מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הולדה בעוולה עקב אי גילוי מום בעובר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

התובעים טוענים, כי מתצהירי התובעים ומהנספחים שצורפו לתגובה עולה ,כי עניינה של התביעה הנו "הולדה בעוולה" עקב מחדל הנתבעת באי גילוי מום לב מורכב בעובר, שגרם לפטירתו מספר ימים לאחר הוולדו.
לטענתם, כאשר היה בידי התובעים הסבר ברור והגיוני אחר למקור הנזק כשהכוונה הייתה לפגם הגנטי שחזר ופגע במשפחתם שוב ושוב והביא להולדת עוברים הנושאים מומים קשים שנפטרו זמן קצר לאחר לידתם, הרי שהתובעים לא ידעו ולא יכולים היו לדעת ,כי אותו נזק נגרם דוקא עקב מחדל רפואי מצד הנתבעת, מאחר ולתובעים היה הסבר מוחשי, ידוע והגיוני אחר שהוא הגורם הגנטי ממנו נכוו שוב ושוב ועל כן אין זה סביר לצפות או לידרוש מהם כי יפצחו במסע של חקירה או בירור למקור אחר הנזק.
...
סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע: "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה." בסעיף 8 לחוק ההתיישנות נקבעו שלושה תנאים מצטברים, בהתקיימם נדחית תחילתה של תקופת ההתיישנות: נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התביעה; אי ידיעת העובדות הנה מסיבות שאינן תלויות בתובע; גם בזהירות סבירה לא יכול היה התובע לגלות את העובדות.
בנסיבות אלה , אני סבור, כי דין הבקשה לדחייה על הסף מחמת התיישנות- להתקבל.
התוצאה היא ,אפוא, כי אני נעתר לבקשה ודוחה בזה את התביעה על הסף מחמת התיישנות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עילת התביעה - רשלנות במעקב ההיריון שהביאה לכך שמומו של התובע לא אובחן מבעוד מועד ולפיכך לא נימנעה לידתו.
התביעה, יש לומר, הוגשה בטרם ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 1326/07 המר נ' פרופ' עמית (מיום 28.5.12), בו ביטל בית המשפט את עילת התביעה של היילוד בגין "חיים בעוולה" ושימר את עילת התביעה של ההורים בגין "הולדה בעוולה". על פי הוראת המעבר שנקבעה בפסק הדין, תוצאת ביטול עילת התביעה של היילוד לא תחול על תיקים תלויים ועומדים, וכזה הוא התיק שלפניי.
כפי שנראה להלן, על אף שנייר זה לא היה בתוקף בזמן הרלוואנטי, ביצע ד"ר מוהתדי בדיקות אולטרה סאונד בשליש השלישי של ההיריון לשם הערכת משקל העובר, ופעל, איפוא, על פי אמות מידה גבוהות מן הנידרש אותה עת. ולבסוף - מאחר שמחלתו של התובע אינה תולדה של אכונדרופלזיה במשפחה, ברור כי לא הייתה כל אינדיקאציה לעריכת סקירה מכוונת לעצמות הארוכות, אשר אינה נעשית, על דרך השיגרה, בשליש השלישי של ההיריון, ואשר עשויה הייתה לגלות את המום לו אכן נערכה בשלב זה (פרופ' ענתבי, עמ' 237).
...
בנסיבות אלה החלטתי (עמ' 43 - 44), כי "ההשלמה", שאינה אלא שינוי חזית, תוצא מן התיק.
משכך, מסקנתי היא כי לא הייתה כל התרשלות מבחינתו של ד"ר מוהתדי בכך שלא זיהה קיצור של הפמור יחסית לגיל ההיריון בשליש השלישי של ההיריון, בבדיקות שביצע לשם הערכת משקלו וגילו של העובר.
סוף דבר, התביעה נדחית.
לפיכך, ישלם התובע לכל אחד משניים אלה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

בע"א 8075/08 היימברג נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (לא פורסם, 10.3.2011) (להלן: עניין היימברג), נדחה ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בו נדחתה תביעת רשלנות רפואית בגין אי גילוי של מום ביד העובר.
