הונאת מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה באמצעות חשבוניות כוזבות

נגד משיבים 6-1, ויחד איתם 30 חברות נאשמות נוספות, הוגש כתב אישום המייחס להם קשירת קשר לבצוע עבירות שונות, בקשר למכירת חשבוניות מס כוזבות בהקף של מאות מליוני שקלים, תמורת תשלומי עמלה שונים - עבירות על חוק מס ערך מוסף, על פקודת מס הכנסה ועל חוק איסור הלבנת הון.

לצורך מימוש תוכניתם, קשרה הקבוצה ביחד עם נאשמות 36-7 ואחרים, קשר עם רוכשי החשבוניות, וזאת על מנת שהרוכשים יוכלו להגדיל באמצעות החשבוניות, באופן פקטבי, את הוצאותיהם לצרכי מס הכנסה, ולנכות את החשבוניות הפיקטיביות בדיווחיהם התקופתיים למע"מ. כאמור הקבוצה התארגנה בצורה שיטתית ומתוחכמת תוך חלוקת תפקידים ברורה ומוגדרת בקבוצה, כאשר כל חבר יודע את חלקו ומהו תחום האחריות שלו: נאשם 1, הרוח החיה של הקבוצה, היה זה שניהל והתווה את פעילות הקבוצה.

בעבירות סמים, בעבירות תרמית והונאה, עבירות "עוקץ" ועבירות מס קשות כמו הפצת חשבוניות פיקטיביות, קיים חשש ממשי כי הנאשם ימשיך במעלליו גם בעת שהותו בחלופת מעצר, תוך חזרה לאותה זירת פעולה".

...

לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בבש"פ 6393/13, אילן שפק נ' מדינת ישראל (20.10.2013): "על אף שהעבירות המיוחסות לעורר הן בעיקרן עבירות כלכליות, סבורני, כי אופן ביצוען, התחכום, התכנון והמערך שלווה לביצוען מלמדים על מסוכנותו של העורר. במשך תקופה ארוכה העורר היה שותף, לכאורה, להוצאתה לפועל של תוכנית עבריינית מסועפת ומורכבת שהתפרשה על פני אזורים שונים, אשר דרשה שיתוף פעולה מלא ומתמיד של כלל המעורבים בפרשה וגלגלה סכומי כסף בהיקפים עצומים של מאות מי ליוני שקלים, תוך מגמה ברורה להונות את שלטונות המס ובניגוד להוראות חוק איסור הלבנת הון. כך שאין מדובר במעשה חד פעמי של העורר, במעידה נקודתית, אלא הוא היה לכאורה שותף למסכת פעולות מורכבת ומתמשכת אשר יש בה ללמד ולהעיד על מסוכנותו". וראה גם בש"פ 4658/15, רונאל פישר נ' מדינת ישראל (9.7.2015): "ואכן, המאשימה אישרה בחצי פה כי החשש שהעורר יחזור ויפעל במתווה של האישומים המיוחסים לו בכתב האישום אינו גדול. אלא שלטענת המאשימה, התחכום, הנועזות, והשיטתיות בה פעל העורר, מקימים את החשש שמא ימצא העורר דרכים חדשות ויצירתיות לפעול שוב, בדרכים ובזירות אחרות. זאת, בהיקש להלכה לגבי "עבירות רכוש המבוצעות באופן שיטתי או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של עבריינים מספר, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים" (בש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268 (1998) (להלן: עניין רוסלן)).

השאלה בענייננו הינה האם, על אף כל האמור לעיל, ניתן למצוא במקרה זה חלופות שתבטחנה את מטרות המעצר תוך פגיעה פחותה במשיבים.

לאור האמור לעיל, ומאחר שאינני רואה בחלופות המעצר המוצעות חלופות ראויות למעצר, אני מורה על מעצרם של משיבים 3, 4, 5 ו- 6 עד תום ההליכים.

ביום 1.12.14, תוך כדי ניהול ההליך דנא, הורשעו המערערת ובעלי מניותיה, במסגרת התיק הפליל האמור, על פי הודעתם בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון (מש/1), בין היתר, בעבירות על חוק מס ערך מוסף, על פקודת מס ההכנסה, ועל חוק איסור הלבנת הון.

