הונאה בכרטיס חיוב וגניבה על ידי מטפלת

לעניין עבירות של גניבה והונאה בכרטיס חיוב, אביא מספר דוגמאות בדבר המדיניות הנוהגת במקרים דומים בהם היה מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי, שהודו והביעו חרטה: ת"פ (שלום-ת"א) 14438-12-09 מדינת ישראל נ' ויזמאן ואח' (22.2.10) – הנאשמות הורשעו בעבירות של גניבה והונאת כרטיס חיוב בכך שהשתמשו ללא רשות בכרטיס אשראי של המתלוננת בסכום כולל של 3,500 ש"ח. לאור העדר עבר פלילי, הודייתן המוקדמת וחרטתן, בית המשפט, על אף שלא הקל ראש בדבר חומרת העבירות, הטיל על הנאשמות מאסר מותנה, קנס ופצוי, כעתירת ב"כ המאשימה.

לפי תסקיר שירות המבחן, הנאשמת אם לארבעה ילדים, עובדת כמטפלת במעון, ובצעה את המעשים על רקע מצב ריגשי.

אתייחס לפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה: ת"פ (שלום-ת"א) 44783-01-11 מדינת ישראל נ' מיקי גרבי (9.10.2012) – דובר בעבירות של גניבת כרטיס חיוב ושימוש בו בסכום כולל של 14,160 ש"ח. נאמר כי המאשימה עשתה חסד עם הנאשם בכך שעמדתה העונשית הייתה 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, אולם, מאחר שהנאשם נמצא בלתי כשיר לבצוע מאסר על דרך של עבודות שירות, הטיל בית המשפט על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 5,000 ש"ח ופצוי למתלוננים בסך 4,000 ש"ח. הנאשם ערער על גזר דינו בעפ"ג (מחוזי-ת"א) 47614-10-12 גרבי נ' מדינת ישראל (15.7.13) – בית המשפט נתן לנאשם הזדמנויות רבות וכן, שהות ארוכה כדי לתקן את הנזק לו גרם במישור הכלכלי, אך הנאשם לא עמד במטלה זו, והסכומים שגנב לא הוחזרו למתלוננים.

...

בהתאם לפסיקה שפורטה לעיל, ובהתחשב בכך שהפסיקה אליה הפנתה ב"כ המאשימה עוסקת בעבירה של גניבה ממעביד ולא בעבירות בהן הורשע הנאשם בתיק זה, אני קובעת כי מתחם הענישה ההולם את עבירות הגניבה והונאה בכרטיס חיוב נע בין מאסר מותנה והתחייבות כספית לבין מספר חודשי מאסר, שיכול שירוצו על דרך של עבודות שירות, קנס ופיצוי.

לאחר ששקלתי את כל הנסיבות הצריכות לעניין ואת טיעוני הצדדים, ובהם גילו של הנאשם, נסיבות חייו, העדר עבר פלילי, כתב האישום שתוקן במסגרת הסדר בין הצדדים, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, הודאתו של הנאשם והחיסכון בזמן שיפוטי יקר, האמור בתסקירי שרות המבחן, האינטרס הציבורי, עוגמת הנפש שנגרמה למתלונן, ההפסד הכספי שנגרם לחברת האשראי, הפגיעה במעסיקו של הנאשם ובחברה בה עבד, הפגיעה בבעלי המזוודות שזהותם אינה ידועה, העובדה כי הנאשם הינו מפרנס יחידי במשפחתו, הרקע לביצוע העבירות שהיה מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, הסיכון הנמוך להישנות ביצוע העבירות על ידי הנאשם, אני סבורה כי יש להטיל על הנאשם עונש כולל בגין העבירות, שיהיה ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן: ארבעה חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שנתיים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה מן העבירות בהן הורשע.

הנאשם הורשע על פי הודאתו במספר כתבי אישום מתוקנים שאוחדו, בעבירות שלהלן: היתנגדות למעצר, גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב, נסיון הונאה בכרטיס חיוב, נסיון גניבה, גניבה, הסגת גבול, פריצה לבניין שאינו דירה או בית תפילה והיזק לרכוש במזיד.

העו"ס המטפלת ביחידה לטפול בהתמכרויות במעלות מסרה לשירות המבחן כי הנאשם משתף פעולה באופן חיובי ביותר עם גורמי הטיפול, מגיע לפגישות פרטניות וקבוצתיות, וכן מוסר בדיקות שתן המעידות על המנעותו משימוש בסמים.

הנאשם המשיך בתהליך לאחר שיחרורו באופן שהוא מטופל על ידי היחידה לטפול בהתמכרויות במעלות, מישתתף בקבוצת NA, משמש בחודשים האחרונים כמדריך נגמלים באשפוזית טמרה, והוא עבר הכשרות מקצועיות שונות.

...

נראה לי כי בנסיבות אלה, אין מקום להסיג את הנאשם אחורנית לסביבה עבריינית בה יש זמינות לסמים שונים, אלא יש לתת יד למאמציו השיקומיים המוכחים, באמצעות צו מבחן לתקופה ממושכת.

