עוד ציין ברון, כי אכן בת זוגו נתנה שירותים, באמצעות פפיון עיצוב יצירתי, המצויה בבעלותה, לנויה, אך חשבוניות אלה ניתנו בתמורה לעבודה שביצעה עבור נויה וכל טענתה של גב' אביטן לפיה החשבוניות הוצאו עבור שירות שנויה מעולם לא קיבלה, משמען כי נויה הוציאה חשבוניות פיקטיביות על כל המשתמע מכך (ר' סעיף 33 לכתב ההגנה).
נזכיר בהקשר זה, כי שמעון אביטן, אחיה של גב' אביטן, נתן תצהיר מטעמו של ברון בו טען, כי בת זוגו של ברון אכן נתנה שירותים לנויה, שירותים בגינם הנפיק העסק שבבעלותה, פפיון, חשבוניות לנויה וכל טענה כאילו הוצאת החשבוניות על ידי פפיון נועדה "להלבין" שוחד ששולם על ידי נויה לברון, אין לה על מה שתסמוך (ר' סעיפים 6-5 לתצהירו של שמעון אביטן).
בסיכומיו מצביע ברון על חוסר ההלימה בין עדותה של גב' אביטן בפני החוקר, ממנה עלה כי ברון נתן לה, לכאורה, בתמורה לתשלום השוחד, שתי חשבוניות שהונפקו על ידי "פפיון" (ר' תימלול ההקלטה בעמ' 9 שורות 23-10 בעמ' 53 שורות 20-18), העסק בבעלותה של בת זוגו, ואילו המשביר צרף לתצהירו של מר חסאן שלוש חשבוניות, לא עוקבות, של "פפיון"(ר' נספח "ה" לתצהירו) (ר' סעיף 36 לסיכומי ברון).
...
תביעת ברון
היות וקבענו כי לא קמה למשביר עילה לשלילת פיצויי הפיטורים המגיעים לברון, אנו מקבלים את תביעתו של ברון ומורים למגדל חברה לביטוח בע"מ ואיילון-פיסגה קרן פנסיה להעביר לבעלותו של ברון את מלוא הכספים והזכויות, לרבות הכספים שנצברו במרכיב הפיצויים בקופת הגמל מתקופת עבודתו במשביר.
אנו סבורים כי יש להרתיע מעסיקים מהתנהגות קלוקלת ששמה לה למטרה לנצל את יתרון הגודל של המעסיק והמשאבים העומדים לרשותו כמו גם השליטה על שכרו של העובד, מפני התנהגות דומה.
משכך, לא זו בלבד שעל המשביר לשלם לברון, בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, את הסכום שלא שולם עד היום בגין שכר אפריל 2016, דמי ההבראה ופדיון ימי החופשה בסך של 15,611.74 ש"ח בערכי נטו (ר' נספח "י" לתצהירו של מר חסאן) מצאנו לחייבו בתשלום פיצויי הלנה בשיעור של 150% מהסכום שקוזז ולא שולם שלא כדין.
