הוצאה לפועל - פינוי דירה ממשכון

כב' רשמת ההוצאה לפועל בחיפה בהחלטתה מיום 11.2.14 בתיק הוצל"פ מס' 02-22863-07-0, קבעה כי על התובעת לפנות את הדירה, וזאת עד ליום 12.3.14.

הכונס היה חייב להעמיד לרשות התובעת אחת מהחלופות לפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), בטרם הפינוי, קרי: פיצוי בשווי דיור דומה באיזור קרוב, שכן דמי השכירות משמשים לה למימון מגוריה, ונושא זה טרם לובן וטרם הוכרע ע"י ראש ההוצאה לפועל.

שווי הדירה הממושכנת עולה על יתרת הלוואת המשכנתא ואם הדירה תמכר בהליך כנוס נכסים סביר להניח כי לתובעת תיוותר יתרה שלאחר המכר, אשר תחולק בהתאם להוראות רשם ההוצל"פ, ובשים לב לנושים הנוספים של החייבת ולעיקולים שהוטלו על הדירה.

...

התובעת טענה כי לאור דחיפות העניין יהיה זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה לדחיית מועד פינוי לצורך השלמת ההליכים בפני הוועדה הבין-משרדית העליונה והמצאת דיור חלופי, והכל בהתאם לחוק וזאת נוכח מאזן הנוחות הנוטה לטובת התובעת וילדיה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בעדויות ובטענות הצדדים בסיכומיהם, אני קובעת כי דין הבקשה למתן סעד זמני לעיכוב פינוי הדירה – להידחות.

מאחר והתובעת אינה מתגוררת בדירה כאמור, אלא מתגוררת יחד עם ילדיה בדירה אחרת, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, וככל שגם ב"כ התובעת לא חזר על טענה זו בסיכומיו, אין מקום לדון עתה בטענת הדיור החלוף.

לאור כל האמור, הסעד הזמני מיום 11.3.14 מבוטל והנני מורה על המשך הליכי פינוי הדירה.

גם כאן וגם שם נתן בנק מימון לאקוני דירה; גם כאן וגם שם הכסף הועבר במישרין למוכר הדירה; גם כאן וגם שם חתם המוכר על כתב התחייבות לטובת הבנק, שנוסחו זהה בשני המקרים; גם כאן וגם שם רשם הבנק מישכון לטובתו על זכויות הקונים במסגרת הסכם המכר; גם כאן וגם שם הקונים לא עמדו בתשלומים להחזרת ההלוואה; גם כאן וגם שם נקט הבנק בהליכי הוצאה לפועל לפינוי הדירה ולמכירתה.

...

לדעת בית המשפט ניתן לבסס מסקנה זו על שתי הנמקות שונות, כפי שבאו לידי ביטוי בפסיקתם של בתי המשפט המחוזיים; וכך אומר בית המשפט לגבי דרך ההנמקה הראשונה: יש לראות את המשכון שנרשם על זכויותיהם החוזיות של [הקונים] לטובת [הבנק] כמשכון שחל על זכויות [הקונים], ובכללן זכויות החכירה לדורות והחזקה בדירה, וזאת בשל ההתחייבות החד-משמעית והאבסולוטית של [הבן המוכר] כלפי [הבנק], ממנה ניתן ללמוד את הסכמת [הבן המוכר] לכפיפות זכויותיו למשכון.

אם נחיל כעת על נסיבות המקרה הנדון את ההלכה שנפסקה בפרשת שטיינמץ, הרי המסקנה המתבקשת היא כי דין הערעור להתקבל.

התוצאה היא כי הערעור מתקבל, החלטתו של בית המשפט המחוזי מתבטלת והחלטתה של ראש הוצאה לפועל, הדוחה את בקשת הפינוי, מושבת על כנה, וזאת מן הנימוקים המפורטים בערעור זה. המשיב מס' 1 ישלם למערערים מס' 2 ו-3 הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסך 10,000 ₪.

