מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הוצאה רפואית חריגה של חייב בהוצאה לפועל

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

באותה החלטה קבעתי במפורש כי ככל שהחייב מבקש לקזז תשלום נוסף מתשלומי המזונות (כגון הוצאות חינוך או הוצאות רפואיות חריגות) או ככל שהמבקשת מבקשת לשחרר אותה מחובתה לתשלום המשכנתא או מחובתה לשאת בתשלומי המשכנתא בחלקים שוים עם החייב, הוצאות חינוך או הוצאות רפואיות חריגות אחרות, יהיה על החייב או הגרושה להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לעינייני מישפחה וכי כל עוד לא תנתן החלטה על ידי בית המשפט לעינייני מישפחה, יחולו ההוראות שנתתי בהחלטתי מיום 10.4.19.
בשלב זה ובהיעדר הכרעה של הערכאה המוסמכת בשאלה אם שולמו על ידי החייב כספי המזונות בהתאם להחלטת הקציבה לאור הקבלות והחשבונית שהוצגו על ידו, ומבלי להיתעלם מחלקו של החייב ביצירת אי הבהירות ואי הוודאות בסוגיה זו, החלטתי להמנע מביטול ההליך ולדחות את ההכרעה בסוגיה של עמידת החייב בהחלטת הקציבה, עבור כל התקופה ממועד מתן אותה החלטה ועד היום, עד להכרעת בית המשפט לעינייני מישפחה ב"שלל" המחלוקות שבין הצדדים.
התיק יובא לעיוני ביום 5.1.22 וככל שלא אמצא אישור מטעם החייב בדבר ביצוע שני התשלומים בדרכים עליהן הוריתי לעיל, אורה על ביטול ההליך והמבקשת תהיה רשאית לפעול לגביית חוב המזונות הנטען על ידה בלישכת ההוצאה לפועל.
...
בשלב זה ובהעדר הכרעה של הערכאה המוסמכת בשאלה אם שולמו על ידי החייב כספי המזונות בהתאם להחלטת הקציבה לאור הקבלות והחשבונית שהוצגו על ידו, ומבלי להתעלם מחלקו של החייב ביצירת אי הבהירות ואי הוודאות בסוגיה זו, החלטתי להימנע מביטול ההליך ולדחות את ההכרעה בסוגיה של עמידת החייב בהחלטת הקציבה, עבור כל התקופה ממועד מתן אותה החלטה ועד היום, עד להכרעת בית המשפט לענייני משפחה ב"שלל" המחלוקות שבין הצדדים.
יחד עם זאת, ולמניעת כל אי בהירות עד למועד החלטת בית המשפט לענייני משפחה, אני מורה כי מחודש נובמבר 2021 ועד מתן החלטה אחרת במסגרת הליך פשיטת הרגל בעניין המזונות, החייב ישלם את דמי המזונות (סך של 3,600 ₪ לחודש או הסכום שיתקבל לאחר שיקזז מסכום זה את חלקה של המבקשת במשכנתא בכפוף להצגת אישור בדבר תשלום חלקה של המבקשת על ידו) אך ורק בהעברה בנקאית לחשבון המבקשת.
לחילופין יוכל החייב לשלם את הסכום האמור לחשבון ב"כ המבקשת כנגד קבלה מתאימה על פיקדון וזאת בכפוף להסכמת ב"כ המבקשת לסידור זה. בהתאם אני מורה כי ככל שלא יציג החייב עד ליום 31.12.21 אסמכתאות בדבר שתי העברות בנקאיות או שני תשלומים לב"כ המבקשת עבור דמי המזונות בחודשים נובמבר ודצמבר 2021, יבוטל ההליך בשל יצירת חובות חדשים בהליך וזאת ללא צורך בדיון נוסף ויובהר לחייב כי הוא לא יהיה רשאי לטעון כי שילם את המזונות בדרכים אחרות והצגת קבלות וחשבוניות כפי שעשה עד היום לא תיחשב כהוכחה לביצוע התשלומים.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהסכם נקבע בין היתר, כי החייב ישלם למזונות הקטינים סך של 4,500 ₪ לחודש וכן מחצית מהוצאות הגנים והצהרונים, הוצאות רפואיות חריגות, חוגים, קייטנות, שעורי עזר והוצאות נוספות.
כמו כן, מאחר שהחייב לא שילם בעבר את קציבת המזונות, יש לו חוב של 91,000 ₪ והאם נוקטת כנגדו בהליכי הוצאה לפועל.
במהלך הדיון, טען המנהל המיוחד שיש להפחית את קציבת המזונות לסך של 2,800 ₪ לחודש וב"כ הכנ"ר הצטרפה לעמדה זו. דיון והכרעה ראשית יש להבהיר, כי זכותו של החייב לפנות בבקשה לשינוי ההחלטה בדבר קציבת המזונות ככל שארע שינוי נסיבות, קיימת אף בטרם שניתן פסק דין חדש ע"י בהמ"ש לעינייני מישפחה בתביעה לביטול או הקטנת המזונות שנפסקו.
...
החייב אף טען כי לאור העובדה שהקטינים נמצאים אצלו מחצית מהזמן והוא נושא בכל צרכיהם בביתו "באופן ישיר", אזי, "יש לדחות את הבקשה למזונות" (סעיף 35 לתגובתו).
המסקנה היא, כי אין לראות בהלכת 919 כשלעצמה, משום שינוי נסיבות המצדיק "פתיחת" הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין.
ברם, בהליך קציבת מזונות, שבו חובה לקחת בחשבון אף את אינטרס הנושים, יש מקום לבצע התאמות בשיעור קציבת המזונות, וזאת על מנת להגן גם על האינטרס של הנושים, שלהם חייב המבקש ממון רב. סיכומו של דבר: החל מיום 1.8.18 קציבת המזונות תעמוד על 2,500 ₪ לחודש לשני הקטינים והתשלום החודשי לנושים יוגדל ב – 1,000 ₪ ויעמוד על 1,600 ₪ לחודש.

