הוצאת חשבוניות פיקטיביות להתחמקות מתשלום מע"מ

כתב האישום השלישי (19883-04-19): המערער הואשם בכך שרכש פעילות של מספר חברות ופעל לרישום תשומות ללא מיסמך כנגדן, במטרה להיתחמק מתשלום מע"מ. המערער הורשע בעבירות לפי סעיפים 117 (ב1) ו117 (ב)(5) יחד עם סעיפים 38 ו – 117 (ב2) (3) לחוק מע"מ בסכומי קרן של 421,594 ₪ (האישום הראשון, חודש 3/09), 843,131 ₪ (האישום השני, חודשים ספטמבר – אוקטובר 2009), 1,629,939 ₪ (אישום שלישי, ביחס לשנים 2010 – 2011).

החיוב בכפל מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ: סעיף 50(א) לחוק מע"מ קובע: "אדם שאינו רשאי לפי סעיף 47 להוציא חשבונית מס, והוציא חשבונית מס או הוציא מיסמך הנחזה כחשבונית מס... יהיה חייב בתשלום כפל המס המצוין בחשבונית או המשתמע ממנה". סעיף 50(ב) לחוק מע"מ מקנה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי על חיוב בכפל מס. סעיף 100 לחוק מע"מ קובע את סמכותו של מנהל מע"מ לוותר על כפל מס או להפחית אותו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

חיוב כפל מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ מוטל על מי שהוציא מיסמך הנחזה כחשבונית מס, שאינה חשבונית מס כדין בין אם משום שאינו עוסק ובין אם משום שהחשבונית פיקטיבית משום שאינה משקפת עסקה אמתית (ראו עניין בדיר, פסקה 16 לפסק הדין).

...

לגופה של ההחלטה, בית המשפט מצא כי הונחה תשתית מספקת שהצדיקה את הקביעה שחובותיו של המערער, רובם ככולם, אינם בני הפטר.

דיון והכרעה לאחר עיון בכלל הטענות, מצאתי כי דין הערעור להידחות.

סיכום הערעור נדחה.

במסגרת האישומים 7-3 יוחסה למבקש ולנאשמות 3-2 הוצאת חשבוניות פיקטיביות בשם הנאשמות 3-2 עבור חברות שונות, אשר נרשמו בספרי הנהלת החשבונות של החברות האמורות, חשבוניות אשר נוכו שלא כדין בדיווחיהן למע"מ, ואשר הביאו להתחמקות מתשלומי מס הכנסה ומע"מ. מעובדות האישום השלישי עולה, כי המבקש והנאשמת 2 הוציאו לחברת "תזקיקים" 46 חשבוניות מס פיקטיביות בסכום כולל של 122,185,121, אשר המע"מ בגינן הנו בסך 17,164,409 ₪; חברת "תזקיקים" רשמה את החשבוניות הפיקטיביות בספרי הנהלת החשבונות שלה, נכתה אותן שלא כדין בדיווחיה התקופתיים, ובכך היתחמקה מתשלום מע"מ בסכום האמור.

...

בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו ועל גזר דינו של בית משפט השלום באשקלון (כב' השופט א' מאושר – סג"נ), בת"פ 42283-02-13, מיום 28.11.2016; ומיום 31.1.2017.

לאחר עיון בחומר בחינת הבקשה על נספחיה, סבורני כי בדין קבעו הערכאות הקודמות, כי המבקש לא הרים את הנטל המשני שהועבר אליו.

בנסיבות אלה, המשיבה אינה מחויבת להציג ראיות נוספות, ובכלל זה לזמן את מלכה לעדות, שעה שהלה בחר בזכות השתיקה, לשם ביסוס הרשעתו של המבקש במיוחס לו במסגרת האישומים הנ"ל. המסקנה המתבקשת היא, אפוא, כי בדין הורשע המבקש בביצוע העבירות שיוחסו לו באישומים 4-1, ואינני רואה כל בסיס להתערב בהרשעה זו. לא ראיתי לקבל גם את השגותיו של המבקש על חומרת עונשו.

סיכומו של דבר, דין הבקשה להידחות.

