הוצאות מימון הלוואה לעוסק עצמאי

המבקש, עורך דין במקצועו (להלן: עו"ד שחם), היה מבוטח במועדים הרלוואנטיים אצל המשיבה (להלן: מגדל) בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית לעורכי דין, אשר בין היתר קבעה: "[...] מעידה פוליסה זו כי תמורת דמי הביטוח [...] ישפה המבטח את המבוטח, בגין תובענות אשר תוגשנה לראשונה נגדו במשך תקופת הביטוח [...], בשל היפר חובה מקצועית שמקורה במעשה רשלנות, טעות או השמטה מצד המבוטח [...] תוך ביצוע עסק ו/או מתן שירות כלשהו שנוהל על ידי המבוטח בהיותו עוסק בעריכת דין". ובהמשך קבעה חריגים: "פוליסה זו לא תשפה את המבוטח בקשר כלשהו עם ענינים אלה:

מגדל חויבה לפצות את עו"ד שחם בסך של 928,690 ש"ח, ב"הוצאות בעין על פי קבלות" בדבר 124,966 ש"ח שנתבעו על ידי עו"ד שחם כהשבת שכר הטירחה ששילם לבא כוחו במסגרת תביעתו של חסן נגדו, וכן בהוצאותיו של עו"ד שחם בהליך בסך 15,000 ש"ח. עם זאת, נדחתה תביעתו של עו"ד שחם לפצוי בגין עוגמת נפש ובגין מימון הלוואות שנטל לתשלום הוצאות המשפט, וכן נדחתה בקשתו למתן היתר לפיצול סעדים.

בית משפט קמא בחן באופן עצמאי ממצאים שעלו מענין חסן ונידרש לראיות שהובאו בפני בית משפט השלום, והכריע כי עו"ד שחם פעל בנגוד עניינים חמור ואף מעל ממש באמון לקוחו, ולפיכך לא זכאי לשיפוי על חיוביו כלפי חסן.

...

במסגרת הליכים אלה התקבל ערעורה של המשיבה ונדחה ערעורו שכנגד של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת הבכירה ח' ינון) מיום 22.4.2014 בת"א 30609-05-11.

שנית, יש לדחות את טענת עו"ד שחם, לפיה בית משפט קמא יצר, יש מאין, הבחנה בין "ממצא" ל"מסקנה".

בית המשפט קבע כי מגדל אינה כבולה למסקנה שלא הוכחה התקיימותם של יסודות עילת התרמית, משום שלא מתקיימים לגביה שניים מארבעת התנאים המצטברים המקובלים להיווצרותו של השתק פלוגתא: היא לא נסמכה על ממצא פוזיטיבי ולא הייתה חיונית לצורך פסק הדין.

סוף דבר, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

לסוגיית הוצאות המימון – במכתב יו"ר הועד, מר רומם לרו"ח וולנשטיין, מיום 9.06.99 (שוב נספח 20 לתצהיר עו"ד בן ששון) בהתייחס לאופן ניהול ספרי המלון היתייחס מר רומם באופן מפורש לסוגייה זו והודה בהתחייבות הנתבעים "לפי הבנתנו את החוזה אזי על הדיירים להחזיר לחברת הניהול את סכום האשראי שהעמידה לרשותנו ואת הוצאות המימון שלו. זאת כאשר אין קשר בין ההלוואה שקבלנו מדורטל לבין תוצאות תפעול המלון, כאשר ספרי המלון מנוהלים בהתאם לסעיפים... אזי החזר הקרן הוצאות המימון של ההלוואה נעשה דרך חשבונות הדיירים במלון, אך אין בכך כל קשר לאופן בו מחושבים החזר הוצאות המלון להוצאות התפעול." (סעיף 2 למכתב) (ההדגשה אינה במקור).

התכתובת לעיל והתכתבות נוספת מאוחרת עוסקת בטענות חוזרות של התובעת נגד הסרבנים ונגד בעלי הדירות שהשכירו דירותיהם בתמורה לאורחים מזדמנים, כי היתנהלות זו בחודשי הקיץ גרמה להפסדים ניכרים לתובעת, טענות להפרעות בניהול, השכרת דירות לבני נוער אשר גרמו לנזקים קשים למלון וכיוצ"ב. (תיכתובת - פניות עו"ד בן ששון ומנכ"ל המלון מר שוגול – הוצגו נספחים 44, 45, 46, 47) – לכן אינה רלבאנטית לסוגיית האשראי.