על פי החלק הכללי בכתב האישום המתוקן, עסקו המערערת ובעלי מניותיה בענף הדלק ו -"... פעלו לביצועה של תוכנית עבריינית, במסגרתה גרפו לכיסם סכומי עתק שלא כדין". הפרק הרביעי של כתב האישום (החל מעמ' 23 לכתב האישום מש/1), מיפרט בין היתר עבירות רבות על פקודת מס ההכנסה, לרבות הכנה והפצה של חשבוניות פיקטיביות.

באמצו את הסדר הטיעון כתב בית המשפט בגזר הדין: "מתוך העדויות שכבר נשמעו נחשף ביהמ"ש לתחכום בו נעשו המעשים, לשיטתיות, לריבוי המעשים, ולאופנים השונים בהם נקטו הנאשמים במטרה להונות את שילטונות המס ולהתחמק מתשלום מס אמת. אף אני סבורה כי עונש המאסר בהסדר הטיעון הוא על הצד המקל, אך אינו מקל במידה שאינה מאפשרת אימוצו, במיוחד כשעונש זה מאוזן בפן הכספי הכולל קנס וחילוט" (עמ' 1441 לפרוטוקול הדיון בתיק האמור).

לא רק שמדובר בעדות יחידה של עד מעוניין, ולא רק שעדותו של מר גאון נחשדה על ידי המשיבה, בצדק, כבלתי מהימנה, על רקע המעשים שיוחסו לו, ובדיעבד – על רקע הרשעתו בעבירות חמורות ביותר שביסודן דיווחים כוזבים, אלא שנכון לזקוף לחובת המערערת בנקודה זו, גם את המנעותה מהעדת מי ממנהלי חברת פוראול, לרבות מנכ"ל החברה מר יוסף סוויסה, או הנהגים, אשר לטענתה הובילה את הדלקים שמכרה לה חברת פוראול (ור' לעניין זה את עדותו של מר גאון בעמ' 32 לפרו' ש' 6-7, ועמ' 33 ש' 17-18).

לטענת המשיבה, היות שמחילת החובות הנה בגדר הכנסה על פי סעיף 3(ב) לפקודה, יש לרשום אותה כ"הכנסות אחרות" בדו"חות, ולא במסגרת "עלות המכר". לאחר נטרול פעולות היומן האמורות, ע"י הפחתת הסכומים הרלוואנטיים מסעיף "עלות המכר", והוספתם למחזור המכירות, מצאה המשיבה, כי שעורי הרווח בשנת המס 2007 עמד על 3.4% ואילו בשנת המס 2006 נוצר הפסד גולמי בשיעור של 8% (ר' טבלה 2 בנספח א' לחוו"ד מר הרוש).

...

ביחס לאופן ביסוס השומה לפי מיטב השפיטה, למסד הראייתי הנחוץ לשם עריכתה, ולטיב הביקורת השיפוטית עליה בערעור, נפסק: "נישום אשר ספריו הוכרו כפסולים מאחר שנוהלו בסטיה מהוראות ניהול פנקסים... ונערכה לו כתוצאה מכך שומה על פי מיטב השפיטה - לא ניתן לדרוש ממנהל מע"מ, או מפקיד השומה, לפי העניין ... להוציא שומה מבוססת ומדוייקת לכל דבר ועניין ולהצדיק את שומתו לכל פרטיה. בנסיבות אלה רשאי המנהל לקבוע את השומה לא רק על פי עובדות מוכחות ונתונים בודקים, אלא גם על פי אומדנים, הערכות וניסיון אישי …במקרים כגון דא, על הנישום הראיה להוכיח את הטענה כי שומה כאמור הינה מופרז, בלתי סבירה או שגויה … נטל הראיה הרובץ על נישום בהקשר זה הינו כבד ביותר עד כי "לא נשאר לשופט אלא לאשר את השומה, בלתי אם יעלה בידי הנישום להוקיעה כשרירותית או כמופרכת מעיקרה או, כבנויה על הנחות של עובדות או משפט המוטעות ביסוד... פקיד השומה מחויב, כמובן, למשל בעריכת שומה סבר, אך כשאין בסיס מוצק להערכת הכנסתו של הנישום, מן הטעם שספריו נפסלו... לא יתערב בית-המשפט בשומה, אפילו לא היה בידי פקיד השומה כדי לבססה על ראיות, שאפשר להעמידן במבחן... ההיגיון אשר עומד בבסיסה של הלכה זו הוא בקיאותם ומומחיותם של מנהל מע"מ או פקיד השומה בעריכת שומות המס. מטעם זה נקבע כי גם באותם מקרים בהם נאלץ מנהל מע"מ לפעול אף לפי ניחוש והשערה בלבד, לא יבוא בית המשפט להמיר את ניחושו ושיקול דעתו של המנהל בניחושו ובשיקול דעתו שלו... לבית המשפט בתובענת מס נתונות סמכויות של פיקוח וביקור בלבד. אמנם, בית המשפט מוסמך להתערב בשומה שנערכה על ידי פקידי המס, אולם ככלל לא ייטה הוא לעשות כן. את תפקיד עריכת השומה הטיל המחוקק על מנהל מע"מ ואפילו ימצא בית המשפט כי אילו היה פועל הוא במקומו של זה היה עורך את השומה באופן שונה ממנו, אין בכך עילה מספקת להתערבותו בה" [ע"א 8375/06 ד"ר מנחם צ'צ'קס נ' מנהל מע"מ פתח תקוה (ניתן ביום 25.3.09) בסעיף 20 לפסק הדין, ור' גם ע"א 4160/13 סלע בנגב חב' לעבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ נ' מנהל מע"מ באר שבע ופקיד שומה באר שבע (ניתן ביום 10.5.15 בסעיף מה לפסק הדין)].