לצורך ביצוע התכנית העבריינית, הנאשמים הקימו חברות אשר כל מטרתן נועדה להוצאת חשבוניות פיקטיביות, וכן נעשה שימוש בחברות נוספות ללא ידיעת בעליהן להפצת החשבוניות.

אנשי הקש מסרו חשבוניות פיקטיביות לחברות אשר רכשו אותן לצורכי היתחמקות מתשלום מע"מ ומס הכנסה.

...

נוכח האמור אני מורה אפוא על הארכת מעצרו של המשיב ב-45 ימים בלבד, החל מיום 13.3.2018 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם, כאשר לקראת תום התקופה האמורה יוגש תסקיר עדכני ועניינו של המשיב ישוב וייבחן במסגרת הליך של עיון חוזר בבית משפט קמא לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, בהתאם למכלול הנסיבות העדכני לאותו מועד.

בכל המקרים סכום החשבוניות הפיקטיביות היה זהה לסכום מס הבלו שחברת אוסקר אנרגיה היתה צריכה לשלם בגין חלק מעיסקאות רכישת הדלק מבז"ן, בתוספת מע"מ. על פי האמור בכתב האישום, מטרת החשבוניות הפיקטיביות היתה איפוא לחמוק מתשלום מע"מ של חברת אוסקר אנרגיה בגין רכישת הדלק מבז"ן. כמו כן, מתאר כתב האישום כיצד פעלו המערער ויניב להוצאת חשבוניות פיקטיביות מחברת דבי אנרגיה לחברת יניב אנרגיה, מבלי שבוצעו עיסקאות בגין חשבוניות אלו, במטרה להיתחמק מתשלום מס, בין היתר בגין החשבוניות הפיקטיביות על שם חברת יניב אנרגיה.

...

אף דינה של טענה זו להידחות.

בשל כל אלו, אני קובע כי יש לדחות את טענתו הראשונה של המערער.

לאחר שבחנתי את חוות הדעת האמורות בנוגע למצבו הרפואי של המערער, אשר כאמור לא פורט מחמת צנעת הפרט, לא מצאתי מקום להתערב במסקנותיו של בית משפט קמא, לפיהן מצבו הבריאותי של המערער מאפשר לו לשהות בתנאי מאסר, וכליאתו לא תוביל לקיצור תוחלת חייו, וכן כי שירות בתי הסוהר ערוך ליתן למערער כל טיפול רפואי שיזדקק לו (ראו והשוו: ע"פ 1076/16 חיים כהן נ' מדינת ישראל (11.2.2016), להלן: ענין כהן).

על פי עובדות כתב האישום, ניכו הנאשמים 17 חשבוניות פיקטיביות ובכך התחמקו מתשלום מע"מ. הנאשמים כללו את החשבוניות בספרי החשבונות שלהם ובכך הגדילו שלא כדין את הוצאותיהם לצרכי מס הכנסה והכינו וקיימו פנקסי חשבונות כוזבים בכוונה להיתחמק ממס.

הנאשם עצמו בהודעתו הראשונה (ת/1) אישר כי משרד רואי החשבון שלו (משרד אסף) טיפל בדוחות המע"מ ותשלומי המע"מ נרשמו על פי חשבוניות ספקים וחשבוניות שהוציאו ללקוחות (ש' 36).

...

סוף דבר ראיות המאשימה מבוססות מעבר לכל ספק סביר ומלמדות על ביצוע עבירות מס על ידי הנאשמים כמפורט בכתב האישום (למעט 4 חשבוניות) ועל מודעותם לכך.

אני מרשיעה את הנאשמים בניכוי מס תשומות שלא כדין ומסירת ידיעה כוזבת, שבע עבירות לפי סעיפים 117(ב)(5) ו-117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (מספר העבירות לוקח בחשבון את הזיכוי מחשבוניות שלאחר 15/8/11 והעובדה שאין דיווח הכולל חשבוניות כוזבות בחודש מאי עד 15 ביוני).

כן אני מרשיעה את הנאשמים שבמטרה להתחמק ממס פעלו במרמה וקיימו פנקסי חשבונות כוזבים, שתי עבירות לפי סעיפים 220(4) ו- 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].