-החלטה זו הינה עניינה בקשת המבקשים ליתן צו מניעה זמני, עד למתן פסק דין בתיק העיקרי, אשר יאסור על המשיבים או מי מטעמם לבצע כל פעולה בדירת המגורים של המבקשים, ברחוב משעול האדמונית 8 באילת, הידועה כגוש 40079 חלקה 60 (להלן:"הדירה"), ובהתאם להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל לפינוי ומכירת הדירה במסגרת תיק הוצל"פ 03-26990-10-2.

עוד העלימו מעיני בית המשפט את העובדה כי מעבר להסכם ההלוואה הראשון חתמו הם על הסכם הלוואה שני על סך של 200,000 יורו ומכוחו הוסיפו ומשכנו את דירתם האמורה כך שבפועל על הדירה האמורה רובצות שתי משכנתאות לטובת המשיב.

...

המשיב מסר את הציורים לידי המבקשים וסוכם בין הצדדים כי בתמורה ישלמו המבקשים למשיב 1 סך של 450,000 יורו בשלושה תשלומים כדלקמן: סך של 50,000 יורו עד ליום 13.4.10, 50,000 יורו עד ליום 13.4.11 ו-350,000 יורו עד ליום 13.4.12.

-דין הבקשה לעיכוב ביצוע להדחות וצו המניעה הזמני שהוצא לבקשת המבקשים מבוטל.

-סוף דבר – אני מורה על ביטול החלטתי בדבר עיכוב הליכי הוצאה.

אכן הנני סבורה כי בנסיבות העניין ולאור המידע המצוי ברשות המשיבים ואשר עלה מבירור הכונס כאמור בסעיפים 21 ו-27 לכתב התביעה שהגישו המשיבים (ת.א. 16993/06), הרי לכאורה הדרך הראויה שהיה על המשיבים לנקוט בה הינה הגשת תביעה מתאימה לביהמ"ש כנגד המבקשים וכנגד הנתבעים בת.א. 16993/06 ולא בנקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשים לשם פינויים מהדירה (ראה סעיף 17 לחוק המשכון וכן רע"א 8792/00 שטיינמץ משה מנחם נ' בנק משכן בע"מ, פ"ד נו(5) 593 וכן רע"א 9182/00 עזבון דייפני רומיה נ' בנק טפחות לישראל בע"מ, תק-על 2004(4) 2642).

...

סוף דבר: 29.

לאור כל האמור ראיתי בשלב זה לדחות את הבקשה.

לאור כל האמור לעיל, הנני מורה כי העדויות הראשיות הנוגעות לתביעות 8895/05 ו-16993/06 תוגשנה בדרך של תצהיר ובהיעדר החלטה אחרת על המצהירים להופיע לביהמ"ש למועד שיקבע להוכחות.

התביעה באה לעולם לאחר שביום 4.8.03 נימסרה למערער הודעה מלשכת ההוצאה לפועל, הממוענת לאחיו יעקב, לפיה יש לפנות את הדירה עד ליום 25.8.03, שאז נודע לו כי האח לא פרע לבנק שתי הלוואות מובטחות במישכון על זכויותיו בדירה.

זאת, משום שנימצא כי היתנהלות הבנק, בכל הקשור לרישום המשכונות ולהליכי הפינוי, לוקה בכך שמתחילת הדרך ועד לפתיחת הליכי ההוצאה לפועל ובכלל, היתעלם הבנק מעובדת קיומו של מחזיק בדירה, אף בטרם ידע הבנק על כך שאין באותה חזקה כדי לאפשר למחזיק להיבנות ממנה.

...

דיון 12 דין הערעור להידחות.

דומה שבסופו של דבר אף המערער מסכים עם כך שאינו הבעלים של הזכויות בדירה או במגרש, שכן במהלך הדיון בערעורו ריכז המערער את מרבית ועיקר טענותיו באשר לשיעורם ולגובהם של הסכומים אותם דורש הבנק שתפחו למימדים גדולים נוכח הצטברות ריבית והפרשי הצמדה לאור חלוף הזמן.

אשר על כן, וכאמור, הערעור נדחה.