הנתבע ישלם דמי וועד מופחתים, 80 ש''ח לחודש, לעומת 120 ש''ח של הדיירים בבניין "המרכזי", אך גם אז עמד הנתבע במריו ולא שילם, דבר שהביא להגשת תביעה נגדו בפני המפקחת על המקרקעין בחיפה.
הנתבע עירער על פסק הדין של המפקחת, לבית המשפט המחוזי, וערעורו נדחה.
לאור כל האמור לעיל, אני קובעת את סכום הפיצוי לתובע בסכום של 6,000 ש''ח להיום.