כתוצאה מכך, הכנסות המלון נפגעו באופן דראסטי "שכן, הדירות המתופעלות עצמאית מוסיפות להוצאות הניהול והאחזקה במלון, 'אורחיהם' נהנים משירותים שונים שמספקת דורטל לדירות (כגון מיזוג אויר, אחזקת הרכוש המשותף וכיו"ב) נהנים משימוש בשטחים הציבוריים במלון, ובכלל זה משימוש בבריכה, במסעדות ובחדרי האוכל, וזאת שלא כדין ולא הסכמת החברות שהן בעלות הזכויות בשטחים האלה. מנגד, הדירות המושכרות עצמאית אינן מניבות הכנסות לדורטל ויתרה מכך: נגרמות בגינן הוצאות נוספות, בין היתר, כתוצאה מהצורך להחזיק במלון קציני בטיחות נוספים. כמובן, שבמצב עניינים זה, לא יוכל המלון להניב הכנסות בצורה שתכסה את ההשקעות הרבות שנעשו בו, וכתוצאה מכך יפגעו דורטל, החברות והרוב המכריע של בעלי הזכויות בדירות המשתפים פעולה עם דורטל" (סעיפים 32 ו- 33 לתצהירו).

...

יתרה מכך, שוכנעתי כי התובעת עמדה בפני סיטואציה כמעט בלתי אפשרית של הצורך המתמשך בהעמדת אשראי, לנוכח התנהלות בלתי נסבלת של הסרבנים ובחוסר שיתוף פעולה של הנתבעים, אשר עמדו על המשך שימוש עצמי ביחידות שלהם, ללא רצון או יכולת להשקיע את הכספים הנדרשים להמשך הפעלתו של המלון.

אני דוחה את טענות הנתבעים להפרת ההסכם על ידי התובעת.

לכן, דין טענת הנתבעים כי יש להפחית את התשלומים שקיבלה התובעת במסגרת הסדרי הפשרה שנחתמו בהליך זה עד היום, להידחות.

צוין כי מרבית הנושאים אשר היו במחלוקת בין המערערת לבין המשיב באו על פיתרונם במסגרת ההסדר, למעט נושא ההתרה בנכוי של הוצאות מימון בגין הלוואות שהעניקה המערערת לחברות הבנות שלה.

אולם, המנהל אינו חייב להפעיל סמכותו זאת, ולנישום אין זכות ערעור עצמאית על עצם סרובו של המנהל לשנות את החלטתו או לתקנה.

נקל להבחין בדמיון הרב שבין סיטואציה זו לבין הסיטואציה המתוארת בסעיף 147(א)(1), העוסק אמנם בסמכותו של המנהל, אולם ניתן להקיש ממנה לענייננו.

...

על כן אני סבורה שיש להעדיף את הפירוש הלשוני, אשר מתיישב עם לשון החוק ואף מגשים את המטרה שלשמה הוסף הסעיף להסכם מלכתחילה.

משאין – ואף לא נטענה טענה בדבר כך – כל פגם בהסכמת הצדדים (כגון טעות, הטעיה וכיוצא בהן), הרי שהמסקנה היא שלא קיימת כל פגיעה בזכות הפנייה לערכאות.

בדין אפוא נדחה ערעור מס ההכנסה שהוגש לבית המשפט המחוזי על הסף.

סעיף 9 בהסכם הראשון קבע כי: "במקרה של הפרה יסודית ועיקרית של ההסכם כאמור, ימונה עו"ד רבינוביץ' ככונס נכסים לנכס לצורך מכירתו למרבה במחיר על דרך מכירה של מעוקלים בלישכת ההוצאה לפועל, וכספי התמורה שיתקבלו ישמשו תחילה להעברת מלוא סכום המימון למשקיע (כולל ריבית בשיעור 10% לשנה למקרה של הפסקת תשלום דמי השכירות) בתוספת פיצוי גלובאלי בשיעור 10% מסכום המימון, וכן לתשלום הוצאות הכנוס לרבות שכ"ט הכונס. ככל שתיוותר יתרה לאחר ביצוע התשלומים הנ"ל, היא תועבר לבשמת". אין חולק כי ההסכם הראשון הופר שכן הנתבעת לא החזירה את ההלוואה במועד הקבוע בו, 29.4.2016, אך הדבר לא הביא לקרע ביחסי הצדדים ואף לא הוצגו כל חילופי דברים בין הצדדים בחודשים הסמוכים למועד זה. לטענת הנתבעת הקבוצה הפינית עזבה את הנכס בחודש מרץ 2016.

אף אם לטענת עו"ד רבינוביץ' היה במכירה העצמאית משום הפרה של התחייבות למכור את הנכס דרכו באופן בלעדי, הרי שמחל על כך ומסר לנתבעת מכתב כוונות לעניין שיחרור השיעבוד מאותה יחידה תמורת סך של 2 מיליון ₪.