בהליך אפ"ח (אפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

21 הנתבע לא התגונן בפני אותה תביעה וניתן כנגדו פסק דין בהעדר המחייבו לשלם 1,250 ₪ בחודש למזונות בנו הקטין מיום 25/2/2015 ועד הגיעו לגיל 18 שנים וכן חויב בהוצאות רפואיות חריגות בסך 137 ₪ בחודש.
((21/6/1978) 701 ( רוזנשיין נ' ספרטוס, פ"ד לב( הפסיקה כבר קבעה פעמים רבות כי פסק דין למזונות קטין שניתן במדינה אחרת הנו פסק דין שניתן לאכיפה לפי סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ שכן דיני ההוצאה לפועל בישראל מספקים כלים למימוש פסק החוץ הקובע חיוב כספי (ראו למשל פסק דינה של השופטת ג'בארין כליפה באפ"ח (נצרת) - 04- 14 ש.ש.ב.ח. נ' א.ב.ח. ( 17/1/17 , נבו)) 9 (3) כאמור, במקרה שלפניי השאלה היחידה היא האם פסק הדין עומד בתנאי סעיף קטן לחוק אכיפת פסקי חוץ שזו לשונו.
חוות דעת המומחית שהוגשה לתיק מטעם התובעת מציינת מפורשות כי מהות פסק החוץ הנו שלילת זכויות הוריות של האב בתחום האפוטרופסות והותרה על כנו של החיוב במזונות (סעיף 2.1 .
...
מכל הטעמים לעיל אני קובע כי פסק החוץ עומד בתנאי כל סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ התשי"ב – 3) ואין באמור בו או בתוכנו כדי לנגוד את תקנת 17 ) 1958 לרבות תנאי סעיף הציבור.
אציין עוד כי בשום שלב לא טען ב"כ הנתבע כי הוא חוזר בו מההסדר הדיוני שאושר בין הצדדים ולפיו הוסכם כי אם יימצא שהוא אביו של הקטין הרי שפסק החוץ ייחשב לאכיף (ראו גם החלטתי מיום 5/8/2021 ).
כן מקובלת עלי הטענה שאין באמנת ניו יורק סעיף הקובע מגבלת זמן לאכיפתו וכי יש להבחין בין גביית מזונות עבר שנפסקו בישראל לפי סעיף 11 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט – 1959 לבין אכיפת פסקי חוץ בעניין מזונות אך שאלה זו כמעט ולא מתעוררת מקום שהנתבע לא טען דבר וחצי דבר בהקשר זה. סוף דבר, התביעה לאכיפת פסק חוץ מתקבלת ואני מתיר בזה גביית המזונות שנפסקו בפסק החוץ מיום 4/6/2018 בתיק 645/1883/17 של מדינת אוקראינה כנגד הנתבע.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עסקינן בהליך שלישי של החייב כאשר הליך קודם בוטל ביום 18.1.17 והחל מחודש אוגוסט 2017 החייב שילם מזונות בתיק הוצאה לפועל לרבות חלק מחוב העבר.
לאחר שנתתי דעתי לבקשת החייב, תגובת המשיבה 3, המנהלת המיוחדת ותשובת המשיבה 3, ותוך שנתתי דעתי גם לשיקולים הצריכים לעניין לרבות הכנסות הצדדים הנטענות, צרכי הקטינים וכן בחובותיו של החייב כלפי נושיו ובצו התשלומים שהושת עליו, אני קוצבת את חיובו במזונות ילדיו לתקופה שממועד מתן צו הכנוס ואילך בשיעור של 4,300 ₪ לחודש (כולל הוצאות מחצית מדור, חינוך ורפואיות חריגות).
...
הטענה לפיה החייב מחזיק בבעלותו רכב לא נסתרה ואני סבורה כי החייב נושא בשכר דירה גבוה ולא סביר לחייב המתגורר בגפו הנמצא בהליך פשיטת רגל.

