לבסוף אציין עוד, כדלקמן: ההסדר החקיקתי וביחס למינוי כונס נכסים, במסגרתו נערך הליך "אנטון פילר" בתיק זה, אף קובע בתקנה 390 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי "ניתן צו למינוי כונס נכסים, יורה בית המשפט או הרשם לפרסם ברשומות או בעיתון יומי את שם האדם שנגדו ניתן הצוו, מקום עסקו או מענו הרשום, שמו ומענו של כונס הנכסים שנתמנה וכן מקום מושבו של בית המשפט ומספר התיק; בית המשפט או הרשם רשאי שלא להורות על הפירסום מטעמים מיוחדים שיירשמו". כלומר, הכלל הנו כי הליך "אנטון פילר" הנו פומבי ויש לפרסמו, ואי-פירסומו הנו בגדר חריג.
עיון בפסיקה אף מעלה, כי איסור הפירסום של צו "אנטון פילר" נעשה בדרך-כלל בגדרי ההליך הזמני, וכדי ליישם כדבעי את פעולות החיפוש, התפיסה, ההוצאה, ההחזקה והאחסון של הראיות הנתפסות (ראו למשל סעיף 49 לבר"ע (ארצי) 210/08 פלונית – פלונית, ניתן ביום 22.5.2008).
...
באשר לנסיבות האישיות של הצדדים, שוכנעתי גם כי הצו שבנדון – "צו "אנטון פילר", שהינו כאמור לעיל צו מרחיק-לכת בסעדים הניתנים מכוחו, הסב למשיב – שהינו ד"ר לפיסיקה בהכשרתו ועובד בתעשיית הטכנולוגיה בעיסוקו, כמו גם למשפחתו, עוגמת-נפש וחוסר נוחות רב.
ביחס לכך, אין חולק שכאשר שוטרים דפקו בפתח ביתו של המשיב בבוקר יום ה-22.12.2016, וכאשר המדובר במשפחה נורמטיבית מן היישוב, כי חייהם של המשיב ומשפחתו נקלעו לסחרור משמעותי, ולפחות בכל הנוגע להליך הזמני (ודוק – איני קובע כעת מסמרות ביחס להליך העיקרי).
למען הסר ספק, אציין עוד, כי בהליך זה לא הוצגו ראיות לגבי סוד מסחרי כלשהו של התובעת, ואף לא שוכנעתי כי החלטתי שבנדון תפגע בתובעת בהקשר זה, באופן כלשהו.
על כן, הנני קובע כי ההליך בכללותו יסווג ככזה שנוהל בדלתיים פתוחות.
לסיכום ולאור כלל האמור לעיל, הוחלט כדלקמן –
א. ניתן בזאת פסק דין ולפיו התביעה נמחקת.