למותר לציין שטענה זו לא מוצאת אחיזה בראיות ואף אינה סבירה כאשר רק הסיפא של סעיף 10 מזכירה את סוגיית שכר הטירחה החלקי וראשיתה עוסקת בלב העניין של פרעון ההלוואה "באופן מלא או חלקי". לטענת מר חייט כוונת הסעיף היא שדי בתשלום חלקי כדי לאיין כל טענת הפרה ובודאי את הפצוי המוסכם.

...

בסעיף 8 בהסכם השני הוסכם והובהר מפורשות כי תשלום מלוא סכום ההלוואה והריבית לתובעת באמצעות עו"ד רבינוביץ' "ייחשב כפירעון מלא של ההלוואה ולא יהיו לצדדים, האחד כלפי משנהו, כל תביעה, טענה ו/או דרישה". בסעיף 10 הובהר למניעת ספק כי במידה שהנתבעת תשלם לתובעת באמצעות עו"ד רבינוביץ' "באופן מלא או חלקי" את סכום ההלוואה בצירוף הריבית וכן הוצאות המכירה כולל שכ"ט בהתאמה לעבודה שנעשתה וכפי שיוסכם בין הצדדים, "כי אז יהיה הסכם זה בטל ומבוטל ולא תהיה לצדדים, האחד כלפי משנהו, כל דרישה שהיא". בסעיף 11 בהסכם השני נקצבו 8 חודשים לניסיונות המכר ונקבע כי ככל שלא יצלחו ניסיונות המכר תוך חצי שנה (פער הזמנים נובע מטעות בהסכם אך משמעותו לא באה לידי ביטוי בענייננו), "יחזרו לעמוד בעינם כל תנאי הסכם ההלוואה לרבות לעניין אופן מכירת הבית כאמור בסעיף 9 להסכם ההלוואה, כאשר עו"ד רבינוביץ' ימונה ככונס נכסים...". לטענת הנתבעת לא ניתן היה למכור את הנכס בתקופה האמורה כיוון שהיה באמצע הליכי רישום לפיצולו לשתי יחידות, ולכן הסכימו הצדדים לדחות את הפירעון והמכר בשמונה חודשים.

במצב זה, ולו היה נפסק פיצוי מוסכם, היה מקום לייחס לתובעת אשם תורם לעיכוב זה. סוף דבר עניינו של הליך זה בתביעות הדדיות בין מלווה ולווה לאחר שסכום ההלוואה נפרע עד תומו ועתה פונים הצדדים לסוגיות פריפריאליות ביחסיהם.

תביעת התובעת לפיצוי מוסכם נדחית משעה שנקבע כי במערכת ההסכמים בין הצדדים ויתרה התובעת על פיצוי זה, ומסקנה זו נתמכה הן בהסדר בלשכת ההוצאה לפועל הקובע את השבת יתרת הכספים לנתבעת ללא סייג והן מכח דיני תום הלב השוללים את אפשרותה של התובעת לדרוש כעת פיצוי כאמור.

תביעתה הנגדית של הנתבעת לפיצוי מהתובעת נדחית אף היא.

המערערת הגישה לעיוני את חוות דעת המומחה מר ליאור ישראל שתחום עסוקו בפתוח תוכנה חומרה וניהול יחידות ארכיטקטורה ופיתוח , אשר מסקנתו הייתה: " לאחר בחינת ההיבטים הטכנולוגיים והתפעולים של המערכת, מסקנתי היא כי אין כל היתערבות מצד מימון ישיר בהליך התחרותי שמנוהל על ידי כונס הנכסים וכי הליך זה מנוהל באופן עצמאי ובלעדי על ידי כונס הנכסים" .

ברם, לדידי, יש להחלטת הרשם היבט אחר שלא ניתן לו ביטוי בהחלטותיו נוכח הקף תיקי ההוצאה לפועל העוסקים במימוש המימון ו/או ההלוואות למכירת רכבים, היבט זה נעוץ במספר שחקני המרחב הדיגיטאלי העוסקים במכירת רכבים .

...

מן המקובץ לעיל, יש לקבל את הערעור שהוגש .

ברם, מאחר שמדובר בערעור בדיעבד אין במסקנה זו כדי לבטל את החלטות הרשם בכל תיקי ההוצל"פ שעליהם הוגש הערעור שכן, הרכבים כבר נמכרו.

מאחר וקביעה זו צופה פני עתיד ותיקים נוספים שבהם טרם הוכרעה הסוגיה על ידי הרשם, אני מורה שפסק דין יובא בפני כב' הרשם ההוצאה לפועל אשר טרם מתן החלטה לכונס הנכסים באיזה אתר להשתמש ו/או בטרם מתן החלטה לפסול את השימוש באתר קארביד בתיקי ההוצל"פ של המערערת , לפעול כדלהלן: לאפשר לזוכה להגיש נימוקיה וטיעוניה בדבר אופן השימוש באתר קארביד והשלכות ההחלטה שתינתן.