על פי הודאתה הורשעה הנאשמת בעבירה של גניבה ממעביד, בשלושים עבירות של הונאה בכרטיס חיוב ובעשרים ותשע עבירות של קבלת דבר במירמה.

במועדים הרלבאנטיים לכתב האישום עבדה הנאשמת בחברת כח אדם והועסקה כמטפלת של המתלוננת.

הנאשמת העתיקה את מספר הכרטיס ובמשך תקופה של כחודשיים וחצי נהגה לעשות בו שימוש טלפוני, על ידי כך שהתקשרה לבתי עסק שונים , הזדהתה בשם שאינו שלה והזמינה פריטי רכוש שונים באמצעות כרטיס אשראי זה והודיעה לבעל העסק כי "ורד" תגיע לאסוף את הסחורה.

...

סוף דבר , עתרה התביעה להשית על הנאשמת 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

אני גוזרת על הנאשמת ארבעה חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, באופן עליו המליץ הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 16/12/15.

על פי אותו הסדר טיעון הודו המבקשת ובעלה והורשעו בעבירות של הונאה בכרטיס אשראי, גניבת כרטיס חיוב, קבלת דבר במירמה וזיוף, בכך שהמבקשת בעת שהועסקה על ידי המתלוננת, ילידת 1946, כמטפלת, מעלה באמון שנתנה בה המתלוננת ותוך שימוש בכרטיס אשראי ובפנקס שיקים שגנבה מן המתלוננת וכן בכרטיס אשראי נוסף שהמתלוננת מסרה לידיה על מנת שתמשוך לעצמה באמצעותו את שכרה, גנבה מן המתלוננת ובחלק מן המקרים יחד עם בעלה, סכום כולל של 105,000 ש"ח. העונש שעליו הוסכם בין המבקשת ובעלה למדינה על פי הסדר הטיעון היה כי על המבקשת יוטל עונש של חמישה חודשי מאסר בפועל שיכול ויבוצע בעבודות שירות וכן מאסר מותנה לפי שיקול דעת בית המשפט.

...

הערכאות קמא סברו כי זהו אחד מאותם המקרים, ולא מצאנו כי פרט להכרעה בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן, פסקי-דינם של הערכאות קמא מעלים סוגיה עקרונית כלשהי המצדיקה מתן רשות ערעור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בית המשפט העליון נתן דעתו לנסיבותיה האישיות ולהמלצת שירות המבחן להמנע ממאסר בפועל, ומנגד לעברה הפלילי בעבירות דומות ולחומרת המעשים ודחה בקשת רשות ערעור שהגישה; רע"פ 3456/16 פלונית נ' מדינת ישראל (17.5.2016), בו נידון עניינה של נאשמת שיעבדה כמטפלת בקשישים והורשעה על פי הודאתה בשלושה כתבי אישום שצורפו בעבירות גניבה בידי עובד, גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב, ובעבירת התפרצות לדירה וגניבה.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על עצם הרשעתה בדין, נדחה, והעונש נותר על כנו; בעפ"ג (חי') 55502-05-14 סקיף נ' מדינת ישראל (13.11.2014) נדון ערעורה של נאשמת שהועסקה במשך כשנתיים וחצי על ידי זוג קשישים, כמטפלת ומלווה, והחזיקה לשם כך בכרטיסי אשראי ופנקסי שיקים של זוג הקשישים.

...

כאמור לעיל, המעשים הינם חסרי פשר אולם לכך התייחסתי בהכרעת הדין: "לא אחת קורה שהפסיפס הראייתי אינו מושלם. העובדה שקיימים חללים ראייתיים לא מוסברים ותהיות חסרות מענה אינה חוסמת בהכרח את האפשרות להרשיע על פי המארג הראייתי הקיים. זאת, כאשר על אף התהיות הבלתי מוסברות עומדת בעינה המסקנה שהאשמה הוכחה מעבר לכל ספק סביר" (ע"פ 2478/12 סאטי אגבריה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 26 (13.5.2015); ע"פ 4179/09 מדינת ישראל נ' וולקוב, [פורסם בנבו] פסקה 30 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) גרוניס (18.10.2010)).

"ואחר שאמרנו את אלה, וההבחנה ברורה, לדעתי יש מקום להתחשבות בתקופה ארוכה של מעצר בפיקוח אלקטרוני-כמו גם מעצר בית מלא בכלל-בגדרי הענישה, אך כי כמובן לא במידה זהה למעצר במתקן כליאה, והדגש בעיניי הוא על תקופה ארוכה". אני סבור שיש למקם הנאשמת בחלקו העליון של המתחם בניכוי ימי המעצר ותוך התחשבות בתקופת המעצר הממושכת באיזוק אלקטרוני ובנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה 5 אחרית דבר גזר הדין אינו קל עבורי לפי שעל כפות המאזניים מצויות נסיבות יוצאות דופן וייחודיות.

לאחר ששקלתי כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשמת העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים בניכוי תקופת מעצרה מיום 21.2.23 עד 4.5.23.