משנדחו טענות המערערת, לעניין פסילת הספרים, ולעניין השומות על פי מיטב השפיטה, יש לדחות את הערעור, לעניין תיאום ניכוי, בשל פחת ובשל אינפלציה, בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), וביחס לקנס הגירעון, הנשענים במלואם על הטענות שנדונו לעיל ונדחו.

משלא נמצא כל פגם העשוי להצדיק התערבות בשומות ובצווים, נדחה הערעור.

נוכח סכומי המס שהועמדו במחלוקת במסגרת הערעור, ונוכח היקף ההתדיינות בפועל, תשלם המערערת למשיבה הוצאות המשפט, בסך 70,000 ₪.

כתב האישום והבקשה למתן צו זמני ברכוש המשיבים, אוסקר אברהם (להלן: אוסקר) וחברת אוסקר אנרגיה בע"מ שהייתה בבעלותו (להלן: אוסקר-אנרגיה או החברה), עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע יחד עם ארבעה נאשמים נוספים בגין עבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף), פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, חוק העונשין, התשל"ז-1977 וחוק איסור הלבנת הון.

כתב האישום המקורי הוגש ביום 10.7.2012 וביום 23.1.2013 הוגש כתב אישום מתוקן, בו נטען כי בתקופה שבין חודש ינואר 2011 לחודש מאי 2012 קשרו המשיבים ויתר הנאשמים קשר לבצוע תוכנית עבריינית רחבת הקף להונאת רשויות המס, התחמקו מתשלומי מע"מ ומס הכנסה בסכומי עתק והלבינו הון בסכום כולל של כ-215 מיליון ש"ח. כתב האישום המתוקן מחזיק שנים עשר אישומים, שבעה מתוכם מיוחסים למשיבים, ובהם מתוארות עיסקאות לרכישת דלק אותן ביצעו ובמסגרתן הוצאו חשבוניות פיקטיביות במטרה להקטין בכזב את חבות המס.

כמו כן, נראה לכאורה כי ניכוי מס תשומות באמצעות חשבוניות פיקטיביות, תוך רשומן בספרי הנהלת החשבונות והסוואת העובדה כי זכות הנכוי מקורה בעבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף שנעברה בנסיבות מחמירות, עשוי להחשב עבירה על סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון (לפרשנות התכליתית של היסוד הנפשי הנידרש בכל הנוגע לעבירה על סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון ראו: ע"פ 8551/11 סלכגי נ' מדינת ישראל, פסקות 37-28 (12.8.2012); ע"פ 8274/11 אדז'רסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 37 (21.1.2013)).

...

נוכח המסקנה שאליה הגעתי, יש לדחות את ערעור המשיבים (ע"פ 5448/13).

