עוד קבע בית משפט קמא בעיניין זה, ובצדק רב, כי מהראיות שהוגשו על-ידי המערער, עולה כי לאחר שרכש את המבנה והתברר לו שלא קיים היתר, הגיע הוא להסכם פשרה עם הבעלים הקודמים לפיו יפעל האחרון להוצאת היתר בניה בדיעבד למבנה, לשם כך הוסכם שמתוך כספי התמורה יוותר סכום של כ-250,000 ₪ בנאמנות בידי המערער, באופן שהבעלים הקודמים ישכור על חשבונו מהנדס שיפעל להוצאת היתר למבנה.
...
בית משפט קמא דחה את טענת המערער בעניין החובה לערוך שימוע, זאת בהעדר חובה בדין לעשות כן. עוד קבע בית משפט קמא כי לא הובאו בפניו ראיות לבחינת קיומו של פגם בדבר אי מתן האפשרות למערער למסור את גרסתו בפני הרשות החוקרת טרם הגשת כתב האישום, ובשים לב לשלב בו מועלית הטענה, לאחר שמיעת ראיות, דינה להידחות.
באשר לערעור שהוגש מטעם הועדה, לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ושמעתי את טיעוני הצדדים נחה דעתי כי דין הערעור להידחות.
לענייננו יפים הדברים שנקבעו ברע"פ 4048/06 קרבסי נ' מדינת ישראל (18.10.2007) (להלן: "עניין קרבסי"):
"משבוצעה ההריסה, נשמט הטעם המהותי מהליך הערעור שהגיש המבקש על דבר תקפות הצו. ההליך אותו יזם המבקש בבית המשפט לעניינים מקומיים, ולאחר מכן בערעור, נועד להשיג על תקפות הצו כדי למנוע את הריסת המבנה. מבחינה זו, משמעותו של הערעור נועדה לתקוף את תקפותו של הצו כדי למנוע את ההריסה. משההריסה בוצעה, ניטל הטעם מבירור תוקפו המשפטי של הצו, ככל שהדבר מתייחס לסעד של מניעת ההריסה. מבחינה זו, טענותיו של המבקש ביחס לחוקיותו של הצו הפכו במידה רבה תיאורטיות"
טענת המבקש בעניין קרבסי אשר טען כי בחינת תקופתו המשפטית של צו ההריסה במסגרת הערעור עשויה להיות משמעות אופרטיבית לצורך סעדים אחרים פרט להריסה, נדחתה על-ידי בית המשפט העליון בקובעו: "שאלת נחיצותה של הכרעה שיפוטית לצורך מעשי-אופרטיבי נבחנת בהקשר למסגרת הדיונית הספציפית שבה מתנהל ההליך. דרך כלל, נחיצות זו אינה נבחנת בהיבט של הליכים אפשריים אחרים שבעל דין עשוי לנקוט בעתיד, וסעדים אחרים שהוא עשוי לתובעם. נחיצות זו אינה נקבעת בזיקה לאפשרות פוטנציאלית בעתיד של בעל דין ליזום הליכים נוספים לסעדים נוספים שטרם באו לעולם, ואין היא אמורה לסלול את דרכו לכך כמטרה יחידה שנותרה להתדיינות".
בנסיבות העניין, סבורני כי משחלף מועד עיכוב ביצוע הצווים וכיום הנם ברי ביצוע, הפך ערעור הועדה לתיאורטי, אשר אינו מתייחס לנסיבות התיק הספציפיות ודינו להידחות.
סוף דבר, שני הערעורים נדחים בזאת.