הנושא של בדיקות הריון מעורר שרשרת של סוגיות: האם צריך ליידע אישה הרה על קיומה של בדיקה כלשהיא או בדבר קיומו של ממצא שעשוי לרמז על מום בעובר? בהנחה שכן, האם הייתה מבצעת את הבדיקה? ואם הייתה מבצעת את הבדיקה, האם ניתן היה לגלות את המום בעובר? ובהנחה שהמום היה מתגלה, האם ניתן היה להפסיק את ההריון? ומשנולד הילד במצבו, האם קמה עילה של הולדה בעוולה? שאלות סבוכות אלה מערבות גם את השאלה אם להדרש לדוקטרינת הנזק הראייתי מקום בו נקבע כי הרופא המטפל התרשל באי גילוי או באי הפנייה לייעוץ גנטי (אך ראה התוצאה בעיניין בן דוד, שם נדחתה הדוקטרינה למרות הפרת חובת הגילוי).
...
חבריי - עם שיש ביניהם חילוקי דעות שונים באשר לנושא - הגיעו בשורה התחתונה לכלל מסקנה כי לעת הזאת תיראה האוטונומיה בראש וראשונה כראש נזק ואצטרף אליהם; כך גם סברתי בפרשת ברוריה צבי, וראו סיפת פסקה ח' לחוות דעתי.
סוף דבר, גישת ההסכמה קונה לה שביתה - כך נראה - בין פוסקי הלכה, ולא נאמרה מן הסתם מלה אחרונה.
סוף דבר סוף דבר, בתוצאת התיק דנא אין בינינו מחלוקת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מהאמור לעיל, עולה ייחודן של תביעות בעילת "הולדה בעוולה". בתביעות אלו, עוולה מבוצעת על האם, בטרם הלידה, בשעה שלעובר אין עדיין זכויות וחובות, ולכאורה, "הנזק" הנגרם, הוא עצם הולדתו של התובע, שהיה עובר בעת הרשלנות של הרופאים, בעת אי גילוי המום של העובר.
הרופא מפעיל האולטרה סאונד, לא יכול היה לאבחן פגור בגדילה בבדיקת העל-קול הראשונה, על סמך בדיקה אחת, בהיעדר כל מידע מבוסס ואמין על התאריך המדויק של הווסת האחרונה, ועל כן אין לייחס לרופא רשלנות באי גילוי הפגור בגדילה של העובר, בעת בדיקת על-קול הראשונה (פיסקאות 149-148).
...
לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות או בחבות של הנתבעת מס' 4 בלבד [הדגש במקור-מ.ד.] תשלם הנתבעת מס' 4 לתובעים סך של 1,580,000 ₪ בתוספת 320,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ (להלן: סכום הפשרה) לסילוק מלא וסופי של כל תביעותיהם של התובעים בעבר, בהווה ובעתיד בלי יוצא מן הכלל כתוצאה במישרין או בעקיפין מהטיפול בתובעת מס' 2 אצל הנתבעת מס' 4 במהלך ההיריון עם התובע מס' 1 ומלידתו של התובע אצל הנתבעת מס' 4 ואין ולא יהיה עוד לתובעים ולא למי מטעמם, מכוחם או במקומם והם מוותרים בזה לחלוטין על כל תביעות, דרישות וטענות, מכל מין וסוג שהם ומכל עילה איזו שהיא, בעבר, בהווה ובעתיד, בלי יוצא מן הכלל כלפי הנתבעת 4 והיא משוחררת ופטורה לחלוטין.
מכאן, שגם לפי שיטת הנתבעים, לפיה יש לבדוק האם התובעת בכל תיק ותיק הייתה מבצעת הפלה (גישה שאינה מקובלת עליי), יש לפסוק לזכות התובעים, בעילת התביעה של "הולדה בעוולה" (פיסקה 390).
כאשר זכאי התובע 1 לשעורי עזר ולסיוע נוסף אחרי הצהריים, לא ניתן לפסוק לו את מלוא דרישתו, בהעדר קבלות וראיות אחרות, ועל כן אין מנוס מפסיקת סכום גלובלי (פיסקה 517).
לכאורה, על פי גישה אחרונה זו, אין לפצות את התובע בגין ראש נזק זה של עלות נוספת של השידוך (פיסקאות 611-610), אך, בהעדר טיעונים לעומק בסוגיה זו, וכדי לא לגרום למהפכה זוטא, החלטתי כי התובע יקבל פיצוי גלובלי בגין ראש נזק זה (פיסקה 613).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעים, אם ובנה, הגישו תביעתם בעילה של רשלנות רפואית והולדה בעוולה בשל אי גילוי מום אצל העובר.
...
" ד. המסקנה המתבקשת הינה כי על רופאי מכון האולטרסואנד אשר בצעו את הבדיקות לא היתה מוטלת החובה לידע את התובעת באשר לקיום אפשרות של בדיקות אחרות בעלות פרטית.
ארוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת התרשלה, מאשר עם המסקנה שנקטה זהירות סבירה.
לסיכום 10.1.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו