בהקשר זה יש להפנות לדבריו של בית הדין הארצי בנסיבות דומות: "באשר לכך, יש להבהיר חד משמעית כי שאלת שלילת פצויי פיטורים מאת עובד שנחשד בגניבה אינה יכולה להיעשות על הדרך שבה נהגה המערערת כלפי המשיב. לאור הוראות סעיפים 16 ו- 17 לחוק פצויי פיטורים, שלילת פצויי הפיטורים ולו חלקית לגבי עובד אשר לא הודה בבצוע הגניבה, חייבת להיעשות אך ורק לאחר שבפני המעביד שפיטר את העובד היו ראיות כי חשדו כלפיו לגניבה מבוסס מעל למאזן ההסתברויות ופחות מעבר לכל ספק סביר. על המעביד נטל חובת הוכחת האמור בבית הדין."
מן המקובץ עולה כי על הנתבעת הנטל להוכיח כי טענת הגניבה המופנית כנגד התובע נכונה, וכי הרף הראייתי הנידרש גבוה מהנדרש במאזן ההסתברויות הנהוג במשפט האזרחי ובבית הדין לעבודה.
שישית, ערים אנו לטענות המפורטות בסעיפים 12-13 לתצהירו של מר אביטוב בו הוא מאשים את התובע באי סדרים שפורטו בודח בר לב הקשורים: "להוצאות החברה בגין תשלומים לקבלני כוח אדם גדלו בין השנים 2014 ו- 2016 באופן בלתי פרופרציונאלי בהשוואה להוצאות החברה בגין תשלומים לעובדיה. כמות ימי העבודה של קבלני כוח אדם אינה ידועה, אלא משולמת בהתאם לסיכום של הקבלן עם התובע מידי חודש. חשבוניות של קבלני כוח אדם שולמו לעיתים ללא תימוכין לכך שהתבצעה עבודה בפועל. בחודשים אוגוסט וספטמבר 2016
פיצוי בגין לשון הרע
ביום 16.9.16 הוציא מר אביטוב ידידיה מייל לדרור, שלמה עזרא, יניב ואלון, כמצוטט:
"ההתנהלות העבריינית של שמואל ולנסי ובני כהן...1. בנוסף לעבירות הפליליות שבוצעו שעצם העברת רישיון המוביל לשני המשאיות לסני, יש בעיה נוספת שהבלו על המשאיות עובר לסני במקום למפעת, בנוסף לכך שמואל נתן אישור לטפל ולספק חומרים ממפעת למשאיות של סני. 2. המייל של בני כהן שכאילו אני נתתי את ההוראה להוציא את הגזם הגרוס למקום אסור ממחישה עם איזה נוכלים יש לנו עסק, זו לא הפעם הראשונה שהצמד חמד בני את שמואל מבצעים עבירות ומפילים את זה על אחרים, אלה האנשים שהובילו אשפה ביתית לקדומים וכשעלו עליהם הבעירו את האתר, האבסורד הוא שאת עורך הדין שליווה אותם מימנה מפעת, איכשהו שמואל מיתחמק כל פעם לשלם על מעלליו, אבל כל נוכל בסוף נופל על טעות קטנה. 3. את רשיונות המוביל שהעבירו לסני ביקשו בהתחלה מק. בטיחות לעשות והוא סירב, שמואל יכול להגיד עד מחר שידו לא במעל, זו עבודה שלו" .ר' ת/4 לתצהיר התובע.
...
משכך שוכנענו כי בנסיבות אלה התובע זכאית לפדיון חופשה בסכום של 110,737 ש"ח ₪ (33000/30 ₪ x 100.67 ימים).
סוף דבר
תביעת התובע מתקבלת בחלקה באופן בו על הנתבעת לשלם לתובע סך תוך 30 ימים מהיום את הסכומים כמפורט:
סך של 338,415 ₪ בגין פיצויי פיטורים , בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
הנתבעים ישלמו לתובע סך של סך של 20,000 בגין פיצוי בגין לשון הרע בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