אשר לערעור המדינה (ע"פ 5140/13) - ערעור זה מתייחס להחרגת הסך של חמישה מיליון ש"ח מן הצו הזמני שניתן ומקובלת עלי טענת המדינה כי הטעם לאותה החרגה לא פורט בהחלטתו של בית המשפט קמא והיא אף אינה עולה בקנה אחד עם יתר קביעותיו בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיבים.

סיכומו של דבר - ערעור המשיבים (ע"פ 5448/13) נדחה, וערעור המדינה (ע"פ 5140/13) מתקבל במובן זה שהחלטתו של בית המשפט קמא – ככל שהיא נוגעת לשחרור רכוש בשווי של חמישה מיליון ש"ח לידי המשיבים מתוך כלל הנכסים שתפסה המדינה – מבוטלת והצו הזמני שעליו הורה יעמוד בתוקפו ויחול על מלוא הרכוש שנתפס בידי המדינה.

במסגרת פועלו בעוסק המורשה, כלל הנאשם את חשבוניות התשומה הכוזבות בספרי הנהלת החשבונות של העוסק המורשה בסכום כולל של 1,699,200 ₪ כאשר סכום המע"מ הגלום בגינן הנו 234,369 ₪ כמפורט בנספח לכתב האישום.

עבירה על סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה, הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים.

סכום ההכנסה שהושמט הוא משמעותי בסך של 1.7 מיליון ₪, והנאשם עבר גם על עבירות לפי חוק מס ערך מוסף וגם לפי פקודת מס הכנסה, כאשר הוא המבצע העקרי של העבירות והנהנה העקרי מהן.

מטרתו של הנאשם הייתה להפיק לעצמו רווח כלכלי, על חשבון הציבור, באמצעות עבירות אותן תיכנן מראש; לשם ביצוע עבירות המרמה, רכש הנאשם חשבוניות ביודעו שהן אינן משקפות עיסקאות אמת ולאחר מכן כלל אותן בדיווחיו.

נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על בחירה מודעת ויזומה של הנאשם לעבור על החוק, תוך הונאת הרשויות ושתוף פעולה עם אלה אשר הפיקו את החשבוניות הכוזבות.

...

לשיטתו, גילו של הנאשם, נתוניו האישיים הסבוכים ומצבו הכלכלי הקשה מוליכים למסקנה כי יש לבחור ענישה אשר תעמוד על מאסר בעבודות שירות ותו לא. דיון והכרעה מתחם העונש ההולם טרם קביעת מתחם העונש ההולם, אציין כי על אף שהנאשם הורשע בעבירות רבות, הרי שמדובר בעבירות שהנאשם ביצע כפרשה עבריינית אחת, שבוצעה תוך ניהול העסק שבבעלותו, על פני תקופה בת שנה, כשמדובר למעשה במספר סעיפים הקשורים בקשר הדוק לכדי אירוע עברייני אחד, ועל כן אקבע לכל העבירות מתחם עונש אחד בהתאם לסעיף 40יב לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

לאחר שנתתי דעתי לערכים המוגנים ולפגיעה בהם בנסיבות ביצוע העבירות ולמדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם את העבירות, נע במקרה זה בין 9 ל-20 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן קנס כספי.

לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: עשרה (10) חודשי מאסר לריצוי בפועל.

הכנת פנקסי חשבונות כוזבים לפי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף (14 עבירות).

במהלך תקופה זו, קשר הנאשם עם זלמן זבדצקי ועמרם גונן, בעליהם של חברה בשם אפגרדבל בע"מ (להלן: החברה), לסייע להם להונות את רשויות המס, ולספק להם חשבוניות כוזבות, על מנת שינכו באמצעותם תשומות מס ויגדילו במירמה את הוצאות החברה.

מיתחם העונש ההולם לאורך תקופה של כארבע שנים סיפק הנאשם חשבוניות כוזבות של העסק שבבעלותו בסכום כולל של כחמשה מיליון ש"ח (סכום מע"מ של כ- 700,000 ש"ח), וכלל בספרי העסק חשבוניות כוזבות, בסכום כולל של כ- 350,000 ש"ח. כמו כן הנאשם סייע לאחרים להיתחמק מתשלום מס אמת, הן בדרך של מכירת חשבוניות כוזבות והן באמצעות פריטת צ'קים, על מנת שאותם אחרים יוכלו ליצור מצג כוזב כאילו שילמו באותן צ'קים לספקים אחרים מהם קיבלו חשבוניות כוזבות.

...