המומחה השיב "זה הבדל גדול, בין פקיד בנק שלא מומחה לבדיקת חתימות, אין לו ניסיון, לאדם כמוני, אני כתבתי ספר ונתתי שיעורים במקצוע זה, ועברתי הישתלמות בחו"ל, מסתכל על כך בעין מקצועית".
ראיות הבנק
עדותה של סילבי
סילבי, העובדת כאמור בסניף קינג ג'ורג' של הבנק, הצהירה בתצהיר עדות ראשית כי התובעת פרופ' לרפואת שיניים בעבר, מנהלת חשבונה בבנק מזה שנים רבות.
סעיף 23(א) לפקודת השיטריות מוסיף וקובע כי חתימה מזויפת על גבי השטר "אין כוחה יפה כלשהוא". חתימת המושך (הלקוח) על גבי השטר היא היוצרת את השיק, ובהיעדר חתימה, או במקרה שבו זויפה חתימת המושך, אין למסמך נפקות ונקודת המוצא היא שהבנק אינו רשאי לחייב את חשבון לקוחו בגין שיקים שהלקוח לא משך (ראו למשל פסק דינו של כב' השופט ח' כהן בע"א 550/66 שטאובר נ' בנק המזרחי, פ"ד כב (1) 240, 248 (1968).
עצם ההיתקשרות בחוזה עם הבנק אינה מקנה ביטוח מפני מעשי הונאה או זיוף, והאחריות לא תוטל בכל מקרה על הבנק.
יחד עם זאת, כתב האישום נגד הנתבעת הוגש בגין 17 שקים בלבד, הנתבעת הורשעה, על יסוד הודעתה, ודינה נגזר.
גרסת הבנק כאמור הייתה שסילבי הבחינה בפעילות חריגה בחשבון, אף שהמעקב שהיא מנהלת הוא אחר חריגה ממסגרת האשראי המאושרת, ולאחר שמצאה כי החשבון ביתרת חובה היתקשרה אל התובעת והתריעה בפניה על כך, נוכח ההכרות רבת השנים עימה.
...
על כן הגיע למסקנה שקיימת סבירות גבוהה לכך שהחתימות שבמחלוקת על גבי השיקים לא נחתמו על ידי התובעת.
עולה מהמקובץ כי לא מדובר בענייננו בהבדלים בולטים, שניתן היה לראותם בעין בלתי מזויינת, ועל כן אינני סבורה שהבנק הפר את ההסכם, או שהוא נהג ברשלנות בכך שלא גילה כי אחדות מהחתימות על גבי השקים זויפו.
סיכום
אשר על כן, אני דוחה את התביעה.