בהליך ע"ר שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

המערערת טוענת, כי "נקבעו דמי מזונות כ"כ נמוכים בין היתר משום שהם גלובאלים לכל השנים עבור כל הילדים...". אפילו אם לצורך הדיון נניח, כי גובה המזונות יכול להוות אינדיקאציה פרשנית - ומטבע הדברים מלוא התמונה בכל הנוגע ליכולות הכלכליות ולצרכי הקטינים, ובפרט היכולות הכלכליות והצרכים בעת מתן פסק הדין, אינה מונחת בפני רשם ההוצאה לפועל או בפני בית משפט זה - יש לזכור כי מהסכם הגירושין עולה שהמשיב מקבל קצבת נכות, שהוא מאפשר למערערת להמשיך לגור בדירה עד הגעת אחרון הקטינים לגיל 18 תוך שהוא נושא במחצית המשכנתא ומכל מקום אין מדובר בחיוב "גלובלי" במובן זה שמעבר לתשלום האמור ההסכם מחייב את המשיב לשאת "במחצית ההוצאות הרפואיות החריגות... וכן במחצית הוצאות החינוך". מכל מקום, לשיטת המשיב גובה המזונות תומך דוקא בפרשנות שנתן רשם ההוצאה לפועל לפסק הדין, שכן הוא "שוכר דירה ולו הוצאות מחיה. קצבת המשיב אינה מספיקה לו לקיום חיים מינימאליים וגם לשלם משכנתא עבור הדירה ממנה מקבלת המערערת דמי שכירות מלאים... לא יתכן כי המשיב במצבו הנוכחי התחייב לשלם דמי מזונות בסכום שערכם כיום הוא כ-4,000 ש"ח לחודש ועוד... כשקצבת הנכות ללא תלויים עמדה במועד החתימה על ההסכם על סך של 2,400 ש"ח לחודש". לשיטת המשיב, אחיו מסייע בידו באופן קבוע בתשלום המזונות ואסמכתאות להעברות הכספים מאחיו צורפו לתגובתו לערעור.
...
נטען, כי "הותרת המזונות כפי פסיקת כבוד הרשם תותיר את המערערת בקושי כלכלי רב" ובפרט בשים לב לכך שמלכתחילה "נקבעו דמי מזונות כ"כ נמוכים בין היתר משום שהם גלובאלים לכל השנים עבור כל הילדים וכאשר לא נקבע חיוב מזונות לאחר גיל 18 לילדים הגדולים יותר". לאחר העיון בכתב הערעור, בתגובת המשיב ובמכלול החומר המצוי בתיק, ועל יסוד הסמכות הקבועה בתקנה 48 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א - 20202 יחד עם תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 (ראו גם החלטה מיום 1.5.23) ובשים לב גם לכך שההחלטה בערכאה הראשונה ניתנה ללא דיון, סבורני כי ניתן להכריע בערעור על יסוד החומר הכתוב ובהמשך לכך להורות על דחיית הערעור לגופו.
אכן ככלל סבורני, כי כאשר בעל דין בוחר להביא מחלוקת פרשנית להכרעת רשם ההוצאה לפועל, הוא מגלה בכך שלשיטתו אין מדובר בסוגיה המחייבת פנייה לבית המשפט בבקשת הבהרה, ולא בנקל יוכל - לאחר שעמדתו הפרשנית נדחתה לגופה - לטעון כי מדובר בסוגיה שהרשם היה צריך לפנות בעניינה לבית המשפט.
סוף דבר אין בידי להיעתר לערעור ואינני סבור שנפל פגם בהחלטת כבוד הרשם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו